החזרת בגד לחנות - האם תקבל כספך בחזרה?

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) משנת 2010 היוו ללא ספק בשורה לצרכן הישראלי. כניסתן לתוקף אפשרה תחילתו של עידן חדש: החזר מוצר שנרכש ללא צורך בציון סיבה מיוחדת שבגינה הלקוח רוצה להחזירו. כל זאת, בהתאם לכללים הקבועים בתקנות ובמסגרת הזמנים הנקובה בהן.

הטורים האחרונים של אורנית אבני-גורטלר :

הבנק גרם לכם נזק? אתם יכולים לקבל פיצוי

תביעות רטובות: מפארק המים לבית המשפט 

כך, על פי התקנות, ובהתאם למגבלות שמפורטות בהן, אם קניתם פריט לבוש כלשהו, ואתם מעוניינים להחזירו לחנות (מכיון שבבית מול המראה הפרטית הוא נראה פחות טוב מאשר בחנות, למשל, או משום שבדרך הביתה נפל לכם האסימון והבנתם שמדובר בהוצאה מיותרת ולא ממש הכרחית), תידרשו להחזירו בתוך שני ימי עסקים. המוכר רשאי לגבות מכם דמי ביטול בשיעור של 5% או 100 שקלים, ע"פ הסכום הנמוך מבין השניים.

נשאלת השאלה, מה קורה בפועל? האם החנויות פועלות ע"פ התקנות ומאפשרות לצרכנים להחזיר בגדים בקלות תוך השבת הכסף ששילמו תמורתם?

שינוי כללי המשחק

בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה דן לאחרונה בתביעה שהגישה אישה כנגד חנות בגדים בבעלות גלית אפריאט. התובעת ביקשה לרכוש שמלה לחתונת בתה. היא הגיעה לחנות של אפריאט ב-8 בינואר 2012 ומדדה שמלה. לטענתה, השמלה לא הייתה במידה שלה. למרות זאת, היא שילמה 3,000 שקל עבורה. השמלה נשארה אצל אפריאט, ונקבע כי התובעת תגיע בהמשך ל"מדידות".

לטענת התובעת, לאחר יומיים היא הגיעה לחנות של אפריאט והודיעה שהיא מעוניינת לבטל את העסקה, אך נתקלה בסירוב. בשל כך, הגישה התובעת את התביעה וביקשה מבית המשפט לבטל את העסקה ולהשיב לה את כספה.

אפריאט טענה מצידה, כי התובעת הגיעה וביקשה לבטל את העסקה לאחר יותר מ-48 שעות ובכל מקרה היא לקחה לביתה שמלה אחרת (סגולה) במועד מאוחר יותר ואף אותה החזירה. עוד טענה אפריאט, כי אין בחנות שלט בדבר מדיניות החזרת מוצרים והודתה שלא הסכימה להשיב לתובעת את כספה, כי "היא טרטרה אותי חודש ימים. אני קניתי סחורה בשבילה כדי שהיא תהיה מרוצה".

השופט יוסי טורס קיבל את התביעה, וקבע כי כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) שינו את כללי המשחק ביחס לכוחו של הצרכן להשיב מוצר שרכש וזאת אף ללא כל סיבה. "מאז כניסתן לתוקף, יכול הצרכן להחזיר לספק, ללא כל סיבה, מוצרים רבים בכפוף לתנאים הקבועים בתקנות ובלבד שלא חלף המועד הקבוע בתקנות", כתב השופט בפסק הדין.

השופט קיבל את גרסת התובעת, וקבע כי היא ביקשה לבטל את העסקה לאחר יומיים, ומכך היא עמדה בנטל להראות שהייתה זכאית לקבל את התמורה ששילמה אף מבלי להציג טעם לביטול.

עוד נקבע, כי גם אם הייתה התובעת מבקשת לבטל את העסקה לאחר יותר משני ימי עסקים, עדיין היה בידה לעשות כן, שכן אפריאט הודתה שלא הציגה שלט בחנות בדבר מדיניות החזרת מוצרים בבית העסק. "במצב זה חל סעיף 4ג(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 לפיו חזקה כי מדיניות בית העסק "לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין"", פסק השופט.

לאור האמור, השופט הורה על ביטול העסקה, וחייב את אפריאט להשיב לתובעת 3,000 שקל ובניכוי 100 שקל כאמור בתקנות: 2,900 שקל. בנוסף, חויבה התובעת לשלם לאפריאט הוצאות משפט של 1,000 שקל בשל כך שהיא לא הציבה שלט בחנות בדבר מדיניות החזרת המוצרים ובשל כך שסירבה ללא טעם מוצדק להשיב לה את כספה.

(ת"ק 34900-02-12 אמסלם נ' אפריאט)

זכאות להחזיר את החליפה ולקבל כסף

מקרה אחר, אשר ממחיש גם הוא את החשיבות שבית המשפט מייחס ליישום התקנות, עוסק באישה אשר קנתה ב-25 במרץ 2011 חליפה שהייתה אמורה לשמש אותה לחתונת בתה, ושילמה עבורה סכום של 1,964 שקל. יומיים לאחר רכישת החליפה, הגיעה התובעת אל החנות (רחלה עיצובים) וביקשה להחזיר את החליפה.

בעלת החנות הסכימה לקבל חזרה את החליפה ולתת לתובעת זיכוי, אך התובעת עמדה על כך, שעל בעלת החנות להחזיר לה את כספה ולא זיכוי.

בעלת החנות טענה בכתב ההגנה, כי כאשר התובעת ביקשה להחזיר החליפה, היא הייתה מקומטת, ללא תווית והייתה מבושמת בריח של זיעה ולמרות זאת, תוך התחשבות בתובעת, היא החליטה להעניק לה זיכוי המזכה את התובעת לרכוש בגד אחר בחנות.

השופט בדימוס גדעון ברק ציין, כי תביעה זו כלל לא היתה צריכה להגיע לבית המשפט, אך משהגיעה לבית המשפט יש לקבוע, כי בעלת החנות לא הוכיחה את טענת השימוש בחליפה, או ריח של זיעה. "מכל מקום", קבע השופט, "לאור מטרת רכישת החליפה על ידי התובעת - חתונת בתה - והיות והחליפה הוחזרה לאחר יומיים ועוד בטרם התקיימה החתונה, לא נראה לבית המשפט שתוך יומיים אלה עשתה התובעת שימוש כלשהו בחליפה נשוא כתב התביעה".

נקבע, כי מאחר שבעלת החנות לא הוכיחה את החריגים המפורטים בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), ובהתחשב בעובדה, שהחליפה הוחזרה כעבור יומיים בלבד, יש לקבל את התביעה בחלקה.

התובעת עמדה בקבוע בתקנה 2(2) בנוגע לביגוד והנעלה, והחזירה את הבגד תוך יומיים. מנגד, בעלת החנות לא הוכיחה שהייתה לחליפה אריזה אחרת מזו שהוחזרה על ידי התובעת לאחר יומיים ולא הוכח האם בכלל הייתה לאותה חליפה אריזה מקורית ושהתובעת החזירה אריזה אחרת.

בסיכום, נפסק כי התובעת הייתה זכאית להחזיר את החליפה במועד שהוחזרה והיה על בעלת החנות להשיב לתובעת את כספה - אם התובעת סירבה לקבל זיכוי.

יחד עם זאת, בעלת החנות זכאית לנכות דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר המוצר ובמקרה זה מאחר שחישוב הניכוי מגיע לסכום של 98 שקלים (שהוא השיעור הנמוך – כהגדרתו בתקנות), יש לחייב את בעלת החנות לשלם לתובעת סכום של 1,866 שקל.

(ת"ק 49663-07-11 סגל ואח' נ' רחלה עיצובים)

סיכום

מפסקי הדין עולה, כי המצב בשטח אינו משביע רצון. ישנן חנויות אשר לא ממהרות ליישם את התקנות העוסקות בביטול העסקה, ולא משיבות על נקלה ללקוח את כספו. זאת, גם אם עמד במסגרת המועדים ובשאר התנאים המפורטים בחוק. כאשר מוגשת תביעה בנושא לבית המשפט, בית המשפט לתביעות קטנות מדגיש את חשיבות יישום התקנות, את הכח שהן נתנו לצרכן, ומחייב את החנויות להחזיר ללקוח את כספו. מכאן, שאם אתם מעוניינים להחזיר מוצר, ובמקרה זה בגד, ועל אף שהבגד חדש והגעתם לחנות למחרת, הרי שאם תתקלו בסירוב, דעו שבית המשפט יעמוד לצדכם, ויחייב את החנות לפעול בהתאם לחוק.

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.