אונקולוגית ילדים היא לא מקצוע. היא שליחות

אונקולוגית ילדים היא לא מקצוע. מדובר בשליחות ודרך חיים עם מחויבות טוטאלית, סיפוק רב ומחיר אישי לא פשוט. בחרתי בהתמחות זו במקרה, כמו הרבה דברים שקורים לנו בחיים. במהלך ההתמחות ברפואת ילדים טיפלתי במספר ילדים חולי סרטן ונלכדתי. אהבתי את האתגר, את הקשר האמיץ והמתמשך שנוצר עם הילד החולה ובני משפחתו, ואת העובדה שהמחקר בשטח זה מתקדם בקצב מהיר כל הזמן ומביא בזמן אמיתי לשיפור בשעור ההחלמה של הילדים החולים.

המחיר האישי הכרוך בבחירה לטפל בילדים חולי סרטן הוא כבד. כמנהל המערך להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, המרכז הגדול בארץ לטיפול בילדים אלה, יום העבודה אף פעם לא נגמר. גם כשאתה בבית או בכנס עבודה בחו"ל וגם כשסוף סוף יצאת לחופשה. תמיד קורים דברים דחופים ובלתי צפויים, תמיד יש ילד שמצבו דורש החלטות או התערבות מיוחדת בכל שעה משעות היממה.

ההתמודדות הרגשית מלווה אותי בכל שעה, בעבודה ובבית. למרות שאני מטפל בילדים חולי סרטן כבר כמעט 30 שנים עדיין איני יכול שלא לחוש את פעימות הלב המואצות והלחץ כל פעם שאני עומד להיכנס לשיחה עם הורים שמטרתה לבשר להם על מחלת הסרטן של הילד שלהם. רגע לפני כניסתי לחדר אני יודע שהבשורה אותה אני כבר יודע ושאותה אני עומד לחלוק, תהפוך באחת את עולמם.

כפי שתיאר בפני אחד ההורים שנים רבות לאחר שילדו כבר החלים: "הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגלי ולא שמעתי יותר דבר ממה שאמרת בהמשך". ההורים מפקידים בידינו את היקר להם מכל, ומבעד למסך הדמעות בעיניהם אתה רואה בתחילה את הסירוב להאמין לדברים, ובהמשך את התחינה והבקשה שנבריא את ילדם. הנטל הזה כבד, לעתים כבד מנשוא. האחריות הרובצת על הכתפיים לחייהם של כל כך הרבה ילדים לא מרפה. המאמץ לתת את הטוב ביותר, והאכזבה כאשר למרות הכול לא מצליחים.

במהלך השנים, המשפחה הפרטית שלי גם היא נחשפה לילדים החולים, ולא תמיד בצורה מתוכננת היטב. כמו במפגשים במסגרת נופש למשפחות וילדים חולים בהם השתתפתי כרופא מלווה צעיר, ופתאום ילדי הקטנים מוקפים בילדים קרחים. גם השיחות על ילדים שמצבם הרפואי קשה לא נעצרו במפתן הבית והיו לחלק מחיינו.

ילדי עמותת "חיים" בטיפול מפנק ומחזק ברודוס

כשילד חולה שטיפלת בו נפטר, התחושה היא תחושה צורבת של כישלון. למרות שברמה הקוגניטיבית אתה יודע שעשינו את הכול, תמיד מתגנב הספק אולי אפשר היה לעשות עוד משהו או אחרת. הצוות מבקר את כל המשפחות של ילדים שנפטרו במהלך השבעה. לעיתים אנחנו פוגשים כעס. קשה לא לכעוס על המחלה ולכן אנחנו מבינים את הכעס על כך שלא עמדנו במה שהיה מצופה מאיתנו. לא החזרנו להם את ילדם בריא.

לרוב יש הוקרת תודה על המסירות והתמיכה לאורך תקופת הטיפול שלפעמים נמשכת שנים. לא אשכח את דבריה של ילדה בת כמעט 12 שנים שמספר שעות לפני מותה החזיקה בידי ואמרה לי: "למרות שלא הצלחת להבריא אותי אני רוצה לומר לך תודה על שניסית הכול". העבודה במסגרת של צוות רב מקצועי נפלא ומסור מסייעת מאד בהתמודדות עם הקשיים ומאפשרת תמיכה הדדית.

השכר הכספי כמובן אינו מפצה על ההשקעה הרבה, אין רפואה פרטית, וההשתכרות בעצם גם לא מהווה הסיבה לבחירה במקצוע. אנו זוכים לשכר מסוג אחר! הסיפוק הוא אדיר. אלפי ילדים שטופלו במחלקה

בשניידר החלימו לחלוטין ממחלתם, בגרו, הקימו משפחות, חלקם מדענים עורכי דין, רופאים, ומנהלים חיים נורמטיביים. יש לנו כ 400 "נכדים" - ילדים שנולדו למטופלינו שהחלימו.

רוב הילדים חולי הסרטן מחלימים כיום ממחלתם, והתחושה המציפה אותי כשאני משתתף בשמחות שלהם היא שכרי האמיתי.המחקר בו חברי ואני עוסקים בסיוע חוקרים מסורים נותן גם הוא סיפוק רב, כשאנו יודעים שאנחנו תורמים לקידום ושיפור הטיפול בילדים חולי סרטן.

זכיתי לעסוק בטיפול בילדים חולי סרטן בתקופה היסטורית מדהימה שבתחילתה רוב הילדים היו נפטרים ממחלתם, ובמהלכה היינו חלק מהתהליך שהביא לשיפור הטיפול למצב כיום בו רוב הילדים מחלימים ממחלתם לחלוטין. בהסתכלות אחורה לא הייתי רוצה לבחור שום מקצוע אחר.

• במהלך חודש יולי מקיים קלאב 365 מקבוצת המשביר קמפיין התרמה לעמותת חיים, עמותה למען ילדים חולי סרטן. בקופות הניו פארם ואופיס דיפו ימכרו סיכות חמסה מעוצבות ב-10 שקלים וכל ההכנסות תרומה לעמותה לרכישת ציוד חדש ופעילויות לילדים.