העיוור שכלבו נגנב והושב: "החזירו לי את העיניים"

משה גזית, עיוור בן 61 מבאר-שבע, השאיר את כלבו אופי בחצר ביתה של אמו ברמלה ביום שישי - וכשחזר לאסוף אותו, הוא לא היה שם. כעבור כמה דקות מצאו השוטרים אשה, שטענה שלקחה את הכלב "לטיול". גזית הודה לשוטרים ואמר: "הם החזירו לי את העיניים". גניבת כלב הנחייה ואיתורו פורסמו לראשונה ב-ynet.

עוד בחדשות:

חשמל על הקצה: עומדים בעומס, בזכות הצרכנים

אבי הנער שנורה ברמלה: "לא ויתר לשודדים"

נתניהו לצד החרדים: אסור לגרום להם להתקפל

גזית נעזר בכלבי נחייה כבר 41 שנה. על המקרה ביום שישי הוא סיפר: "רחצתי את הכלב וקשרתי אותו בכניסה לבניין. עליתי לבית של אימא שלי וירדתי אחרי חצי שעה. כשהוא רואה אותי הוא בדרך כלל עושה רעש, אלא שהפעם לא שמעתי כלום".

משה גזית. "עוזר לי בכל דבר בחיים"(צילום: הרצל יוסף)

גזית שאל את שכניה של אמו אם הם ראו לאן נעלם אופי. "אף אחד לא ידע כלום, אך למזלי פתאום ירדה שכנה שסיפרה שראתה אשה שלבשה שמלה, שהגיעה ולקחה את הכלב". הוא חשב שאולי מישהו לקח את הכלב על-מנת לשחק איתו ושהוא ישיב אותו במהרה: "המתנתי שעה בכניסה לבניין בתקווה שיחזרו איתו. כולם מכירים אותי באזור וראו אותי עם הכלב. כשראיתי שהזמן עובר התקשרתי למשטרה. האמת לא חשבתי שסיפור כזה, עם כל העומס שלהם, יקפיץ אותם. בכל זאת יש דברים חשובים יותר".

אבל במשטרת רמלה לקחו את העניין ברצינות. תוך 10 דקות הגיעו שני שוטרים והם פתחו בחיפושים אחר הכלב. במקביל, תושבים בשכונה שבה מתגוררת אמו של גזית התגייסו אף הם למשימה. "כולם חיפשו בכל מקום, כל בניין נסרק, אבל הכלב לא נמצא. התחלתי כבר להיכנס ללחץ". הוא אמר כי אם הכלב היה נעלם הדבר היה פוגע קשות בתפקודו בחיי היום-יום. "אני

 לא הולך עם מקל, רק עם הכלב. בכל דבר בחיים הוא עוזר לי. ולהתרגל לכלב חדש זה לא פשוט. פחדתי שיגידו שהפקרתי את הכלב, ולא יתנו לי כלב אחר במקום".

למרבה המזל כעבור זמן קצר נמצא הכלב. "אני זוכר שלפני כמה שבועות אשה פנתה אליי ברחוב ושאלה אותי אם אני מוכר את הכלב", שִחזר גזית. "אמרתי לה 'כלב כזה לא מוכרים. זה החיים שלי'. כשהביאו לי את הכלב לא ידעתי איך להודות לשוטרים. אני לא יכול לתאר את ההרגשה".