ברוך שפטרנו מבידודו של יגאל עמיר

בתום 17 שנה בבידוד, הסיר השב"כ את התנגדותו, ויגאל עמיר - רוצח ראש הממשלה - השפוט למאסר עולם, יוכל לשהות בחברת אסירים אחרים. יגאל עמיר הוא ללא ספק עבריין ואין מחלוקת על הצדק שנעשה בגזר דינו. עשרות אסירים נוספים בשב"ס שוהים בבידוד תקופות ממושכות מסיבות שונות ולעיתים משונות. עבריינים נדונו לשלילת חופש אולם בשום אופן לא נגזרה עליהם פגיעה בבריאות שהיא זכות בסיסית של כל אדם.

מחקרים מראים כי בידוד גורם ללחץ פסיכולוגי קשה ועלול להביא לכך שגם אלה מבין האסירים ללא הפרעה נפשית קודמת, או כאלה שמחלתם מאוזנת, ייצאו מאיזון וההפרעה תתפרץ. אסירים הנתונים בבידוד סובלים מתחלואה נפשית כפליים מאחרים, כשההפרעות השכיחות הן הפרעות הסתגלות ותסמונות דיכאוניות. בידוד אינו גורם רק לתגובות נפשיות קשות, אלא גם לתופעות פיזיולוגיות, הנוצרות כתוצאה מהחרדה הנגרמת מכליאה שכזו. הקורבנות סובלים מסימפטומים במערכת העיכול, במערכת כלי הדם והלב, במערכת המין והשתן, רעד, מיגרנות, כאבי ראש, הפרעות בשינה, דפיקות לב מואצות חוזרות, הזעת יתר וקוצר נשימה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אתם צריכים כלב אמיתי בכנסת / הוגו הכלב

לדור שעיר לעזאזל / אמנון סטרשנוב

בסעיף 56 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב, רשומות 41 עבירות משמעת של אסירים, אשר בגינן ניתן להטיל עונש של בידוד. אמצעי קיצוני זה נוגד פסיקה השוללת פגיעה בבריאות האדם בגין היותו אסיר, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בשנת 1995 הגישה עמותת רופאים לזכויות אדם יחד עם המוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ בנושא בידוד אסירים נגד שר המשטרה ונציב שירות בתי הסוהר. בעתירה דרשנו לבטל את התקנה שאיפשרה הפרדה של כלוא לתקופה בלתי מוגבלת (באישור הנציב), או לחילופין להתקין נוסח חדש של תקנה זו.

בשנת 2000 התקבל בכנסת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, שקבע מנגנוני ביקורת פנימיים וחיצוניים לבידוד. בין היתר קבע החוק, כי יהיה זה מוצא אחרון, וחייב החלטת שופט בבידוד יחיד של יותר מחצי שנה, כמו גם זכות שימוע לכלוא בהליכי ההחלטה. בעקבות בג"ץ זה ירד מספר המוחזקים בבידוד בצורה משמעותית. אולם, בעקבות תיקון לחוק משנת 2006, הורחבו הקריטריונים להחזקת כלוא בהפרדה, הורחבו הסמכויות של הרשאים להורות על ההפרדה, ובוטלו מנגנוני בקרה נוספים. ארגון רופאים לזכויות אדם המשיך לקבל פניות מכלואים המוחזקים בבידוד, שהתלוננו על מצבם הנפשי הקשה ועל טיפול לוקה בחסר.

מעבר למאבק בשימוש הבלתי מבוקר בבידוד, אנו נאבקים נגד מעורבותם של רופאים במצבים הללו. על-פי כללי האתיקה הרפואית, האחריות לשלומם של האסירים מוטלת עליהם, אולם גם ובעיקר החובה להתריע ולהתנגד באופן פעיל לכל פעולה שיש בה כדי לפגוע בבריאות האסיר. אנו גורסים שנים כי הבידוד הוא פעולה הפוגעת קשות בבריאותו הגופנית והנפשית של האסיר, כי יש לבטלה ועל שב"ס למצוא פתרונות חלופיים המקובלים בעולם לבודד אסיר אם עולה חשש לשלומו או לשלום אחרים בסביבתו. יש לייחד את הפעולה למקרי חרום, לפרק זמן קצר ועל הרשות הכולאת לקבוע באופן ברור בהוראות את הנהלים להסדרת הצעד הזה לרבות: סוג המקרים, החובה לחלופות, קציבת זמן מדויק וקצר, נהלי מעקב רפואי, תנאי סף וסמכויות הפעלה.

חברה בריאה נמדדת בשמירת זכויות האדם ובעיקר של אוכלוסיות חלשות כמו אסירים למיניהם, חולים, נכים, זרים, עניים ואחרים. במקרי קצה כמו יגאל עמיר עולים רגשות של כעס ונקם המערפלים יכולת שיפוט, קוראים לפגיעה בזכויות בסיסיות וטומנים פח לתשתית החוקית עליה בנויה המדינה. האתגר הוא לרסן את היצרים הללו כדי לשמור על ערכי יסוד של צדק וזכויות אדם שיתמכו בשטחים אחרים של ההתנהלות האזרחית. יש יותר מה להפסיד מאשר להרוויח מהמשך בידודו של רוצח ראש הממשלה. ברוך שפטרנו מבידודו.

ד"ר זאב וינר הוא פסיכיאטר, רופא מתנדב ברופאים לזכויות אדם

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il