לרקוד עם שטויות בשיניים

אליקי בום בום, מה זה?!?

כשמדברים על שירים שבחיים אף אחד לא יודע את המילים שלהם, אפילו אם למישהו נדמה שכן, אי אפשר שלא לציין את להיט הענק "Informer" של הראפר הלבן הקנדי, שכינה את עצמו - כיאה לניינטיז - בשם הבלתי מקורי: snow.

הבחור המושלג הזה שגדל בטורנטו בשכונת סמי-פשע מעורבת עדות ומוצאים, נחשף מגיל צעיר לסוגים שונים של מוזיקה, והוא-הוא האחראי לכך שחבורות שלמות של נערים ונערות צעירים, ילידי שנת 1980 ומעלה, מצאו את עצמם רוקדים במסיבות כיתה לצלילי הסקסופון המקוטעים, ועשו עם הפה את המילים, כאילו כולם בדור ההוא, סבלו מבעיית חירשות או דיבור.

ה"אינפורמר" מהשיר, למי שרוצה לדעת באמת מה לעזאזל הוא אומר שם, הוא סיפור על בחור "שטינקר" שמסתבך באיזה עניין, ומנסה להגן על עצמו ועל המוצא שלו, ויש בסיפור גם בחורה. למעשה, גם כשהמלל מוטבע על מסך היוטיוב, קשה להבין עד הסוף למה התכוון המשורר (ואם מישהו יודע מה זה אליקי בום בום דאון, שיטקבק עכשיו, או ינצור לשונו לעד). השיר אולי נכתב במובן מסוים על חייו של הזמר עצמו, שבילה זמן-מה בכלא בעון תקיפה מינית, וידע משהו על חיים של פשע ושוליים. מה שבטוח, הדבר הממולמל הזה הפך לקאלט רציני, וגם מכר בערך שמונה מיליון תקליטים ברחבי העולם. ואנחנו נשארנו עם המלמולים.  (שרי שביט)

קבלו את החתן והכלה לריקוד הפסדובלה

אני לא יודעת האם זה בגלל הפרובינציאליות שנחשבה לערך עליון בישראל של סוף שנות השמונים, או שזה בגלל שהאוזן שלנו לא הורגלה במגוון כה רחב של צלילים, שירים וערוצים כמו היום. אבל התוצאה בשטח היא, שבשבת בבוקר כשאני שומעת ברדיו את מחרוזת שירי ה"קלאב מד" בפורטוגזית, צרפתית ובג'יבריש של שתי השפות הללו, אני יכולה לדקלם כתוכי גאה את כל המילים שאני לא מבינה בעל-פה, בעיניים עצומות ועל רגל אחת, כולל המעברים המוזיקליים.

 קבלו את זה בכתוביות: מחרוזת שירים שג'יברשנו לגמרי

המחרוזת הלא ברורה הזאת, תרתי משמע, הושמעה אז בכל בר מצווה, חתונה באולמי, מלון "טרופיקנה" באילת וכנראה שגם ב"קלאב מד", למרות שאף אחד ממעמד הביניים לא באמת נסע לשם כדי לבדוק את זה. בין כל ה"איו ברקודה", "איי איי קרמבה", "אָה, אֶה, אִי, אוֹ אוּ, איפסלון" והרבה הברות ועיצורים שהן כנראה מילים, תוכלו לצעוק מידי פעם "צ'ארלי בראון"! ו"סה בון פור לה מורל"! ולעשות כאילו אתם מבינים משהו. עכשיו תנסו לרקוד את זה.  (עיינה לי)

הו, איך את זזה, תנענעי

אני אוהבת לרקוד, אבל לא מסוגלת ללמוד צעדים. לכן, אני שונאת סלסה. תארו לכם את גודל האימה שאחזה בי בתחילת שנות ה-2000, כשכל מי שיש לו חוש קצב הסתדר לריקודי שורות או זוגות והשתלט על הרחבה. ברחתי בטרם ארמס על ידי ההמונים המתואמים, אצתי רצתי עד שהגעתי לרחבות בהן ניגנו מטאל, שם לא מצופה להפגין שום קואורדינציה, רק לנענע ראש וגיטרת אוויר בתוספת מבט חמור סבר.

המשכתי לתעב את המקצב הלטיני, עד ששמעתי בפעם ראשונה את פונדמנטל של פויה. הפורטוריקנים השמחים עשו את השעטנז הבלתי ייעשה: הם שילבו מטאל עם סלסה, והלהיט השמח חרך את הרחבות והעלה חיוך נדיר על פני הרוקדים לובשי השחורים וארוכי השיער והניטים.

לא הסתדרתי בשורות, אבל כל פעם שהוא התנגן מצאתי את עצמי שרה ומקפצת עם כולם: "אה ג'בה לאבה מאמה, אי אפה לאפה פאפה, אס או אס, פונדמנטל ידה ידה ידה בלעלעלעלעלה!" מה הם אומרים? אין לי שמץ, אבל אני נהנית לדמיין שגם המילים משלבות בין זעם לחושניות, באופן כזה: "אמא לא אוהבת אותי, הו איך את זזה תנענעי, אבא גם מרביץ לי, והתנועות שלך עושות אותי סופר-חרמני, אל תעשו לי את זה יותר, את זזה בתוך השמלה זה לא נורמלי, עכשיו אני ממש כועס ואני אראה לכם מה זה בקטע סופר-עקרוני!!!" (לירון סיני)

קופצים את הדו האסט נישט

ברמשטיין נתקלתי לראשונה לפני יותר מעשור. זה היה עוד יום חמישי שגרתי בו פושטים את המדים ומחליפים את הדיסקית המאוסה בשרשרת ניטים חונקת אבל ללא ספק מגניבה. מבעד למסך העשן הסמיך והרצפה ספוגת הבירה הזולה, התנגן לו אותו פלייליסט מעט חבוט וצפוי מראש כשלפתע נשמע משהו חדש, שונה, אפל ועם זאת מקפיץ מבעד לרמקולים. דו האסט מישט? דו האסט נישט? מה לעזאזל הוא אמר שם? למי אכפת? תראו איזה כיף זה לעשות לזה ליפ-סינק, זה ממש כאילו אנחנו יודעים גרמנית.

עד היום אני לא ממש מבינה מה הוא בדיוק שר שם, מילה פה מילה שם שאני מזהה מהידע הצנוע שלי ביידיש אבל בעיניי, הקטע הגאוני הזה של רמשטיין עומד בגדול במבחן הזמן. גם היום, 15 שנים לאחר שרמשטיין שיחררו את הסינגל הזה, בכל פעם שמשמיעים אותו באיזשהו מועדון יהיו תמיד אנשים שיקפצו ויצרחו תוך כדי הד בנגינג, דו האסט מישט, דו האסט מישט גאפרעק אונד איש ליש מיש שקר כלשהוא. למען האמת, הייתי אפילו בכמה חתונות שניגנו אותו וזה היה ללא ספק רגע השיא של הערב. (יעל לינזן)

משתוללים על המיקרופון

אלה היו הימים האחרונים של לירון תאני ואייל "קוואמי" פרידמן כצמד המגישים בתוכנית ההיפ-ההופ האהובה, "עסק שחור". עוד כשהיו יחד, השניים הספיקו לגלות את לי את אחת הלהקות המיוחדות ביותר שההיפ-הופ הביא איתו עד היום. עקבתי בדריכות אחרי כל דבר חדש שהשניים הביאו, אז בימים שעוד קשה היה מאוד להוריד הכל מהאינטרנט. כשהם השמיעו את "סאיין סופה קרו", הם תפסו אותי בבום.

מדובר היה בקולקטיב של ראפרים צרפתיים, כל כך מרעננים ויוצאי דופן, מעוררים כל כך הרבה חיוכים. בצרפת חברים הראפרים גם בהרכבים אחרים וכן מנהלים קריירות סולו, עד היום כמה מהם גם עזבו את הכנופייה והאלבום האחרון יצא כבר מזמן, ב-2005. אבל ביחד, כשישה ראפרים משוגעים, הם נעו בין היפ הופ, לרגאיי, ביט בוקסינג, הם שילבו קולות שירה יפהפיים וסיפקו הרמוניות קוליות נפלאות, כל אחד עם קולו המאוד מיוחד והדומיננטי.

הם כמו חבורה במרוץ שליחים שמעבירים את המקל מיד ליד וברגע שהמקל מגיע לכל ראפר, הוא משתולל עליו בשיא היעילות. אני יודע לצטט המון שירים של "סאיין סופה קרו" בעל פה, ואני לא מבין מילה אחת ממה שהם אומרים. אבל גם לא איכפת לי, כי כשאני שומע אותם, אני תמיד נזכר, שזה ממש לא מה אתה עושה, זה איך שאתה עושה את זה. ו"סאיין", גם אם אתם לא מבינים את זה, הם עושים את זה טוב.  (אור ברנע)

פורנו צ'כי

שליטה בשפה זרה היא אחת המיומנויות החשובות שיש לאדם בכפר הגלובלי המכונה העולם שלנו, אבל מה קורה כשאתה בוחר ללמוד שפה לא שימושית בעליל? זה מה שקרה לי כשנרשמתי ללימודי צ'כית באוניברסיטה - צעד שהתמיה רבים סביבי. הסברים לא ממש היו לי (אני אפילו לא ממוצא צ'כי) ובכל זאת התמדתי במשך שנתיים והצלחתי לספור בשפה סלאבית זו, להגיד ahoj ו-na schledanou ו-děkuji וגם לקלל.

תעשיית הפורנו המשגשגת בצ'כיה סיפקה לי לא מעט דיאלוגים פשוטים עם תרגום בגוף השחקניות ועוזרים לי בהבנת הנקרא והנקרעת. תעשיית המוזיקה בצ'כיה סיפקה לי בעיקר קאברים מטופשים ומשעשעים ללהיטים באנגלית, אבל מעל לכל את מנדראש (Mandrage). בחיפושי אחר עוגנים בתרבות הצ'כית שיצדיקו את לימודיי, מצאתי אותה - את להקת הרוק מהעיר פלזן. להקה שאני ממש אוהב - עם או בלי להבין את הטקסטים.

למנדראש יש להיטים רבים בארצה. זו להקה פוריה, נערצת על חובבי הרוקנרול הצ'כים הצעירים, וגיליתי אותה בשיר "Hledá se žena" (מחפש אישה). שילוב הכינורות עם הגיטרות, התופים והשטף המקפיץ של מקצבים מהירים והצ'כית הבלתי פוסקת של הסולן ויט סטארי עושים לי את זה. בין לבין אני מנסה לדוג מילה פה, מילה שם. כאילו לתרגל את השפה - זה אחלה תירוץ להאזין לשיר בלוּפ בלתי פוסק, ממש כמו עם הפורנו. (אמיר בוגן)