חלמו על עילוי בתורה, היום חולמים להיות מהנדסים
זה התחיל עם 17 סטודנטים, עכשיו לומדים באקדמיה כ-6,000 חרדים והמפץ הגדול עוד בדרך. התוכניות המיוחדות: עם השלמת פערים מהתיכון ובלי כפירה. המקצוע המועדף: אצל כולם רפואה, אצל החרדים עבודה סוציאלית. איך מתגברים על טראומה בת 150 שנה? פגשנו את האנשים שלומדים ומלמדים נגד הזרם
"הבעיה של החילונים היא שרובם חיים בתוך סטיגמה שחרדים לא עובדים, לא לומדים ולא משלמים מסים", אומר ל-ynet אהרון, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב במכללה החרדית "מבחר" בבני ברק. עד לפני למעלה מעשור המונח "חרדים באקדמיה" היה נשמע מופרך ודמיוני. אולם החזון של ראשי אוניברסיטת בר-אילן ושיתוף פעולה עם הרבנית עדינה בר-שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף) הביאו לכך שנכון להיום לומדים באקדמיה כ-6,000 סטודנטים חרדים.
שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ברמת גן לרבנית בר-שלום, הוליד בנובמבר 2000 את "המכללה החרדית בירושלים" - הפלטפורמה הראשונה בישראל ללימודים אקדמיים למגזר החרדי. מאז החלו לפעול שתי מכללות נוספות: "מבחר" בבני ברק והקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. הסטודנטים החרדים מתמקצעים בעבודה סוציאלית, משפטים, חינוך, חשבונאות, לוגיסטיקה ואפילו תקשורת.
הכניסה לעולם האקדמי נבעה מתוך הבנה שהקהילה החרדית זקוקה לכוח אדם מיומן בתחומים השונים. הלימודים מתקיימים תוך הפרדה מלאה בין נשים וגברים, כאשר בנוסף המכללות שמו דגש על מכינות קדם-אקדמיות והשלמת פערי הלימוד מהציבור הכללי. בזמן שהנשים החרדיות סיימו ברובן 12 שנות לימוד ובגרות חלקית שכללה מקצועות ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, הגברים החרדים מגיל 14 ואילך למדו בישיבות והגיעו למכללות חסרי ידע בסיסי במקצועות היסוד.
"הלכנו על הפרויקט הזה בכל הכוח, אבל האמת שבהתחלה היו לנו קשיים מאוד גדולים ועמדו מולנו קבוצות לחץ מהאקדמיה ומהמגזר החרדי שהטילו ספק רב בהצלחתו", משחזר ד"ר שבתאי לובל, המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן ומי שנמנה עם מייסדי המכללה החרדים בירושלים. "המחזור הראשון מנה 17 סטודנטים והחששות העיקריים שלנו היו שבמהלך הלימודים הרבנים ימליצו לתלמידים לנטוש את האקדמיה וכל ההשקעה שלנו תרד לטמיון".
לדברי ד"ר לובל, נקודת המוצא הייתה שבשום אופן לא מתפשרים על הרמה האקדמית, אך נדרש מאמץ מיוחד כדי להשלים את הפערים שנצברו בגילאי התיכון. "כיוון שהסטודנטים הגיעו מרקעים לימודיים שונים נדרשנו להכין מכינה קדם-אקדמית מיוחדת שבמהלך שניים או שלושה סמסטרים אינטנסיביים יביאו את התלמידים לרמה המתאימה לפחות במקצועות האנגלית והמתמטיקה", מדגיש ד"ר לובל. "בנוסף הקפדנו שהמרצים והסילבוסים יהיו זהים לתארים הנלמדים באוניברסיטה, כמובן תוך הקפדה על שיח המותאם לחברה החרדית כך שלא היה כל מקום לטענה של כפירה בדת".
ובשטח ניתן לראות את פירות ההצלחה של שילוב החרדים באקדמיה. אהרון, הסטודנט מהמכללה החרדית "מבחר", אומר כי "אולי החילונים אוהבים לדמיין שאנחנו מתפרנסים מהאוויר או חיים מהקצבאות אבל האמת היא שמי שיטייל ברחובות בני ברק ימצא לצד הירקנים והמוכרים בחנויות הנעליים גם רופאים, מנהלי חשבונות ועורכי דין חרדים שהצליחו יפה מאוד באקדמיה ודואגים בכבוד גם לפרנסתם".
אסנת, סטודנטית חרדית למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, מציינת כי הציבור החילוני ניזון לרוב מהדיווחים בתקשורת שמתארים בעיקר את הזרמים הקיצוניים. לדבריה, "רוב החרדים כן מגלים פתיחות להשכלה אקדמית ותעסוקה כי בסופו של דבר גם אנחנו צריכים להתפרנס ולקנות לילדים לחם במכולת. תמיד מדברים על הקצבאות לאברכים אבל אסור לשכוח שמדובר בסך הכול ב-1,000 שקל בחודש שהתרומה שלהם לכלכלת הבית היא זעומה ושולית".
חנה, סטודנטית נוספת למנהל עסקים, מתארת את הקיטוב: "כמו שבעיניים שלי המגזר החילוני לעתים נראה מקשה אחת, כך החילונים חושבים בטעות שכל מי שלובש שחור ולבן לומד כל היום בישיבה, לא עובד ולא משלם מסים". לדבריה, בשנים האחרונות החברה החרדית עוברת תהליך של השתלבות בצבא ותעסוקה אך אסור בשום אופן שזה יהיה בכפייה. "החילונים חייבים לגלות סובלנות ואסור בשום אופן להציב אולטימטום שיחזק את הקיצוניים ויגרום ל'מלחמה' והתלהמות מיותרת".
מנהל הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, הרב יחזקאל פוגל, מספר כי בשלהי שנות ה-90, כאשר פנה לרבנים לקבלת אישור לפתיחת מוסד אקדמי, הקהילה החרדית ראתה בבקשה כהזויה ומנוגדת לערכיה. עם זאת, כעבור מספר שנים, כאשר ניתן האישור המיוחל, הדגש היה כי מדובר בכלי אקדמי לרכישת מקצוע ותעסוקה וחלילה לא לשם הרחבת אופקים או ידע כללי ועל כן סוכם עם הרבנים כי הלימודים לא יכללו "לימודי הגות, לימודי פילוסופיה, ספרות או כל לימוד אחר שיש בו נגיעה אפיקורסית".
"הציבור החרדי עדיין סובל מהטראומה של תקופת ההשכלה לפני כ-150 שנה באירופה שגרמה להרבה אנשים מהציבור התורני לנטוש את הדת", מסביר הרב פוגל. "אבל כשהחלטנו לפתוח את המכללות החרדיות הסברתי לרבנים שכפי שבעבר השוליה של החייט היה רוכש את המקצוע בבית המלאכה, היום כדי לרכוש מקצוע חייבים השכלה אקדמית שתפתח להם דלתות להשתלב במשק. לשמחתי הרבנים קיבלו את הצעתי והנושא צבר תאוצה באופן הדרגתי".
במוסד בקריית אונו קיימים שני מסלולי לימוד: משפטים ומנהל עסקים. לדברי הרב פוגל, לחלק מהסטודנטים זו הפעם הראשונה בחייהם שהם נחשפים למחשבים ולאינטרנט, שלא לדבר על עיתונות כלכלית ומאמרי חדשות. "הגישה שלנו היא שאנחנו רוצים לקרב את המגזר החרדי לאקדמיה אך אנחנו לא יכולים ולא רוצים לשנות את אורחות חייהם", מציין הרב פוגל. "ככלל, מרבית הסטודנטים שמגיעים אלינו משתייכים למשפחות חרדיות בעלות פתיחות מחשבתית, אבל הרציונל היחיד הוא רכישת מקצוע שמתאים לחברה החרדית ואשר עונה על צרכיה".
מנהל השלוחה בירושלים, עו"ד משה שמעוני, מדגיש כי בשנתיים האחרונות חל גידול של כ-20 אחוז בקרב ההרשמה וכיום הקמפוס מונה כ-1,000 סטודנטים. "מדובר בסטודנטים שמגיעים מלימודי הישיבות והם ברובם יצירתיים ובעלי יכולות שקידה וזיכרון גבוהות מאוד", הוא מסביר. "בנוסף, יש זיקה בין לימודי משפטים ללימודי הגמרא בעולם התורני ואנחנו גאים שרבים מהבוגרים שלנו השתלבו במשרדי עורכי דין יוקרתיים או בלשכות של משפטנים מובילים בישראל".
המהפכה האמיתית בהנגשת הציבור החרדי לאקדמיה צפויה להתרחש בשנת הלימודים הבאה, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה באחרונה לאפשר לסטודנטים חרדים ללמוד לתארים אקדמיים בהנדסה, מדעים מדויקים, אופטומטריה, בנקאות, אדריכלות ואמנויות.
בישיבתה האחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה לפתוח 10 מסגרות לימוד בקמפוסים שונים ברחבי הארץ ובהם באוניברסיטאות הטכניון, העברית ובר אילן וכן במכללות בצלאל, אשקלון, צפת, המרכז הטכנולוגי בחולון והמכללה הטכנולוגית להנדסה "סמי שמעון" באשדוד. בעקבות האישור נראה כי מספרם של הסטודנטים החרדים יאמיר ל-12,000 בשנת 2017. את הרפורמה שתקציבה עומד על 180 מיליון שקלים יזמו שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג.
המשנה לנשיא "בצלאל", פרופ' יערה בראון, הסבירה כי בשלב הראשון ילמדו במסלולי הלימוד לאמנות וארכיטקטורה במוסד כ-50 נשים חרדיות ובהמשך צפוי להיפתח מסלול דומה לגברים. לדבריה, "בחירת תוכניות הלימוד נעשתה תוך התחשבות בצרכי הפרנסה והשילוב בשוק העבודה של האוכלוסייה החרדית והן יהיו זהות לתוכניות המועברת כיום בבצלאל".
"התעניינות הרבה בתוכנית", לדבריה, "מעידה על החוסר הקיים ועל הצמא האמיתי בקרב הציבור החרדי לתוכנית לימודים אקדמית בתחומי האמנות והאדריכלות. אנחנו רואים חשיבות עליונה לנושא ואין לנו ספק שזו תהווה פריצת דרך משמעותית הן לבצלאל והן לאוכלוסייה והחינוך החרדי".
"חולמים להרוויח משכורות יפות"
במכללה הטכנולוגית "סמי שמעון" באשדוד ייפתח מסלול מיוחד לחרדים ללימוד הנדסת תוכנה והנדסת חשמל ואלקטרוניקה שיכלול בשלב הראשון כ-100 סטודנטים. ראש התוכנית לחרדים במכללה, ד"ר אבשלום דנוך, מציין כי לצורך הלימודים הטכנולוגיים, הסטודנטים יידרשו למכינה קדם אקדמית מיוחדת שתימשך כשנה ותכשיר את הסטודנטים לרמת ידיעה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית.
"בשנה האחרונה עשינו פיילוט לבחון את הפרויקט ומצאנו שמדובר בסטודנטים עם מוטיבציה אדירה ללימודים, לפעמים אפילו גבוהה יותר מאשר בציבור הרגיל", מציין ד"ר דנוך. "בשיחות אישיות הם מספרים לנו שאם בעבר החלום היחיד היה להיות עילוי גדול בתורה אז היום הם חולמים גם להיות מהנדסים ולהרוויח משכורות יפות".
מנכ"ל הקריה האקדמית אונו, רנן הרטמן, ציין כי מדינת
ישראל חייבת להגדיל את התקציבים לשילוב חרדים בעולם האקדמיה מפני שלדעתו זו הדרך הטובה ביותר להפוך אותם מנטל על החברה לשותפים לדרך. "באמצעות פתיחת שורות ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי אנחנו בעצם נותנים להם הזדמנות חד-פעמית לרכוש מקצועות יוקרה מבלי לאבד את הזהות החרדית שלהם", מציין הרטמן. "מגיעים אלינו צעירים ובעלי משפחות שלא למדו מקצועות ליבה, ובתום ארבע שנות לימוד הם מסיימים את מבחני מועצת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין בהצלחה רבה, יוצאים לשוק העבודה ומשתלבים בחברה הישראלית".
ד"ר לובל בטוח כי ישראל נמצאת לקראת מהפכה אמיתית. "כמו שלפני עשר שנים הובלנו מהלך פורץ דרך כשכולם סביבנו היו סקפטיים, אני בטוח שגם התנודה ללימודי הנדסה ומדעים מדויקים תוכיח את עצמה ואני מעריך כי בעוד עשר שנים מהיום מסגרות אקדמאיות לחרדים יהיו דבר אינטגרלי וחלק בלתי-נפרד מההוויה והקהילה החרדית".
לפנייה לכתב/ת 
