המחיר המגוחך שמשלמים על מוות בעבודה

עשרות אלפי עובדים נפצעים מידי שנה בתאונות שמתרחשות במסגרת העבודה, חלקן מסתיימות בפציעה קשה וחלקן אף במוות. בשנת 2011 אירעו 63 תאונות עבודה קטלניות בהן נהרגו 64 עובדים.

• "צריך רפורמה בבטיחות בעבודה. החקיקה מיושנת"
• נפגעתם בעבודה? דעו את זכויותיכם
• עלות תאונות עבודה: 3.3 מיליארד ש' בשנה
• דקת דומייה לזכר ההרוגים בתאונות עבודה
  

לא אחת, התאונה נגרמת בשל רשלנות המעביד, אולם המציאות מלמדת כי במקרים רבים העונש שמוטל עליו זניח: עבודות שירות, או תקופת מאסר קצרה ותשלום קנס נמוך. משפחת המנוח, שנותרת המומה נוכח הענישה הקלה ומבקשת לקבל במקביל פיצוי כספי, מוצאת את עצמה מנהלת מלחמת חורמה מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי.

במקרה שהיה אחז המנוח בשרוול משאבת הבטון, ונפגע מקו מתח גבוה וכתוצאה מכך התחשמל ונפטר תוך זמן קצר. כנגד הנאשם נטען כי גרם למותו של המנוח ברשלנות היות שלא מינה מנהל עבודה מוסמך כדין על מנת שזה ייפקח על הבטיחות בעבודה ובמקום זאת מינה את גורם אשר לא היה כשיר על פי דין למלא תפקיד זה.

כמו כן, אישר הנאשם את הפעלת משאבת הבטון באתר למרות שהיה מודע לקיומו של קו המתח הגבוה במקום ולסכנות הנובעות ממנו. ומה נקבע בגזר הדין? הנאשמים יקבלו חצי שנה בעבודות שירות, פיצוי על סך 50 אלף שקל למשפחת המנוח ומאסר על תנאי לחמישה חודשים.

במקרה אחר שנדון, ביקש המנוח מהטרקטוריסט, שעסק בחפירת התעלה, להגביה מעט את התשתית להנחת בריכת הביוב על ידי דחיפת אדמה לתוך התעלה. במהלך דחיפת האדמה לתעלה נסתם צינור הביוב. המנוח ירד לתעלה כדי לנקות את צינור הביוב שנסתם, ובעודו מנקה את הצינור, התמוטטה דופן התעלה וכיסתה את המנוח לחלוטין. המנוח חולץ מהתעלה לאחר כ-20 דקות, ורופא קבע במקום את מותו.

בכתב האישום נטען כי הדפנות של התעלה היו אנכיות לכל אורכה, ללא כל שיפוע או דיפון, שיבטיח אותן מפני התמוטטות. גזר די ן- 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 שקל.

מרכיב הענישה

וכיצד זה שהאחראים, במקרה הטוב יושבים בכלא לפרק זמן קצר ביותר? לדברי עו"ד אילן שדי, מומחה לדין פלילי, דוגמאות מצערות אלו גורמות לכל בר דעת לרצות לתלות בכיכר העיר את הנאשם, ולשלוח אותו מאחורי סורג ובריח לשנים רבות, שכן מדובר על תוצאה טראגית – מוות, ועל רצון מוצדק כי מישהו ישלם מחיר גבוה בגין המחדל או המעשה הרשלני שהובילו לכך.

אולם, עד כמה שהדבר קשה לתפיסה, בראייה משפטית, הענישה לעולם הינה שקלול של מספר נתונים, ובראשם – עצם המעשה וסוג המחשבה הפלילית שהתלוותה לו. וכך לדוגמה, מי שגרם לתוצאת מוות של אדם אחר בכוונה תחילה, דינו מאסר עולם, בעוד מי שגרם למותו של אדם מתוך קלות דעת ו/או אדישות צפוי לעונש מקסימלי של 20 שנות מאסר בלבד.

לצד זאת, מסביר עו"ד שדי כי המחוקק קבע שמי שגרם למותו של אדם במחדל ו/או ברשלנות, צפוי לעונש מקסימאלי של 3 שנות מאסר בלבד, שניתן רק במקרים חמורים במיוחד – אם בכלל.

וכך, במקרה נוסף, תפקידו של המנוח היה להפעיל את המנוף ששימש להנפת גרם המדרגות והנחתו במקום שנועד להתקנתו. הנאשם, המנוח, ושני עובדים נוספים החלו בהרכבתו כאשר קצהו העליון הורם וקורב לקצה רצפת הבטון של הקומה העליונה של המבנה.

תוך כדי ביצוע פעולות שונות שנועדו ליישר את גרם המדרגות וחיבורו למבנה, כשל בורג העיגון היחיד והמבנה התמוטט על המנוח שעבר אותה עת מתחת לגרם המדרגות ומחץ אותו למוות. גזר הדין - עונש מותנה בלבד - שנה אחת על תנאי (וכמו כן קנס בפועל של 10,000 שקל.

לדברי עו"ד שדי, לא ניתן לצפות ממשפחת המנוח להבין את הניואנס המשפטי "ואיני מאחל לאיש לעמוד בבית המשפט ולטעון טענות משפטיות קרות, כאשר מנגד יושבת אלמנתו של העובד שזועקת לחזרתו של יקירה".

לא רק פלילי

מלבד ההליך הפלילי שמתנהל, זכאית משפחת המנוח להגיש תביעה כספית, נזיקית כנגד המעסיק שהתרשל. לדברי עו"ד אורן בושרי, מומחה לדיני נזיקין, על המעביד מוטלת חובה להדריך את עובדיו לגבי ביצוע העבודה, להנהיג שיטת עבודה בטוחה, ולדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לספק חומרים, ציוד, כלי עבודה ואמצעי בטיחות מתאימים ובטוחים ולפקח על ביצוע העבודה ועל נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים. מטעמי חיסכון, ומתוך רצון למקסם את התפוקה, המעביד חוסך לעיתים בהדרכה ובאספקת אמצעי מיגון.

החובה המוסרית שיש למעביד כלפי עובדיו להבטיח כי הם ישובו לביתם בשלום, היא חובה נעלה. בתי המשפט דנים באופן תדיר בתביעות נזיקין שהוגשו ע"י נפגעי עבודה, או ע"י שאריהם לאחר מותם, והסטטיסטיקה המצערת, כמו גם הנסיבות שהובילו לתאונות מסוימות, מלמדות כי מעבידים רבים מפקירים למעשה את עובדיהם.

לדברי עו"ד בושרי, ברובם המכריע של התיקים, קיימת חברת ביטוח שמבטחת את אחריות המעביד וסכום הפיצוי שישולם הינו מעבר לפיצוי שיינתן ע"י המוסד לביטוח הלאומי. ההשתתפות העצמית בדרך כלל נמוכה ומסתכמת בכמה אלפי שקלים, וכך למעשה, למנהלים הרואים בעיניים רק את טובתה הכספית של החברה, ההקפדה על נהלי העבודה והשמירה על חיי העובד, אינם מעניינם.

לדבריו, עניין נוסף ומכעיס לא פחות, הינה הנטייה הטבעית של חברות הביטוח המבטחות את המעבידים לטעון כמעט בכל מצב כי לעובד יש אחריות תורמת לפגיעתו, אף שבמקרים מסוימים ברור כי מלוא האחריות מוטלת על המעביד ומדובר על ניסיון התחמקות. חברות הביטוח מקריבות לא אחת את העובד על מזבח החיסכון שלהם וגוררת את משפחתו למאבקים ארוכים מתוך רצון להגיע לפשרה כואבת.

מעבר לאמור, מי שבן זוגו נפטר כתוצאה מתאונת עבודה זכאי לקצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי, אשר תכליתה להחליף את שכרו של הנפטר, וכך לסייע לאלמנה ולבני המשפחה שנותרו מאחור. הגמלה משולמת לאלמן או אלמנה, לילדים, ולעתים אף להורי הנפטר או לקרובי משפחה אחרים, אם הוכח, בין היתר, שהנפטר פרנס אותם.

גובה קצבת התלויים מחושב בהתאם להכנסתו של הנפטר בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, ובהתאם להרכב המשפחה הזכאית לתשלום, ויכול להגיע אף לסך של כ-31 אלף שקל לחודש.

אולם לדברי עו"ד מירב אפרים, מומחית למימוש זכויות רפואיות, לשעבר יועצת משפטית של המל"ל, עד כמה שהדבר מהווה אבסורד, בשל אופיה של המערכת ונטל ההוכחה הנדרש על פי חוק, ככל שמדובר בגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, טוב יותר מצבה של אלמנה שבן זוגה נהרג בתאונת עבודה בעקבות פגיעה של פטיש בראשו, מאשר מצבה של אלמנה שבן זוגה נפטר בשל התקף לב, תוך כדי ויכוח עם הבוס.

לדברי עו"ד אפרים, לא אחת, בתום השבעה, המשפחה פונה לביטוח לאומי לסעד מיידי, ומוצאת את עצמה בהליך בו עליה להוכיח כי לנפטר ארעה פגיעה בעבודה, וכן כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מותו של הנפגע.

הוכחת עצם קיומה של פגיעה בעבודה, עשויה להיות פשוטה, כמו במקרה של העובד שנפגע מחומצה או עובד אשר נפגע בראשו מפטיש, מאידך, ישנם מקרים רבים בהם הוכחת הפגיעה בעבודה מורכבת מאוד, קל וחומר כאשר לא ניתן לקבל פרטים מהנפגע עצמו. כך לדוגמא מקרה של עובד אשר נפטר מהתקף לב בעבודתו.

בכדי שהתקף הלב יוכר כפגיעה בעבודה, על התלויים להוכיח כי הוא נגרם כתוצאה מלחץ נפשי חריג או מאמץ פיזי חריג בעבודה.

בשלב השני, מוסיפה עו"ד אפרים, לאחר שהוכח כי היה אירוע תאונתי כלשהו בעבודה, על התלויים להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין המוות. ישנם מקרים בהם הקשר ברור ומובהק הן בשל נסיבותיו של אירוע הפגיעה והן מאחר שהתאונה גרמה למוות מיידי.

מאידך, ישנם מקרים בהם הוכחת קיומו של קשר סיבתי ומידת השפעתו על הפטירה, מורכבים יותר, לדוגמה כאשר הנפגע נפטר שנים ארוכות לאחר הפגיעה בעבודה. כך לדוגמה חקלאי שנפטר כתוצאה מחומרי הדברה אליהם נחשף שנים רבות קודם לכן בעבודתו, או אדם אשר נפגע נפשית בעקבות קטיעת איבר בעבודה, ושנים לאחר מכן נטל את חייו.