מסר דיווח כוזב - המעסיקה תשלם לו 90 אלף ש'

חוקר פרטי שפוטר הגיש תביעה לתשלום זכויותיו נגד חברת החקירות בה עבד. בתגובה הגישה החברה תביעה נגדית, בה טענה כי החוקר פוטר מאחר שהפר את האמון שלה כשמסר דיווח כוזב של שעות העבודה. מה קבע ביה"ד לעבודה?

PsakDin.co.ilפורסם: 10.07.12 , 08:55

בתביעה שהוגשה לאחרונה, טען חוקר פרטי כי בין השנים 2001 ל-2008 עבד בחברת חקירות, תחילה כשכיר, ולאחר מכן, לבקשת החברה, פתח תיק עוסק מורשה. השכר, לטענתו, שולם לו כנגד חשבוניות מס שהוציא, כל זאת מבלי שנערך חוזה בכתב לעניין תנאי העבודה.

עוד במדור קריירה :

אולם בשנת 2008, כך לטענתו, הודיעה לו החברה כי היא מעוניינת להפסיק את ההתקשרות עמו. בתביעה שהגיש החוקר נגד החברה טען, כי השכר שולם לו בהתאם לשעות העבודה החודשיות, וכי קיבל החזר כספי בגין השימוש ברכבו. כן טען, כי בשנת 2007 קודם לתפקיד ראש צוות ובגין כך שילמה לו החברה תוספת שכר של 2,250 שקל לחודש.

לטענתו, התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה, שכן היה כפוף לבעליה, זו הייתה עבודתו היחידה, ושובץ במשמרות בהתאם ללוח זמנים, ולפיכך ביקש כי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב יחייב את החברה לשלם לו את זכויותיו בגין תקופת עבודתו (דמי חגים, קרן פנסיה, שעות נוספות והפרשי שכר), וכן את זכויותיו בגין סיום עבודתו, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, חופשה והבראה ופיצויים בגין עוגמת נפש.

חברת החקירות הגישה נגד החוקר תביעה שכנגד לפיצוי של 264,600 שקל, בגין נזקים כספיים שלטענתה גרם לה החוקר, מאחר שמסר לה דיווחים כוזבים על שעות העבודה.

בתגובה לתביעת החוקר טענה, כי לא היה עובד שכיר, וכראייה - שולם לו שכר גבוה מזה שהיא משלמת לשכירים, הוא עשה שימוש ברכבו הפרטי לצרכי העבודה, ביצע עבודות לגורמים נוספים, ומעולם לא פנה אליה בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות במהלך תקופת העבודה.

עוד טענה, כי העובד לא זכאי ממילא לפיצויי פיטורים, באשר ההחלטה לפטרו נבעה כתוצאה מהפרת האמון שנתנה בו, כשמסר לה דיווחים כוזבים כאמור, וזו גם הסיבה שבגינה אינו זכאי לתשלום בעבור שעות נוספות .

"העובד ניצל את אמון החברה"

השופט אילן איטח קיבל את תביעת החוקר בחלקה ודחה את התביעה הנגדית. נקבע, כי בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעביד, בין היתר לאור העובדה, כי התובע מילא תפקיד מרכזי אצל הנתבעת, התייצב לעבודה בהתאם להנחיותיה ולשעות העבודה שהכתיבה לו, והוכיח כי העבודה בחברה הייתה עבודתו היחידה.

עם זאת נקבע, כי למרות שמדובר בעובד שפוטר, הרי שנוכח הדיווחים הכוזבים שמסר, יש לשלול ממנו 70% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו.

נפסק, כי הפחתת הפיצויים מוצדקת במקום בו בחר התובע לנצל את האמון שנתנה בו הנתבעת ואת אופי עבודתו, ודיווח דיווחים כוזבים באופן שיטתי וממושך, בייחוד כאשר מדובר בעבודה הדורשת אמון.

לפיכך נפסק, כי הנתבעת תשלם לתובע 87,351 שקל בגין פיצויי פיטורים חלקיים כאמור, דמי חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר, פנסיה ודמי חגים. עם זאת דחה השופט את דרישותיו לדמי הודעה מוקדמת, שעות נוספות, פיצויי הלנת פיטורים ועוגמת נפש.

באשר לתביעה הנגדית נפסק, כי על אף שהוכח שהתובע אכן מסר דיווחים כוזבים בנוגע לשעות עבודתו, לא הוכיחה הנתבעת את המספר המדויק של השעות הכוזבות, ומשכך אין מנוס מדחיית התביעה שהגישה. לאור תוצאה זו, חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט של 7,500 שקל.

ב"כ התובע: עו"ד דוד דוד. ב"כ הנתבע: עו"ד אלי נחום.