יצואן, הזדמנות אחרונה לגדר את שער הדולר

ייתכן שמעולם לא קמה אצל יצואני ישראל זעקה כגודל הזעקה שקמה ביוני 2008, עת קרס שער הדולר את קריסתו הגדולה ביותר מול השקל. המטבע האמריקאי השלים אז מהלך שארך כשנה והוריד אותו מרמות של ארבעה שקלים ושלושים אגורות, לרמות של שלושה שקלים ועשרים אגורות, ירידה של כ-25%.

שער הדולר הנמוך יצר למשק הישראלי סיכון אסטרטגי כה גדול, עד כי מכון היצוא הישראלי, המייצג את יצואני ישראל, מוסד אותו לוויתי באותה עת כיועץ חיצוני, דרש מבנק ישראל להתערב בשוק המט"ח ולהתחיל לקנות דולרים. למזלו של המשק הישראלי כולו, בנק ישראל אכן התחיל לקנות דולרים בשוק המט"ח והתערבות זו של הבנק המרכזי עזרה לשנות בהמשך את התמונה.

הדולר בישראל הגיע שוב לרמה המתקרבת ל- 4 שקלים. האם הדולר מצוי כעת ברמתו הגבוהה ביותר ומפה הוא יתחיל לרדת? האם לחילופין הוא ישבור את רמת ה- 4 שקלים ומכאן ימשיך למעלה? אין איש בעולם שיודע.

לגדר את שער הדולר

מחקרים אמפיריים שבדקו תחזיות של טובי חזאי המט"ח בעולם מצאו שהם לא יותר מאשר מקשקשים בשכל ותחזיותיהם אינן עולות על הטלת מטבע. אך דבר אחד ברור וידוע - יצואן שיגדר כעת יבטיח לעצמו שער של כמעט 4 שקלים לדולר לתקופות שהוא יקבע לעצמו, שיכולות לנוע בין רבעון קדימה ועד מספר שנים קדימה, בהתאם להחלטתו. אסור לשכוח שהדולר בישראל יודע לרדת וחזק. 

למעשה, אנו ממליצים ליצואנים לגדר לתקופות של עד 12 חודשים קדימה, בהיקפים גבוהים מסך החשיפה נטו לרבעונים הקרובים ובהיקפים נמוכים יותר לרבעונים הבאים. אפשר לעשות זאת באמצעות עסקאות פורוורד או באמצעות עסקאות צילינדר, או אפילו ע"י רכישת אופציות פוט. בכל מקרה, אם אתה יצואן, חשוב שתגדר. אם לא תגדר אתה לדעתי פושע בארגון שלך, מכיוון שביטוח השער יבטיח לך שער דולר מצוין ובלי ביטוח השער אתה פשוט ספקולנט.

הדולר ימשיך לעלות? בכל מקרה זה מצוין בשבילך כי זה אומר שבעתיד תוכל לגדר בשערים אפילו גבוהים יותר. אבל אם הדולר יתחיל שוב לרדת ולא גידרת, אז לא ניצלת את הרמה הנוכחית הגבוהה של הדולר והחברה שלך תפגע.

הנקודות שמצביעות על התחזקות השקל

ליצואנים שעדיין מתחבטים אתן מספר נקודות למחשבה:

1. אנו קרובים לרמת ה- 4 שקלים לדולר, שמהווה בעיני שחקנים רבים בשוק גם "תקרה פסיכולוגית". לא ניתן לזלזל בהשפעות הפסיכולוגיות בשווקים, להיפך, יש להן משקל גבוה כפי שהראו אינספור מחקרים אמפיריים ב- 15 השנים האחרונות. ניתן להניח כי ספקולנטים, כמו גם יצואנים, רואים ברמה זו הזדמנות מכירה טובה של דולרים. לחלקנו זכורה הרמה הפסיכולוגית של 5 שקלים לדולר, בשנת 2002, רמה שהשוק הגיע אליה, אך מעולם לא הצליח לשבור אותה. רמת ה- 4 שקלים היא אחרת, היינו שם פעמים מספר בעבר וניתן להניח שהיא יכולה להישבר שוב, אך האם לזמן רב?

2. רמת השערים הנוכחית הינה בשיא של 3 שנים, כאשר הגענו אליה לאחר פיחות שנמשך כשנה.

3. התחזקות הדולר מול האירו הינו הגורם המסביר מספר אחת של התחזקות הדולר מול השקל. הדולר ביצע מהלך התחזקות של כ- 12% מול האירו מאז התחיל להתגלגל המשבר באירופה. יש לזכור שגם הכלכלה האמריקאית אינה במיטבה והמשחק בין שני המטבעות הוא יותר משחק של מי יותר חלש. אירופה מתחילה להראות סימנים של התעשתות ויש לקחת זאת בחשבון.

4. גורם נוסף שתרם למגמת הפיחות הוא ההרעה במאזן התשלומים, בעיקר על רקע הגידול בגירעון הסחר. הירידה החדה במחיר הנפט לאחרונה צפויה לבלום הרעה זו.

5. רוב המידע הגיאופוליטי הרע מצוי וידוע במחירי השוק. האחים המוסלמים עלו במצרים, איומים הדדיים בין אירן לישראל וארה"ב, מאבק דמים בסוריה ועוד. האופציה של מתקפה ישראלית והשלכותיה מונחת על השולחן מזה זמן רב ולדעתנו היא מתומחרת. שואלים אותנו "מה יקרה לדולר אם ישראל תתקוף את אירן?" אין לנו תשובה לשאלה הזו, אך היא מזכירה לנו סוגיות שעלו בעבר, שהיוו גם אז "רעש רקע קבוע".

להזכיר לוותיקים שבכם את השאלה שנשאלה מתחילת עד אמצע שנות התשעים "מה יקרה לדולר אם תהיה הקיץ מלחמה עם סוריה?" או השאלה שנשאלה באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים "מה יקרה לדולר אם עראפת יצא מהמוקטעה?" כאמור, רעשי רקע קבועים שתומחרו ע"י השחקנים בקביעת שער הדולר באותם זמנים וגם כיום.

6. מגמת עזיבת הזרים את השוק הישראלי שמתבטאת בשוק המט"ח במכירת שקלים ורכישת דולרים - כנראה ונבלמה. השחקנים הזרים שלא הסכימו לקבל את חובת הדיווח שדרש בנק ישראל על פעולות במט"ח - אינם בסביבה, כמו גם השחקנים הזרים שביטול הפטור ממס על השקעות קצרות (מק"מים) לא היה לרוחם.

למעשה קיימת התעניינות מחודשת בהשקעות בישראל, שאת שיאה ניתן היה לראות ממש לאחרונה בגיוס הענק בהיקף 900 מיליון דולר שביצעה קרן ההשקעות הפרטית פימי, שמקדישה את הגיוס להשקעות ריאליות בחברות ישראליות. רמת שערי המניות בישראל אף היא מעניינת ביחס לשווקים מערביים ולכן פוטנציאל כניסה חוזרת של הון זר בהחלט קיימת.

7. פער הריביות בין השקל לדולר כנראה ולא יצטמצם יותר. הערכות החזאים הינן שפער הריביות שנה קדימה יהיה סטגנטי ויתכן ואף יתרחב שוב.

נקודות 1 עד 7 שציינו כאן מצביעות על פוטנציאל התחזקות של השקל מול הדולר, משמע תיסוף. מנגד, שתי תוצאות שאינן ניתנות לחיזוי בשלב זה, עשויות לחזק את הדולר מול השקל: תקיפה ישראלית באירן והתפרקות גוש האירו - שתיהן נראות כבעלות סבירות נמוכה בשלב זה.

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים