החוק לצמצום הריכוזיות עבר בקריאה ראשונה

הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה ראשונה וללא מתנגדים את הצעת החוק הממשלתית לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות במשק. 28 חברי כנסת הצביעו בעד החוק כאשר כל הדוברים הביעו את תמיכתם בחוק ולא נכנסו לפרטיו.

ועדת הריכוזיות: הפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות

החוק מבוסס על המלצות ועדה בראשות מנכ"ל האוצר הקודם חיים שני אותה מינו ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. ההמלצות תורגמו לחוק בחודש שעבר, בנוסח מרוכך. כך למשל הצעת הממשלה מאריכה את תקופת המכירה של אחזקות צולבות, ריאליות או פיננסיות, ל-6 שנים במקום 4 שנים כהמלצת ועדת שני.

עמדת הוועדה היתה כי השליטה בענפי המשק מתאפיינת בריכוזיות יתרה, כולל השליטה במספר ענפים, בהשוואה לשווקי העולם. היא מתבטאת בכך שמספר קטן של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות במבנה של פירמידה. מבנה זה פוגע לא רק בתחרות העסקית. הוא מעורר חשש לפגיעה גם ביציבות הפיננסית ובשרשרת משקיעים בחברות.

"הצעת חוק תקדימית ונועזת בקנה מידה עולמי"

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בהצגת החוק כי מדובר בהצעת חוק תקדימית ונועזת בקנה מידה עולמי. "הערב ייפתח עידן חדש בכלכלת ישראל. תוך מספר שנים תהיה לנו כלכלה בריאה יותר לטובת המשק, האזרחים והדמוקרטיה. אבל אני ניצב כאן בחשש שאנחנו צועדים אל הבלתי נודע".

החוק המוצע מבוסס על שלושה מישורי פעולה עליהם המליצה ועדת שני: הראשון נועד להסדיר את חלוקת נכסי הציבור בחברות באופן שימנע פגיעה בתחרות. זאת בדילול הריכוזיות בחברות שבידי בעלי השליטה ביותר מ-20% של המניות. המישור השני כולל חקיקה חדשה שנועדה להגביל את פעולת הקבוצות המשולבת במבנה הפירמידה. השלישי חותר לפירוק הבעלות הצולבת בהפרדה בין מי ששולט בנכס ריאלי משמעותי לשולט בנכס פיננסי משמעותי.

שר האוצר ציין כי מבנה פירמידות השליטה, שהחוק יוצא נגדו, לא קיים רק בישראל. "החוק מציע להקטין את גודלן ועומקן כך שיישארו רק חברות בת ונכדות לכל היותר. שינויים במשטר התאגידי להגנה על המשקיעים. ישראל תהיה המדינה הראשונה שמגבילה את גודל ומספר שכבות בפירמידה", אמר שטייניץ. 

לפי הגדרות החוק המוצע גוף ריאלי משמעותי ייחשב כמי שמחזור המכירות השנתי שלו ושל כל גוף הנשלט בידי בעלי השליטה שלו עולה על 6 מיליארד שקל והאשראי הקובע שלהם עולה על 6 מיליארד שקל. גוף פיננסי משמעותי ייחשב כמי שהשווי הכולל של נכסיו עולה על 40 מיליארד שקל, בכלל זה שווי הנכסים של כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ובשליטת השולט בו. לעניין זה המדינה לא נחשבת לבעלת שליטה.

לפי החוק יתמנה עובד מדינה לתפקיד ממונה על צמצום הריכוזיות. עם זאת הסמכות לשקול שיקולי תחרות וריכוזיות תחול על "מאסדרים" (רגולטורים). הצעת החוק מעניקה להם את הסמכות להקצות ולהעביר זכויות, מתן רישיונות והיתרים להתקשרות בחוזה. הגדרה זו חלה על כל שר משרי הממשלה או מי שהשר אצל לו מסמכותו וכן כל בעל סמכות לפי חוק להקצות זכויות. אבל לא כל בעלי הזכויות הללו מהמערך הממשלתי ייכללו במסגרת חוק זה.

שר האוצר הוסיף ואמר עוד כי "יהיו חבלי לידה אבל אני משוכנע שתוך מספר שנים נשפר את המשק. נביא עוד חברות לישראל". שטייניץ הוסיף, כי "יש עוד תרומה בחוק - חיזוק הדמוקרטיה. כשגופים גדולים צוברים עוצמה חזקה מדי, יש לזה אפקט שלילי על הדמוקרטיה. אבל כשאין ריכוזיות זה מאפשר דמוקרטיה בריאה יותר".

בסוף נאומו פנה שר האוצר לחברי הכנסת הנוכחים במליאה ואמר "אל תיכנעו ללחצים משני הצדדים של בעלי ההון ושל קולות של הלך רוח פופוליסטי מהמחאה החברתית."

"מצוקת הדיור תעלה בשלטון"

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) היתה הדוברת הראשונה מהאופוזיציה. היא דחתה את דברי השר שהארכת תקופת המכירה של החברות לא מהותית ולא נבעה מלחץ בעלי ההון. היא אמרה, "התיקון מאד מהותי. הוא בונוס שהממשלה נותנת לבעלי ההון שיגרום נזק לציבור ורק נותן רווח נוסף לטייקונים להמשיך לחגוג בחברות הפירמידה".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "כוחם של העניים החלשים לא יעמוד להם להתמודד עם העשירים החזקים. תחרות חופשית בשוק החופשי היא מיתולוגיה בים הקפיטליסטי שבו דגים קטנים שטים בצילם של כרישים גדולים". הוא הצדיק את דברי השר שהחוק הוא תרומה לדמוקרטיה, אבל הצטער על ה"דיאטה" שעבר מוועדת שני לכנסת.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) ראה במחאה הנואשת של משה סילמן שהצית את עצמו ביטוי למצב החלשים בחברה, וחסרי הדיור. יו"ר הישיבה, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), צעק בעקבותיו על הח"כים מהליכוד, "אם לא תפתרו את מצוקת הדיור תפסידו את השלטון".

ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר שהיוזמה הפרטית איננה מילה גסה עד שהיא מתרכזת בידיים מעטות".

לאחר שאושרה הצעת החוק במליאה בקריאה ראשונה היא אמורה לעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הכנסת אמנם יוצאת לפגרת הקיץ בסוף החודש עד לאחר חגי תשרי. אבל דין זה לא חל על ועדת הכספים אשר רשאית להתכנס בהתאם לצרכיה. להלכה, הוועדה יכולה לטפל בחוק במהלך הפגרה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר לא מכבר שיירתם למשימה זו. אבל משבר הגיוס של החרדים בחלופת לחוק טל מעמיד בספק את נכונותו, אם המחלוקת לא תיושב בהקדם.

שר האוצר שטייניץ, הביע בעבר עניין לסיים את העבודה על החוק לפני כנס החורף. אבל בעקבות לחצים שהפעיל המגזר העסקי על שרי הממשלה, עלתה מחשבה שנייה שלא לחלל את הפגרה ולרכז את העבודה על החוק החל מראשית כנס החורף באוקטובר. התמשכות המשבר הפוליטי סביב החלופה לחוק טל העלתה אפשרות נוספת של פירוק הקואליציה והקדמת הבחירות לחורף, מה שעלול לגרום לדחייה ממושכת יותר של השלמת החקיקה.

בינתיים, מופעלים לחצים גם על חברי הכנסת בעיקר מצד פעילים חברתיים להחריף את הוראות החוק כך שהוא יהיה לרווחת כל ציבור הבוחרים ששלח אותם ולא רק של 20 המשפחות השולטות היום במשק. בין השאר הם קוראים לח"כים לצמצם את תקופת הפירוק של הבעלויות הצולבות ל-3 שנים במקום 4 שנים שהמליצה ועדת שני ו-6 שנים כפי שמתבקש מנוסח הצעת החוק.