שתף קטע נבחר
 

"ניצולי השואה והעבודה עימם תמיד היו חלק מחיי"

בועז באייר, (18) מהגליל המערבי, גרמני נוצרי שמתנדב למען ניצולי שואה, קיבל לאחרונה בטקס חגיגי במשכן הכנסת את אות המצוינות והמנהיגות על שם אילן ואסף רמון. ב"גוף ראשון" הוא מספר על ההתנדבות של בני משפחתו ושלו, ולמרות העשייה המתמשכת הוא עדיין לא מבין למה הגיע לו לקבל את האות

ברכותיי זכית! כמה רגעים לעכל ואז גל של התרגשות וגאווה אחרי שהפנמתי שנבחרתי כאחד משמונת בני נוער לקבל בטקס בכנסת את האות על מצויינות ומנהיגות על שם אילן ואסף רמון מטעם משרד המדע והטכנולוגיה ועמותת תעשיידע. מיד אחר כך, ולאורך כל התהליך, קדחה בי השאלה למה אני? בשלב הגמר לפני הוועדה הספקתי לרפרף בעלונים שהיו על השולחן, קראתי על אילן ואסף ועל שמונת הזוכים מהשנה שעברה. בהחלט חוד החנית של מנהיגי העתיד שהתבלטו בתרומה יוצאת דופן לחברה. אבל איך אני נבחרתי? אני עוזר למי שמבקש ומתנדב כשאפשר, אבל כאלה

יש עוד רבים וטובים ממני אז למה בחרו בי?

 

אני אפילו לא אזרח ישראלי, סבא וסבתא שלי הם נוצרים שעלו לארץ כדי לנהל בית הבראה לניצולי שואה בשבי ציון אשר ממומן על ידי תרומות של אנשים וקהילות נוצריות בגרמניה שחשים במחוייבות שלהם כלפי העם היהודי. עם תום השואה, החליטו סבא וסבתא שלי כי אין מקום טוב יותר לתקן את העוולות הנוראיות שנעשו מאשר ארץ ישראל.

 

אמנם אנו לא יהודים, אך משפחתי קשורה לארץ הזו בנפשה. אחרי שסבי וסבתי עברו למעלות כדי לנהל בית חולים סיעודי לניצולי שואה, וההורים שלי החלו לנהל את הבית בשבי ציון. כיום פועלים בבית ההבראה מעל ל-60 מתנדבים מגרמניה ומכל הארץ באים להתארח בקבוצות לעשרה ימים ללא תשלום.

 

המניע של משפחתי היה ונשאר הפסוק מישעיה מ' 1 "נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם". אני ואחיי גדלנו פה בתוך הארגון, הכל מתנהל כאן כמו קיבוץ, כל הדברים שאנשים ראו בהם כהתנדבות ותרומה גדולה לקהילה, היו חלק מסדר היום שלי. ניצולי השואה והעבודה עימם תמיד היו חלק מחיי, מעולם לא ראיתי בכך כהתנדבות או משהו חריג, אני גדלתי כשהנתינה הזו היא שיגרה. לא משהו להתרברב בו ולא משהו שיש לדבר עליו יותר מדי, ולכן לא הבנתי למה אני קיבלתי את האות?

 

"את הכל עשו למען כבוד האלוהים"

לאורך הפרויקט ליוותה אותנו עינת מעמותת תעשיידע שהובילה את כל הפעילויות והנחתה אותן. גם את עינת שאלתי למה נבחרתי ותשובתה הייתה שכל אחד ואחד עבר וועדות וכי היא עברה על קלסרים שלמים מלאים בהמלצות ופרטים של המועמדים. אך עדיין לא הבנתי למה?

 

בבית הספר עמדתי בטקס הענקת תעודות הצטיינות על היותי ילד רמון וכל הקהל עמד על הרגליים ומחא כפיים בהתרגשות. זוהי חוויה שגרמה לי להבין למה אנשים כל כך צמאים לזוהר והיא צבטה לי את הלב כי לא לי הכבוד אלה לאלוהים! "כל מה שתעשו הן באומר והן במעשה את הכל עשו למען כבוד האלוהים".

 

במהלך המפגשים נתבקשנו להרים פרויקט אישי באזור מגורינו. הבחנתי שהרבה פעמים בני נוער לא מתנדבים כי אף אחד לא חושף אותם לכך. החלטתי שזה יהיה הפרויקט האישי שלי, להקים קבוצה בפייסבוק שבה אני אפרסם מפגשים עם גורמים שונים כמו אקי"ם, מרכזי קליטה, בית הגלגלים ועוד וחברי הקבוצה נרשמים למפגשים אליהם הם יכולים לבוא עם חבריהם. התחלתי את הפרויקט מעט בהססנות, והופתעתי מההיענות לה זכיתי. גייסתי ילדים ורבים מהם מוכנים לצאת להתנדב. מסתבר שכאשר חושפים את הנוער לעשייה חברתית, כפי שעשו עימי כל חיי, מתגלה כי כולנו רוצים ומוכנים לתת מעצמנו.

 

עברה לה שנה, והאמת אני עדיין לא יודע למה נבחרתי. אבל באיזשהו שלב בדרך החלטתי שזה לא משנה. הבנתי שזכיתי בהזדמנות נדירה להיות חלק ממשהו גדול יותר.

 

אני רוצה להודות לכל השותפים בפרויקט: לתעשיידע, למשרד המדע והטכנולוגיה ולקרן רמון על הדרך הנפלאה להנציח את אילן ואסף רמון. אני חייב גם תודה לשבעת חברי, "ילדי רמון": דימה , פז, שקד, בן, אושרת, סאנדי ומתן. מי יתן ותובילו ותנהיגו את הנוער עכשיו ובעתיד את מדינת ישראל, שנעזר אחד בשני ונלך בדרכם של אילן ואסף רמון שנקבל מאהבת המולדת והצניעות של אילן מרוח ההתנדבות של אסף ומהחוסן הנפשי של רונה, תודה לך.

 

  • הכותב בועז באייר מהגליל המערבי, סיים כעת כיתה י"ב במגמת פיזיקה וטכנולוגיה מוכללת, מתנדב בבית אל בבית הארחה לניצולי שואה.
  • "בגוף ראשון "- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות שלחו ל - shlomit-sh@y-i.co.il וציינו - עבור מדור "בגוף ראשון ". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת. לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן .
  • רוצים להתנדב? עמותת "רוח טובה " מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. הכנסו או התקשרו ל 9093*.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שמעון ארביב
"הבחנתי שהרבה פעמים בני נוער לא מתנדבים כי אף אחד לא חושף אותם לכך". בועז באייר
צילום: שמעון ארביב
צילום: שמעון ארביב
"הבנתי שזכיתי בהזדמנות נדירה להיות חלק ממשהו גדול יותר". בחלוקת האות
צילום: שמעון ארביב
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים