התמ"ת צפוי להמליץ לשנות חישוב שעות נוספות

ועדה מיוחדת של משרד התמ"ת תדון באחד הנושאים הרגישים בשוק העבודה - שעות העבודה היומיות והשעות הנוספות.

• מי שעבד ביום שבת - לא יפוצה בראשון
• עוד סימן להאטה: ירידה חדה בשעות הנוספות
• בשל עומס ,אני נדרשת לכ-16 שעות עבודה ביום
  

ל"כלכליסט" נודע כי בחודש שעבר מינה מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ועדה שתדון בשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה. הוועדה צפויה להתחיל את פגישותיה בימים הקרובים, ובתוך שלושה חודשים תגיש את המלצותיה לשר התמ"ת, שלום שמחון ולקדמי.

הדיון העיקרי בו תעסוק הוועדה יתמקד באפשרות לשנות את אופן החישוב של שעות העבודה. לפי החוק, שנכתב ב־1951, החישוב של שעות העבודה הוא יומי - לאחר 9 שעות עבודה ביום המעסיק מחויב לשלם שכר גבוה יותר על כל שעת עבודה נוספת. צו ממשלתי משנת 2000 הוסיף מגבלה שבועית, לפיה לאחר 43 שעות עבודה בשבוע כל שעת עבודה תיחשב שעה נוספת.

מחפשים גמישות

המעסיקים בענף ההיי-טק מעוניינים להגמיש את אופן החישוב, כך שיהיה חודשי. משמע, לאחר 186 שעות עבודה בחודש כל שעת עבודה תיחשב שעה נוספת. במקרה כזה עובד יוכל לעבוד, למשל, 4 שעות ביום אחד ו־12 שעות ביום אחר מבלי שהמעסיק יצטרך לשלם עבור שעות נוספות. המעסיקים מסבירים את דרישתם בכך שחלקם עובדים על פרויקטים נקודתיים ולכן הם נדרשים לעבוד יותר שעות ביום מהמותר בחוק.

הוועדה, שבראשה יעמוד אלי פז, לשעבר סמנכ"ל במשרד תמ"ת, תורכב מ־3 נציגי משרד התמ"ת, ביניהם הממונה על התעסוקה מיכל צוק, 3 נציגי משרד האוצר, נציג של המעסיקים ונציג של ההסתדרות. הוועדה תדון גם במתן אפשרות לתעשיינים להעסיק עובדים במשמרות לילה פעם בשבועיים, במקום פעם בשלושה שבועות כפי שמותר כיום. עד לאחרונה היו לא מעט מפעלים שהיתה בהם הסכמה שבשתיקה בין העובדים למעסיק לעבוד משמרות לילה יותר מכפי שמאפשר החוק. התעשיין הרוויח עוד שעות פס ייצור, ולרוב העובדים קיבלו תוספת על כל שעת עבודה לילית.

הוועדה תדון בהצעות שונות שיוגשו אליה על ידי החברים בה, ונציגי אקדמיה ואחרים שיוזמנו לדבר לפניה ולהגיש חוות דעת והצעות. ככל הנראה, מיד בתחילת דיוניה היא תחריג מהמלצותיה את המגזר הציבורי, שכן בו צורת העבודה מוכתבת בהסכמים קיבוציים קשיחים מול ההסתדרות, בעוד רובו של המגזר הפרטי, במיוחד חברות ההייטק, אינו מאוגד בארגון עובדים כלשהו.

הוועדה הוקמה לאחר שלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המאגדת את רוב המעסיקים במשק, דרשה במשך 3 שנים ממשרד התמ"ת לפעול בנושא. זאת, משום שלפני 3 שנים הנשיא הקודם של לשכת התיאום, שרגא ברוש, הסכים עם ההסתדרות על חוקים חדשים שהקלו על העובדים להקים ועדים, ובתמורה הבטיח למעסיקים לפעול להגמשת שעות העבודה.

"יש סיכוי"

"בניגוד לוועדות דומות, שמסקנותיהן מוצאות דרכן למגירה, דווקא כאן יש סיכוי מאוד גבוה להגיע להסכם שבסופו תהיה הצעת חוק ממשלתית לשינוי שעות העבודה במשק", אמר אתמול ל"כלכליסט" בכיר במגזר הפרטי. הסיבה לאופטימיות היא בין השאר משום שמורגשת תמיכה מצד התמ"ת למהלך. סימן נוסף לאופטימיות מוצאים המעסיקים בזהותו של ראש הוועדה. בפעם האחרונה שפז עמד בראש ועדה היתה זו הוועדה להגברת האכיפה של דיני העבודה, שהסתיימה בחוק מוסכם בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים.

מי שצפויה להיות בדעת מיעוט ברוב דיוני הוועדה זו ההסתדרות. בארגון העובדים לא מעוניינים בשינוי, במיוחד מכיוון שהם אינם מחויבים להצהרות שנתן בזמנו ברוש וגם אינם מייצגים את עובדי ההייטק. בהסתדרות ישנו גם חשש אמיתי כי הגמישות תתברר כמתכון לניצול עובדים.

לכאורה תמיכת ההסתדרות אינה נדרשת כדי להשיג רוב בוועדה, אולם ידוע הסכמתה דרושה כדי להעביר את התיקון בכנסת ביתר קלות.

ממשרד התמ"ת נמסר: "בכוונת המשרד בעזרת הגורמים הרלבנטיים לבחון את הנושא ובימים הקרובים נסיים למנות את הנציגים ולגבש את הנושאים הצפויים להיבחן במסגרת זו".