בעל עסק קטן, יש לך צרות גדולות
כבלי הבירוקרטיה, מצוקת האשראי, העסקים הגדולים ששולחים זרועותיהם לכל עבר ובעיקר חוסר ההבנה של הרשויות לקושי היומיומי. כל אלו ועוד דוחקים בעלי עסקים קטנים ובינוניים לפינה
אלפי בעלי עסקים מתעוררים מדי בוקר אל משחק ההישרדות היומיומי, אך גם כאן משחק ההישרדות של הידוענים, העשירים והגדולים קל יותר ממלחמתם הקיומית של השחקנים הקטנים.
- דיון בכנסת: "סילמן טרף לממשלה את הקלפים"
- עצמאי, חייבים לך כסף? אל תשב בחיבוק ידיים
- בעל עסק קטן: כך תבקש אשראי
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 היו 480 אלף עסקים קטנים ובינוניים, כאלו המעסיקים עד 100 עובדים. למרות זאת, הרוב המרכיב של העסקים הללו הוא קטן מאד. 58% מהעסקים החדשים בשנת 2011 לא מעסיקים עובדים ו-76% מהעסקים מעסיקים עד 4 עובדים.
בשנת 2011 היתה האטה בקצב הגידול של העסקים הללו (כ-47 אלף עסקים חדשים) ובשנת 2012, צופה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת כי ההאטה תימשך ואף יותר עסקים יסגרו מאשר יפתחו.
חוט השדרה של המשק: חצי מיליון עסקים קטנים
החשיבות של העסקים הקטנים והבינוניים למשק הישראלי עצומה. בנוסף, למקור הפרנסה עבור בעלי העסקים, אלו מייצרים מקומות תעסוקה רבים במשק.
העסקים שהוקמו בשנת 2010 יצרו 85 אלף מקומות עבודה, ואלו שנולדו בשנת 2011 יצרו 83,200 מקומות עבודה. גם המדינה מודעת לחשיבותם. משרד התמ"ת שתחתיו פועלת הסוכנות לעסקים הללו, מחזיק בקרן למימון הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 4.2 מיליארד שקל.
המדובר על ערבות שהקרן נותנת לעסק, כאשר הוא נתקל בקשיים מול הבנק. בנוסף, מעניקה הסוכנות גם יעוץ מסובסד בניהול והוקמה קרן המעודדת יציאה לשווקים בחו"ל. למרות זאת, לא פער, הרצון והמודעות של הרשויות נשארים בחדר אחד ובחדר השני מתגלה קשיחות מתעמרת כלפי בעל העסק.
ניהול כושל?
רבים תולים את מצבם העגום של העסקים הקטנים והבינוניים בהיעדר יכולות ביצועית של בעל העסק, מה שנקרא במונחים מקצועיים "ניהול כושל". פרשנים גם יוסיפו, כי חוסר ניסיון הוא גורם שמביא לא פעם למעידות, ורבים גם מחשיבים את המזל כגורם משמעותי שצריך להתברך בו על מנת להצליח. הכל נכון, אבל סיבה מרכזית נוספת נעוצה במדינה ובזרועותיה. הרשויות לא ממהרות להרעיף עידוד ותמיכה למען הצלחת בעל העסק, והוא נתקל לא פעם בקירות אטומים ואפילו בחוסר הוגנות כלפיו.
למרות הרוח המרעננת הנושבת מאז הקיץ שעבר, שהביאה איתה את ועדת טרכטנברג, שמסתבר שמסקנותיה הכבידו עוד העסקים הללו.
"המס על הדיבידנד עלה. בעל חברה שרוצה למשוך דיבידנד משלם מ-2012 30% ולא 25%. זאת ועוד, המס על החברות בשנת 2012 עלה מ-24% ב-2011 ל-25%, חרף העובדה כי על פי התוכנית המקורית אמור היה בכלל לרדת", מסביר רו"ח רמי שוורץ, מומחה בתחום ממשרד שוורץ-צדקיה.
לא כוחות: אין סיכוי אמיתי מול הרשתות
אחת המהלומות הקשות איתם מתמודדים העסקים הקטנים והבינוניים היא כניסתם של השחקנים הגדולים כמעט לכל תחום.
במהלך העשור האחרון נכנסו לישראל לא מעט רשתות גדולות, בשורה ארוכה של ענפים. אלו, לטענת בעלי עסקים קטנים ובינוניים, נהנות מהתייחסות שונה של הרשויות והמערכת הבנקאית וזוכות להנחות מפליגות ברבדים רבים.
דוגמא ידועה לפגיעה במצב הקטנים היא תחום קמעונאות המזון, אשר לפי ועדת קדמי שבחנה אותו - סובל מריכוזיות ודורסני כלפי עסקים קטנים.
אך תחום המזון הוא לא היחידי. הרשתות הגדולות בתחום האופנה, למשל, הציפו את התחום על חשבון מאות עסקים קטנים. "אומנם, יש יתרון מסוים לבית עסק קטן שמעניק לרוב יחס וחווית קנייה יותר אינטימית, אולם זה רחוק מלהיות מספק. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים נלחמים עם יד אחת קשורה", טוען רו"ח שוורץ. "בסופו של יום, בעלי העסקים הקטנים נלכדים ברשתות שטוות כתריסר משפחות בערך, שהן למעשה אלו ששולטות במשק הישראלי ועל פיהן יישק דבר", הוסיף.
מצוקת האשראי: הבנקים אוהבים את רק את בעל המאה
אחד מכשלי השוק המשמעותיים בהם נתקלים עסקים קטנים ובינוניים הוא הקושי בגיוס כספים. לטענתם, הבנקים מסרבים, במקרים רבים, להעמיד אשראי לעסק קטן, ואם הדבר נעשה מדובר בריביות גבוהות ובהיקף אשראי מצומצם. לעומת זאת, טוענים העצמאים הקטנים, עולם הבנקאות מטיב עם עשירים מופלגים, ומעמיד לרשותם אשראי בהיקפים עצומים, אפילו בתנאים שערורייתיים.
"מדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים מכתיבה דפוס פעולה בו עסק נדרש לתת בטוחות שעולות על 90% מסכום ההלוואה. לפיכך, העסק לא יכול להשתמש בה כדי להתרחב ולהתפתח והוא למעשה דורך במקום", מסביר עו"ד בנימין כהן מומחה לדיני הוצאה לפועל ממשרד דורה, כהן ויצמן ושות'.
"צריך לקרוא לילד בשמו - המערכת הבנקאית מפלה את העסקים הקטנים ומעמידה בפניהם כאמור קשיים רבים בקבלת אשראי", הוסיף עו"ד כהן.
במקרים רבים, לדברי עו"ד כהן, הבנק מצמצם או מבטל את מסגרת האשראי באופן חד צדדי. שינוי דרסטי בהיקף מסגרת האשראי והחזרת צ'קים עקב כך עלולים, לדבריו, להיות בעלי השלכות הרסניות על פעילות העסק.
השמועות על כך שעסק נקלע למצוקת אשראי ושהבנק מחזיר צ'קים שלו, עלולות להתפשט בתוך זמן קצר, בעיקר כאשר מדובר בשוק קטן. אלו עלולים להביא לקוחות וספקים לצעדים קיצוניים שינסו לתפוס נכסים של העסק מתוך חשש שהוא יקרוס ולא יעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם.
"בתי המשפט קבעו מגבלות מהותיות על כוחם ושיקול דעתם של הבנקים בכל האמור במסגרות האשראי בכלל, ובביטול מסגרות אשראי בפרט", טוען עו"ד כהן. "מגבלות אלה הם חלק מהמגמה הכללית של בתי המשפט בשנים האחרונות להרחיב את החובות שמוטלות על הבנק כלפי הלקוחות", הוא מוסיף. "לכן אם הבנק מאיים לבטל או להפחית באופן דרסטי את מסגרת האשראי, הלקוח יכול להתנגד לכך, בין אם ע"י פנייה חריפה לבנק ואיום בהליכים משפטיים ובין אם ע"י פנייה למפקח על הבנקים. במקרים שבהם נגרם ללקוח נזק, הבנק יחויב לפצות את הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו".
גם לגברת שוק שחור יש חוק
קשיחותם זו של הבנקים, מפנה לא פעם בעלי עסקים קטנים להלוואות בשוק האפור, שם הריבית היא בשמיים וכללי המשחק לקוחים מעולמות אפלים.
בהקשר זה יש לציין כי ישנו חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, הקובע כי בהלוואות מסוג זה גובה הריבית יהיה עד פי שניים וחצי מהריבית הממוצעת לאשראי שהבנקים מעניקים לציבור.
ברשויות מפתים את הגדולים ומקפידים עם הקטנים
גם הרשויות המקומיות והעיריות לא טומנות ידן בצלחת. מיסי הארנונה לעסקים גבוהים מהארנונה למגורים ובנוסף העסקים חייבים בהיטלים שונים המסתכמים בלא מעט שקלים מידי חודש. רשימת החיובים לא נגמרת: אגרות שילוט, אגרת אשפה, אגרות תיעול-ניקוז, תשלום בעבור מים, ביוב, סלילת רחובות ועוד.
גם כאן יש יתרון לגודל, המתבטא ביכולת המיקוח של בעל העסק מול העירייה. עסקים גדולים מתמקחים וזוכים להטבות עצומות, ואילו בעל העסק הקטן לא מסוגל לעתים אפילו לממן את עורך הדין שיתמקח בעבורו מול הרשות.
"אין ספק כי אין לראות בהיטלים אלו משום תורה מסיני ויש דרך להפחית אותם ולעתים אף לבטלם", טוען רו"ח שוורץ. "אולם בסופו של דבר, ההסתייעות בגורמים מומחים, לרוב עורכי דין, כרוכה בתשלום שכ"ט".
הפסקות התה של הפקידין עולות ביוקר
רבות דובר ונאמר על בירוקרטיה מצד הרשויות, אך כאשר מדובר בבעל עסק הדבר ,לא פעם, פוגם בפרנסתו. בעל העסק קטן ובינוני, בדרך כלל, חייב להיות נוכח פיזית במקום העבודה, שאם לו כן הדבר מעכב את תוצרתו.
הנוחות האינטרנטית לא הגיעה לכל מסדרונות השלטון. כך לדוגמא, תשלום לקופת בית המשפט לא נעשה באמצעות כרטיסי אשראי. בנוסף לכך, הגשת הדו"ח המקוון למס הכנסה מדי שנה שהפכה לאחרונה לחובה, הוא רק תוספת לדו"ח הפיזי אותו חייב בעל העסק להגיש במשרדי מס הכנסה.
מוציאים את הנשמה עד שמוציאים צ'ק
אין ספק שבין הרעות החולות המשמעותיות ביותר, ניתן למנות גם את מוסר התשלומים הלקוי במשק הישראלי. בישראל, ספק מקבל תשלום על עבודתו רק חודשים ארוכים אחרי ביצוע העסקה. מסקירה שערכה חברת המידע העסקי BDI עולה, כי ימי אשראי עמדו במחצית הראשונה של 2011 בישראל על כ-96 ימים. בהקשר זה יש לציין, כי רק לאחרונה תוקן החוק והמע"מ משולם רק לאחר קבלת התמורה הכספית, ולא בטרם התקבל התשלום.
הסכום הכולל של צ'קים חוזרים מסיבת "אי כיסוי" הגיע בשנת 2011 לכ-6 מיליארד שקל, לפי סקירת BDI. אלו מהווים ירידה של כ-7% לעומת שנת 2010. בשנת 2012 צפויה, לפי החברה, ירידה נוספת של כ 1% בכמות הצ'קים החוזרים.
"יש לשים לב למספר פרטים המהווים נורות אזהרה" בעת קבלת צ'קים, אומר רו"ח שוורץ. בין יתר הדברים, לדבריו, יש לשים לב שפרטי נותן הצ'ק רשומים על ההמחאה, שעל הצ'ק יש רישום של כתובת ולא של תא דואר, שאין מרחק רב בין כתובת נותן הצ'ק לסניף הבנק ושהטלפון הרשום בצ'ק פעיל.
כשסכום ההמחאה גבוה, ממליץ רו"ח שוורץ להתקשר לסניף הבנק. במקרה שמדובר בחברה אפשרי גם לבקש ערבות אישית ממנהליה ובמידת הצורך ניתן לברר בבנק ישראל אודות חשבונות מוגבלים.
בטחונות גבוהים
ארבל לוין, מנהל תחום המימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת: "קושי מתזרים נובע גם מגורמים כמו דרישת בטחונות גבוהים (במקרים רבים נזילים) של הבנקים מהעסקים, חוסר אמון של הבנקים בעסקים קטנים, הנובע לא אחת מתפיסות שגויות וטיב ההלוואות הניתן לעסקים הקטנים, שהוא לרוב אשראי קצר של עד שנה אשר גורם לחוסר וודאות בניהול העסק".
רן קיוויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת ייחס את המצב הקשה גם למשבר הכלכלי העולמי ואמר: "עסקים קטנים הרבה יותר רגישים לכל האטה כלכלית במשק, ולכל מצב של חוסר יציבות. אנחנו נמצאים עם האצבע על הדופק, ונערכים לתת סיוע לעסקים בעלי פוטנציאל להצליח. בנוסף, אנו פועלים לייצר הקלות ברמה הכלל משקית, בתחומי אשראי, מסים ורגולציה, וקוראים לכלל הגורמים המעורבים לשתף פעולה לשם הבטחת הצמיחה התעסוקה והתחרותיות".
לפנייה לכתב/ת 
