סוף לטראומה? המלצה להפסיק לשקול ילדים מול הכיתה

בחברה המערבית שמנים רבים חווים דחייה חברתית, ופעמים רבות גם אפליה על בסיס משקלם. אך ילדים לרוב סובלים מכך הרבה יותר, בעיקר בשל הדחייה החברתית וההצקות שהן לעתים מנת חלקם.

כעת מנסה ועדת החינוך של הכנסת לגרום לשינוי. בדיון שנערך היום (ב') בנושא המליצה הועדה להפסיק לשקול ילדים לעיני חבריהם לכיתה ובנוסף לא לתת להם את תוצאות השקילה, על מנת שלא יוכלו להשוות אותן עם חבריהם. בנוסף המליצה הועדה להכשיר את המורים לטפל ביחס לשמנים, על מנת שיוכלו להעביר לתלמידים מסרים של שיוויוניות.

עוד על השמנת ילדים בערוץ הורים:

הילד שמן? דיאטה היא לא הפתרון. 10 עצות

הילד צריך דיאטה? אל תגלו לו!

דיאטה לילדים: שאלות ותשובות מלאות

"חוויית השקילה לעיני כל הכיתה הופכת לטראומה לילדים, שעד לרגע זה לא הייתה להם כל בעיה עם משקלם", אמרה יו"ר הוועדה לזכויות הילד אורלי לוי אבקסיס בדיון. "פתאום נוצרת השוואה שהופכת לחוויה קשה ולהורים אין כלים להתמודד עם זה".

"ילדים אמיתיים באים בכל הגדלים", הוסיפה איילת קלטר, מנהלת "המרכז לשפת האכילה". "משקל אינו מדד לבריאות. 95% מהמנסים לרזות מעלים במשקלם בתוך חמש שנים מהדיאטה. הילדים השמנים הם הכי פגיעים. מלווה אותם חרדה אינסופית של ההורים שרוצים 'להציל' את הילד ולא מבינים שהוא לא יכול לרזות. בחברה שלנו הילד נתפס כמייצג את ההורה ואם הילד שמן, זו עדות לכישלון של ההורה".

קלטר ציינה כי כלי התקשורת מוסיפים לקושי של הילדים השמנים. "התקשורת עושה דה לגיטימציה לשמן. תמיד הוא ייתפס כבטלן, כבדיחה של החבר'ה. השמנים חווים פגיעה מבית ומחוץ. הם חשים צורך להשתנות כדי להתאים עצמם לנורמות שהן בלתי אפשריות מבחינתם. 44% מהמבוגרים השמנים מדווחים כי בילדותם האם הציקה להם. לאחרונה פורסם מחקר שנעשה ב-29 בתי ספר באוקלהומה, משם עולה שהילד השמן הוא השנוא ביותר בחברה.

"החמור הוא שהילד השמן משוכנע שהוא ראוי ליחס הנורא שהוא מקבל. 92% מהשמנים דיווחו שעושים מהם צחוק. ילדים אמרו 'אמא לא מחבקת אותי', 'אמא כל הזמן בולשת אחרי', 'עד שלא אהיה רזה איש לא ירצה אותי', 'כאילו שאני אוכל דווקא נגדה'".

גל, נערה בת 17, סיפרה לוועדה על עצמה: "תמיד הייתי שמנה. עברתי המון דיאטות בחיים, לפחות 10-15, ורק עליתי ועליתי במשקל.

היה המון לחץ מהמשפחה. בכל מפגש של קפה או פיצות אצל סבתא תמיד אמא שואלת – גל, מה אנחנו אוכלות? וסבא מבשר לי בחיוך גדול – גל, הכנתי לך סלט במיוחד. כולם נהנים ואני אוכלת סלט. הלחץ החברתי גדול וכולל גם הערות פוגעניות. בחנויות בגדים נשמעות הערות עוקצניות. אני לא מבינה למה מתייחסים אליי כמו לעצלנית ומדביקים לי סטיגמות".

"גם אני חוויתי דיאטות מגיל שבע", הוסיפה הדס, נערה נוספת שדיברה מול חברי הועדה. "אני רואה את עצמי וגם את הוריי, שכוונותיהם היו טובות, כקורבן. בגלל כל הדיאטות היום אני יותר שמנה. התפיסה עליה גדלתי עדיין מנהלת אותי. בכל אירוע בחיים יש לי עדיין התחשבנות בשפה קלורית. זה מנהל אותי. ברגעים קשים אני חוזרת לשפה הישנה. זו הבנייה חברתית והיא דומה לכל סוגי האפליה האחרים על רקע גזעני או הומופובי".

"מסתבר שהכוונות הטובות של הורים ומורים עלולות לפגוע בילד", סיכמה יו"ר הוועדה לוי-אבקסיס. "המחקרים נתנו לי פרספקטיבה חדשה. חייבים לטפח מודלים נוספים של דמויות ילדים בכל הגדלים".

לוי-אבקסיס ציינה בסיום הדיון כי הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות דיווח כיצד הוא עוקב אחר יישום ההמלצות בנושא.