הדולר מעל 4 שקלים: "מצוין עבור בנק ישראל"

הדולר חצה היום (ד') לראשונה מזה יותר מ-3 שנים את את רמת ה-4 שקלים. הדולר עלה ב-0.653% ושערו היציג נקבע על 4.008 שקלים. האירו עלה ב-0.27% ושערו היציג נקבע על 4.9058 שקלים.

עיתוי ההתחזקות של הדולר מזכיר את מצב המשק במשבר הסאב-פריים: האטה בכלכלה הישראלית ובריחה עולמית של משקיעים לנכסים בטוחים. אז, כמו גם היום הגירעון הממשלתי היה בעלייה ותרם להיחלשות השקל למול הדולר.

במאי 2008 נסחר הדולר בשפל של 3.23 שקלים - ומיד עם החרפת המשבר העולמי החלה נהירה משמעותית אל נכסים בטוחים שחיזקה דרמטית את הדולר מול המטבעות בעולם. מאותו רגע, זינק הדולר במהלך עליות כמעט חסר הפרעה עד לרמה של 4.2 שקלים באפריל 2009. עם הסימנים הראשונים לשיפור במצב הכלכלה העולמית והתאוששות השווקים הפיננסים, חזר השקל להתחזק מול הדולר ולהסב לא מעט כאב ראש לבנק ישראל. האם התרחיש של 2009 יחזור על עצמו גם פעם כחלק ממחזור כלכלי שגרתי או שאנחנו הולכים לכיוון של 5 שקלים? ומה יעשה הפעם בנק ישראל, אם בכלל.

"בנק ישראל רוצה את ההתחזקות"

"התחזקות הדולר היא מצוינת עבור בנק ישראל. כיום אנחנו עם 1% של אינפלציה בישראל - ככל הנראה נסיים את השנה עם אינפלציה נמוכה ממרכז היעד של בנק ישראל (2% - ש"ל). הואיל ואנחנו כלכלת ייצוא - אז פיחות יכול להיות רק טוב", אומר רון אייכל ממיטב.

"בנק ישראל רוצה את הפיחות הזה בדולר והוא רחוק מאוד ממצב שבו הוא יתערב. אם הדולר ימשיך להתחזק, נראה שבנק ישראל ישקול אפשרות להתערב בשער הדולר. אבל נכון לעכשיו, אין אינפלציה בישראל - ולכן הסוגיה הזו היא לא על הפרק", אומר ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו מאמין שמבחינת בנק ישראל המוצא האחרון הוא מכירת דולרים בשוק המט"ח. "אם נראה פיחות חד בדולר, כלומר אם נעבור רמה של 4.3 שקלים לדולר, אז בנק ישראל צפוי להתערב ולמתן את התנודות החריגות בשוק המט"ח. לטענת פריימן בנק ישראל לא יתחיל לשפוך דולרים לתוך השוק.

רויטר לא מאמין שפיחות חד בדרך וסבור כי יש כיום הרבה סיבות לכך שהדולר צריך לרדת ולא לעלות. הסיבה החשובה היא הפסיכולוגיה. עצם ההגעה לשער של 4 שקלים תדחוף הרבה ספקולנטים ויצואנים למכור את הדולר". רויטר מוסיף שאסור להתעלם מהמהלך המשמעותי שביצע הדולר מול האירו בשיעור של 13% בתוך שנה. "לדעתי, הסבירות להתחזקות משמעותית נוספת שלו היא נמוכה. לאור זה אני לא מצפה כל כך שהדולר ימשיך להתחזק על רקע זה. ולכן אני ממליץ בחום ליצואנים לגדר, קרי לעשות ביטוחי שער כי זו רמה טובה מאוד של דולר".

היבואנים לא עשו הגנות בזמן

אייכל תולה את התחזקות הדולר במאזן התשלומים של ישראל. אחרי שבחמש השנים האחרונות נרשם עודף במאזן המסחרי שתמך דווקא בהתחזקות השקל, כעת המצב הוא הפוך. "יש כוחות שהם ארוכי טווח ויש כוחות שהם קצרי טווח. אנחנו מייבאים 2 מיליארד דולר יותר של סחורות מאשר מייצאים. הגירעון המסחרי נובע מהעובדה שאנחנו מייצאים למדינות אירופה שהן בלב הכותרת הבעייתיות", מסביר אייכל.

הנפגעים המרכזיים מהתחזקות הדולר הם כמובן היבואנים, בעוד שהיצואנים יכולים להתנחם מעט בעליית מחירי המוצרים שלהם במונחים שקליים חרף השווקים המקרטעים.

"כרגע בשוק יש קניות של יבואנים, במקום ללכת ולעשות הגנות על שערי חליפין גבוהים יותר. אנחנו כגוף שעוסק בניהול סיכונים אומרים ליבואנים כל הזמן תגנו, תגנו, תגנו. כל היבואנים העדיפו להתממן מהיד אל הפה - וכעת משלמים את המחיר. עכשיו ליבואנים יש לחץ להעביר כסף לחו"ל - הם בבעיה ומתחרטים שלא ביצעו הגנות בשערים יותר נמוכים".

"בעתיד הרחוק ייתכן שבנק ישראל ימכור דולרים"

"האפשרות שבנק ישראל ימכור דולרים בשוק כדי לצאת ברווח לאחר שקנה דולרים תקופה ממושכת היא לא שיקול מרכזי אצל בנק ישראל", אומר רויטר, "מצד שני בהחלט אפשר לומר שהעובדה שבנק ישראל נאלץ לקנות את הדולרים באמצעות הנפקת מק"מ ופער הריביות השלילי בין שני המטבעות גורם לו הפסדים, אז ייתכן שבהמשך הוא יתחיל לממש קצת. אין בבנק ישראל למיטב ידיעתי משנה סדורה מהו שער דולר גבוה ששם צריך לבצע מימוש כזה", מסביר רויטר.

ומה עם הזרים? אותם השחקנים המכונים "ספקולנטים" שמזהים הזדמנויות במטבעות השונים בעולם ומסוגלים לקבוע את כיווני השער באמצעות מסחר בהיקפי ענק?

"נראה שהמשקיעים הזרים לא אוהבים את אי-הבהירות ברמה הרגולטורית וברמה המשקית - ולכן לא צפויה כניסה גדולה של מט"ח מצידם", אומר אייכל וטוען שגם שיפור בסחירות בבורסה לא יביא לשינוי דרסטי בשוק המט"ח.

רויטר: "לפי התיאוריה הכלכלית, גידול בגירעון במאזן התשלומים מחליש את המטבע המקומי. בפועל בשווקים הקשר בין שני אלה כיום הוא חלש בגלל שרוב השוק נשלט על ידי ספקולנטים. מה שחשוב לאותם ספקולנטים זה בעיקר פער ריביות".