'אף אחת לא היתה מתחתנת איתי'; דורון רזה 108 ק"ג
כשהיה דורון שלזינגר בן 25 הוא שקל 201 ולא יצא מהבית. היום, כשהוא בן 46 ושוקל 93 קילו, הוא חש איזון בחייו ושלם עם עצמו. "הרגשתי שאני מבזבז את החיים", הוא אומר, ומספר על הדרך שעבר בקיצור קיבה, הליכות יומיות וקבוצת תמיכה להרזיה
בשיא ההשמנה שלו שקל דורון שלזינגר, בן 46 מעפולה, 201 קילו. המשפחה והקרובים אליו לחצו ושאלו "לאן אתה רוצה עוד להגיע? מה הגבול?", ואף ששלזינגר הבין שהם רוצים בטובתו, הוא לא הצליח לעצור את כדור השלג של האכילה.
מגיל צעיר הוא סבל מעודף משקל, ובפעם הראשונה נתקל במחסום שהציבו לו המספרים הגבוהים כשקיבל זימון לצו ראשון, שם הוסבר לו כי הסיכוי שיגייסו אותו במשקל 120 קילו דאז - נמוך.
- רזיתם בענק? ספרו לנו איך עשיתם את זה
עוד סיפורי דיאטה מדהימים:
- 'המכנסיים לחצו במידה 62'; מידד רזה לבד 68 קילו
"הייתי בלחץ להתגייס לצבא", הוא מספר, "והתחלתי בשרשרת פעולות להרזיה. הגעתי למנזר בחיפה, שם עשיתי צום עם שתיית מים בלבד וכפית דבש ליום. צמתי כך במשך חודשיים עם הפסקה באמצע, אך השיטה פגעה בי בריאותית והשיער שלי החל לנשור.
במקביל גם עשיתי דיאטה באופן עצמאי, ניסיתי הרבה דברים לא קונוונציונליים. אני 'שמן מקצועי', עברתי את כל ורסיות הדיאטות האפשריות. אבל כשהגעתי לגיל הגיוס הייתי 35 קילו פחות, והתגייסתי לחיל השריון".
201 קילו, בלי בת זוג
השגת המטרה המיוחלת לא עזרה לשלזינגר לשמור על משקלו החדש, וכשהחל קורס קצינים כבר שקל שוב 125 קילו. "כל שמן יגיד שאחרי דיאטה רצינית, אם לא מתמידים בה, מעלים חזרה את המשקל פלוס בונוס קטן", הוא אומר. "הצער והעצב הגיעו כשהמפקד אמר לי שהחיילים לא מבחינים ביני לבין הטנק, ושהפרופיל שלי יורד. עברתי לשרת בחיל אחר, שאינו קרבי, קרוב לבית".
אחרי השחרור חזר שלזינגר למשק הוריו והיה לרפתן. "הייתי בבית ולא היה לי מה לעשות חוץ מלהיות חקלאי ולחלוב פרות. עבדתי במשק ואכלתי - ויותר אכלתי מאשר עבדתי", הוא מתאר. בגיל 25 מצא את עצמו במשקל 201 קילו, בודד חברתית וללא זוגיות. "המשקל הקשה על ההתנהלות היומיומית הכי פשוטה. במשך ארבע שנים הייתי בבית והרגשתי שאני מבזבז את החיים.
"הרגשתי לא מרוצה מהעובדה שאני לא מצליח למצות את הפוטנציאל שחבוי בי, אבל היה לי קשה לפרוץ את המעגל. האוכל היה מענה לכל התחושות שהייתי שרוי בהן. הבנתי שאני חייב לעשות שינוי דרסטי, אחרת חיי ירדו לטמיון".
בשלב הראשון בתהליך ההרזיה שלו החליט שלזינגר לעבור ניתוח להצרת קיבה, והגיע ל-120 קילו. "הבדידות שנגזרה עליי מהמשקל הפכה למשהו שלא יכולתי לשאת יותר. שם התחיל תהליך ההפנמה שאי אפשר להמשיך ככה, והיציאה מהמקום הזה.
"אני מעריך שבמשקל של 201 קילו אף אחת לא הייתה מתחתנת איתי. כשהגעתי למשקל החדש הכרתי את אשתי קרן, שהצליחה לראות אותי מבעד לשומן, התחתנו ונולדו לנו תאומות".
השלב השני - הליכות וקבוצת תמיכה
לאחר הניתוח הוסיף שלזינגר לסדר היום צעידה בת עשרה קילומטרים במשך שבעה ימים בשבוע, וגם במישור הנפשי חל שיפור, כשהחל להיות רכז נוער. "הכרתי אנשים חדשים ונפתחתי לחיי חברה שלא היו לי, לאופקים חדשים. החלטתי לחזור לעסק המשפחתי, וכל זה עזר לי להתמודד עם ההשמנה".
בדרך הוא חווה עוד מבוכה אחת קשה שדרבנה אותו להמשיך. "הייתי בכנס מדריכים של 'בני המושבים'", הוא מתאר, "ועליתי אז קצת במשקל חזרה ל-150 קילו. התיישבתי על כיסא פנוי שפשוט קרס תחתיי, ומצאתי את עצמי לכוד בתוכו מבלי יכולת לצאת. תחושת המבוכה וחוסר האונים כשדבר כזה קורה לך היא נוראית".
שלזינגר התמיד בהליכות, אך לפני כמה שנים נפגע בראש מפרק הירך בשל ההליכות המרובות כשהוא נושא עדיין משקל רב. "כבר לא יכולתי לעשות ספורט כמו שעשיתי לפני כן, והתחלתי להשמין שוב, בצורה איטית אך 'בטוחה'", הוא אומר. "אנחנו השמנים יודעים הכול, יש לנו את כל התובנות בראש ואת התורה אנחנו מכירים, אבל קשה לנו ללכת לפיה. אנחנו לא מצליחים ליישם - וכאן הבעיה".
בשלב הזה שמע שלזינגר על קבוצת התמיכה לאורח חיים בריא של חלי ממן, והתחבר מאוד לשיטה. "ראיתי שאני צריך עזרה", הוא אומר, "מפגשים קבועים ומעין פיקוח, וכמובן את החברותא של אנשים שמרזים יחד ושיש לכם מכנה משותף.
"עד אז הייתי כמו אקורדיון, כל חיי עולה ויורד במשקל. השיטה של חלי, שילוב של אכילה נכונה, שתייה מרובה והמפגשים הקבועים עוזרים לי לשמור על איזון ועל תהליך הרזיה מתון. ההרזיה הופכת להיות חלק מהחיים ולא תהליך נפרד או פרויקט. ראיתי הרבה אנשים שנשברו כי הם הפכו את ההרזיה לדבר העיקרי בחיים שלהם, ואחרי שרזו נשברו כי כבר לא הייתה להם מטרה".
בזכות התמיכה שקיבל בקבוצה רזה שלזינגר את 30 הקילוגרמים האחרונים, ומשקלו התייצב על 93 קילו - הישג שעליו הוא שומר כבר שלוש שנים. "דוגמן אני כבר לא אהיה", הוא מסכם, "אבל אני מרגיש טוב עם עצמי היום. הגישה של חלי ממן יוצרת אצלי איזון בנפש. רוב השמנים, אם לא כולם, הם שמנים מהנפש: ההשמנה היא פיצוי עבורנו על כל מיני מכאובים. באוכל יש משהו מאוד מנחם ומרגיע, רזה לעולם לא יבין אותנו.
"היום החיים שלי נורמטיביים. לאנשים מסוימים הנורמה היא פלא, ומי ששקל פעם 200 קילו יודע לברך על כל רגע שבו הוא שוקל 93 קילו".
עצות ההרזיה של דורון
"צריך לקחת את כל הדיאטות בפרופורציות נכונות, לא להיכנס לאופוריה גם כשמרזים כי זה מוביל לחוסר יציבות. אני חסיד של ירידה איטית ורגועה.
"היום למשל לא היית עושה ניתוח לקיצור קיבה. אורח החיים והקשיים שניתוח מכתיב, במיוחד בהתחלה, מאוד לא נעימים. אם הייתי מודע ליכולת שליטה עצמית שלא מבוססת על משהו חיצוני, הייתי מוותר על הניתוח, למרות שעבורי זו הייתה יריית הפתיחה.
"אם אתה מבצע דברים לבד אתה מתמודד לבד עם הכישלונות ועם ההצלחות, אבל כשאתה מביא את עצמך למפגש עם אנשים שהם כמוך אתה יכול להיות בשליטה גדולה יותר על המשקל".
לפנייה לכתב/ת 
