אהבה מנצחת: הזוגות שהכירו באולימפיאדה
מסתבר שהמשחקים האולימפים הם לא רק כר פורה לדרמות ספורטיביות, אלא גם לסיפורי אהבה חוצי יבשות שניצתים בין אתלטים שנפגשים לגמרי במקרה על הבמה הגדולה בעולם. ממלך שבדיה ועד רוג'ר פדרר, בואו להתאהב ביחד איתם
המשפחה האולימפית. אולימפיאדה אינה רק האירוע הגדול ביותר בעולם הספורט. היא לא רק פודיומים ותהילת עולם. יש לה גם אספקטים אחרים - רעים (ובראשם הטבח הנורא במינכן) - וגם טובים, כאלה המשנים חיים. אולימפיאדה יכולה להיות אירוע שבו צומחות אהבות גדולות.
- לונדון 2012:
העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
עם כל הכבוד לדרמות הספורטיביות הנהדרות, לעיתים הסיפורים מאחורי הקלעים מרתקים לא פחות. קחו למשל מישהו שאיננו ספורטאי כלל, קרל גוסטב ה-16, מלך שבדיה. קרל נולד ב-1946 כבנם היחיד, לאחר ארבע בנות, של הנסיך גוסטב אדולף והנסיכה סיבילה.
מאחר שהתייתם מאביו בגיל שנה, הוא הוכתר למלך ב-1973. עוד לפני כן, כנסיך ורווק בן 26, הוא הגיע לצפות בשנת 1972 באולימפיאדת מינכן. בעמדת הסיוע לאורחי הווי-איי-פי קיבלה אותו הדיילת הגרמניה סילביה סומרלאט, גרמניה ממוצא ברזילאי. המבטים הצטלבו, הקליק נוצר.
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
הרומן בין סילביה לקרל גרר גל תגובות קשה בשבדיה השמרנית. עד אז, ניתנה זכות המלוכה רק לבעלי ובעלות דם כחול, ולסילביה היה אדום ורגיל. אבל קרל נלחם על סילביה, שהפכה לאשתו.
יש משהו באוויר השווייצרי
תרבות הספורט בשווייץ תמיד הייתה מוקפדת, אבל מעטים המקרים בהם התעלו שווייצרים לדרגת ספורטאי-על. אבל הטניסאי רוג'ר פדרר הוא יוצא הדופן, לא ברשימה השגרתית, והוא בלי ספק גדול ספורטאי המדינה בזכות 17 תארי הגראנד-סלאם שלו, הטרי שבהם בווימבלדון השבוע.
אבל חיידק האהבה לא תקף אותו באחד מטורנירי הענק האלה, אלא דווקא באולימפיאדה. למירקה ואוורינץ, ילידת סלובקיה, לא היה טורניר מוצלח בסידני 2000 מבחינה מקצועית. היא הודחה כבר בסיבוב הראשון. אבל פדרר, אז ילד בן 19 שהפסיד במאבק על הארד, ראה בה משהו שמעבר לטניס.
שנתיים מאוחר יותר היא פרשה בגלל פציעה, אבל עד היום אתם רואים אותה במגרשים, יושבת ביציע ומוחאת כפיים, לאחרונה גם עם התאומות בנות השלוש שלהם. היא לא רק האישה שאיתו ואם בנותיו, אלא גם המנהלת האישית שלו יחד עם הוריו. אגב, לפני פדרר, יקוב לאסק היה בכיר טניסאי שווייץ. יליד צ'כיה שהתאזרח במדינה, ונמנה ב-1989 על העשירייה הראשונה בעולם. ב-1992 שימש קפטן נבחרת הדייויס שהפסידה בגמר לארה"ב.
במשחקי סיאול 1988 לאסק הכיר את השחיינית האמנותית קלאודיה פייצ'קינה. פרחה שם אהבה גדולה, אבל השניים מיהרו להיפרד כחלוף מספר חודשים. הנה לכם אהבה אולימפית שהתחילה בגדול, אך כבתה סמוך לבריכה ומגרשי הטניס.
ואם כבר אנחנו בשווייץ (יש משהו באוויר שם), נזכיר גם את ביט באומן, מאמן נבחרת הסיוף השווייצרית בסיאול 1988. בשיטוטיו בכפר האולימפי הוא נתקל ברצת ה-100 מ' משוכות הקנדית ג'ולי רושלו. היא הייתה מועמדת למדליה, פישלה קצת וסיימה שישית, אבל לפחות התנחמה בזרועותיו של באומן. מכאן ועד החתונה הדרך לא הייתה ארוכה, ורושלו הפכה לשיאנית שוייץ, 12.76 שניות, ואפילו זכתה ב-1993 בזהב באליפות העולם באולמות - שנערכה בקנדה... חבל שהנישואים החזיקו מעמד רק עד 2002.
עוד ידיעות אולימפיות בעמוד לונדון 2012 של ynet ספורט:
- קובי בראיינט פותח חזית עם מייקל ג'ורדן
- הברווזון המפואר- האגדה לבית מייקל ג'ונסון
- המין חזק - מי שולט במשלחת של ארה"ב ללונדון?
ארבע מדליות לזוג המאוהב
הגרמני נילס שומן, רץ 800 מ' ענק המתנשא לגובה 1.92 מ', לא תיאר לעצמו כאשר עשה את הטיסה הארוכה לסידני באולימפיאדה של שנת 2000 איך יחזור משם. המועמד הוודאי לניצחון היה שיאן העולם דאז, ווילסון קיפקטר, שהחזיק בשיא העולם (שנשבר על ידי הקנייתי דייויד רודישה רק בשנה שעברה). אלא שנילס ניהל טקטיקה מצוינת וסיים במקום הראשון.
מעבר לזהב, היה לו ניצחון נוסף. באותה אולימפיאדה השתתפה גרמניה שחומת עור, הקופצת לגובה אמוו מנסה, שסיימה שמינית. הקרבה של המשלחת הציתה אהבה ביניהם. כחלוף שנתיים הם נפרדו, אבל לפחות את הזהב אי אפשר לקחת משומן.
ואפשר ללכת גם הרבה לאחור, על זוג שהכיר לפני האולימפיאדה אבל שלט בה ביד רמה בהרמוניה מושלמת. אמיל זאטופק, "הקטר הצ'כי" הבלתי נשכח, נחשב לאחד מגדולי האתלטים בכל הזמנים. באולימפיאדת לונדון 1948 הוא זכה בזהב בריצת 10,000 ובכסף במחצית המרחק. אלא שזה היה רק היומן.
באולימפיאדת הלסיניקי 1952 הוא לקח את טריפל הריצות הארוכות: 5,000 מ', 10,000 ומרתון (ההישג שוחזר ב-1976 בידי הפיני האגדי לאסה וירן). אלא שהסיפור של הלסינקי הפך לקלאסיקה משפחתית בתולדות האולימפיאדות. מטילת הכידון דנה אינגרובה הכירה את אמיל הרבה לפני האולימפיאדה, במגרשי האימונים. להלסינקי הם הגיעו כזוג נשוי. לצד ההישגים שלו, היא השיגה את הזהב בכידון, 50.72. ארבע מדליות זהב לבעל ואשתו, מדהים.
הזווית הישראלית
ולמי שעדיין צעיר ולא יודע מה קרה לפני 40 שנה, נגלה שגם לנו יש מקום על פודיום האהבות: האתלטית אביבה בלס, מי שהחזיקה 20 שנה בשיא הישראלי בריצת 800 מ' (2:05.8 דקות). ובמקרה שלה, האהבה לחותר השווייצרי ניקולה לינדיקר הגיעה למרות שלא עשתה את המינימום למינכן 1972 והגיעה לשם כאורחת.
בלס מספרת: "זה קרה במקרה. ישבתי במסעדת הספורטאים, וחבורה של חותרים שווייצרים ביקשה לשבת באותו שולחן בו ישבתי. התחלנו לדבר. ניקולה היה האחרון לשוחח, ונפרדו בצ'או צ'או ולהתראות. אחר כך הם באו לקחת אותי לריצת המוקדמות ב-10,000 מ' באצטדיון. ניקולה עשה רושם של אדם נחמד, ונפגשנו עוד פעם. האמת שלא היו לי שום כוונות רומנטיות". ניקולה: "האמת היא שהיה לה את הקסם, וגם הצבע שלה היווה בשבילי אטרקציה".
אחרי רצת הספורטאים, חזרה אביבה עם המשלחת לארץ. ניקולה היה רחוק מהמחשבות שלה. "אחרי שבועיים, כדי להוכיח שהספורט הישראלי חי וקיים, יצאה משלחת של הפועל לתחרויות ספורט הפועלים באוסטריה. עברנו בציריך, ואחד הטלפונים שהרמתי היה לניקי. לא הייתה תשובה, וכמעט שכחתי ממנו".
התפנית חלה מספר חודשים לאחר מכן. "כשהיינו במינכן, ניקי סיפר לי שאביו הוא מנכ"ל חברת 'סימנס' בשווייץ, והם יצרו קשרים עם חברת תדיראן בארץ. בנובמבר קיבלתי טלפון ממישהו שאמר לי שאבא של ניקי נמצא בכנס בהרצליה, והוא רוצה להזמין אותי. ישבתי איתו, והוא אמר לי שמצאתי חן בעיניו של בנו, והזמין אותי לציריך". לניקולה הוא אמר בשובו לשווייץ: "אני הייתי לוקח אותה".
אלא שלא היה לה צורך לטוס לציריך. ניקי עצמו הגיע פעמיים לישראל והרומן ניצת. למרות ההיסוסים בדרך, מה שהכריע היה ההבטחה של ניקולה שילדיהם יגדלו כיהודים לכל דבר. לזוג שלושה ילדים שנולדו בציריך, דוברי עברית המקפידים להגיע ארצה, ואביבה היא פעילה בולטת בקהילה היהודית בציריך. סיפור אהבה אולימפי שהסתיים באושר גדול.
לפנייה לכתב/ת 
