למרות ה"לייק", וה"אומג", העברית חיה ומתפתחת
האינטרנט רק מאיץ תהליכים מבחינת הכחדת שפות, אבל מצד שני הוא גם אמצעי נפלא לשימור השפה. האם העברית שלנו נמצאת בסכנת הכחדה בגלל חדירת האינטרנט והשתלטות האנגלית?
לפני שבועיים שאלנו כאן האם האינטרנט הורג שפות או שמא עוזר לשמר אותן. התשובה הייתה שמבחינת הכחדת שפות הוא רק מאיץ תהליכים, אבל מצד שני הוא גם אמצעי נפלא לשימור השפה. הפעם נברר האם העברית שלנו נמצאת בסכנת הכחדה בגלל חדירת האינטרנט והשתלטות האנגלית. אורח הכבוד היום הוא אילן גונן, ממחברי הספר "עברית אינטרנטית", המסיים בימים אלה דוקטורט על שפה שבאמת נמצאת בסכנת הכחדה.
עוד ב-ynet מחשבים:
אז נתחיל בחדשות הטובות – עברית לא נמצאת בסכנת הכחדה. לא בגלל האינטרנט ולא בכלל. נכון שהאינטרנט מאיץ את השפעת האנגלית על העברית (או על כל שפה אחרת) ומעצים אותה: אנחנו מלייקקים, עושים שייר, מפרוורדים ומאנפרנדים, ומבטאים מילים שהן במקור ראשי תיבות אנגליים, כמו לוֹל (צחוק בקול) ו-אוֹמֶג (אוי אלוהים, OMG). כל אלה עדיין לא אומרים שהעברית נכחדת, וחלק מהמאפיינים האלה הם אפילו סימנים של שפה חיה.
לשפות שהן בתהליך הכחדה יש סימני זיהוי מובהקים. הסימפטומים קיימים במידה מסוימת בכל שפה כחלק מהתפתחותה, אבל בשפות נכחדות זה קורה הרבה יותר והכיוון הוא קיפאון.
מה זאת אומרת?
הסימן הבולט ביותר לשפה בהכחדה הוא הקפאה הולכת וגוברת של ביטויים ושל נטיות. כלומר שביטוי בזכר יכול לשמש גם לנקבה. או להיפך, למשל "ערה?" שמשמש היום כדי להתחיל צ'ט או שיחת סמס, גם אם הנמען הוא זכר.
גם ביטויים כמו "אני לא מובן מאליו", "אל תהיי מובנת מאליו" או "מובנים מאליו" כאשר "אליו" זה בכלל גוף שלישי יחיד בזכר. גם במקרים שבהם הוא הופך לנקבה, זה יהיה בגוף שלישי, למשל "אל תהיי מובנת מאליה". במקום "מובנת מאלייך".
בשפה חיה, מה ששמור בזיכרון של הדובר הוא הרכיבים: לקסיקון ודקדוק. הדובר יכול ליצור מילים וצורות וגם להמציא מילים חדשות מתבניות קיימות. במצב כזה אומרים שהשפה פרודוקטיבית, או שחלקים בשפה פרודוקטיביים. בשפות נכחדות המידע הדקדוקי פחות נגיש, ובמקום זאת קיימת ביתר שאת התופעה של נגישות לפריטים "המוכנים". היא הופכת להיות פחות פרודוקטיבית, עם יותר ביטויים קפואים.
זה קורה בכל שפה, אבל לשפה חיה יש כלים להתמודד עם זה: לדרך ההתמודדות קוראים הסדרת מערכת, או יישור פרדיגמה. למשל "לא יאומן". חלק מהדוברים הילידיים כבר לא מנתחים אותו כמשפט עם פועל, אלא כשם תואר. ולכן לצד "לא תאומן", אפשר למצוא נטייה של שם תואר: לא יאומנת, וגם בלתי יאומנת. "בלתי" היא בכלל שלילה של תארים ולא של פעלים. כלומר בניגוד לשפות בתהליך הכחדה, שאינן מנתחות כלל, בשפות חיות הניתוח משתנה. במקרה של "לא יאומנת" המילה הופכת ממשפט פעלי לשם תואר. דבר דומה קרא גם ל"לא יוצלח", שגם לא מוטעם כפועל, וגם גוזר נקבה ב-ית: לא יוצלחית. לכל אחת מהצורות המצוטטות יש מאות מופעים בגוגל.
יישור פרדיגמה קיים גם בפעלים. מי, למשל, מכיר את הפועל לְהִבּוֹךְ? היום כבר לא אומרים נְבוּכוֹתי, או אל תִּבּוֹכִי. במקום זה, הדוברים זוכרים רק את צורת הבינוני "נבוך – נבוכה – נכובים – נבוכות", ואת הזמן והגוף מבטאים באמצעות הפועל "להיות": הייתי נבוך, אל תהיי נבוכה. בפועל לסגת, במקום נְסוּגוֹתי לוקחים את צורת הגוף השלישי נסוג, ומיישרים לפיו את כל הפרדיגמה: למשל – נָסוֹגְתִי. גם "יושנת" הוא תוצאה של יישור פרדיגמה.
השפה חיה ומשתנה
התרומה של האינטרנט לתהליכים כאלה, היא הלגיטימציה והחשיפה שהוא נותן לצורות כמו "בלתי יאומנת", שלא היו מתפרסמים באמצעי התקשורת הישנים, אלה שהיו עוברים עריכת לשון. חלק מהעניין של שפות חיות הוא שהן יצרניות. הן מתחדשות ומשתנות, מיישרות פרדיגמות ויוצרות צורות חדשות. שפה נכחדת לא עושה את הדברים האלה. היא מלאה בביטויים קפואים, בלתי מנותחים, בין אם שאולים ובין אם מקוריים.
אשר לשאילות – גם בשפות חיות יש צלילים שקיימים רק במילים שאולות. אבל בעוד שבעברית יש מעט מאוד כאלה (צ' כמו צ'יפס, ג' כמו ג'ירפה, ז' כמו ז'קט, וו כמו וואו), בשפות נכחדות יכולים להיות גם עשרה ויותר. שפות נכחדות פשוט שואלות מילים יחד עם המבטא, וכך יוצא שאפשר לשמוע נוצרי מאורמיה (כורדסתאן האיראנית) מערבב מבטאים במשפט אחד: ערבית עם ע' ו-ח' גרוניות (מילים כמו חכומה "ממשלה" ב-ח' גרונית), ואותם שורשים כאשר הם ממוצא ארמי – ב-ע' ו-ח' שנשמעות כמו בעברית של היום, כלומר א' ו-כֿ (חכימא – "חכם" ב-ח' של אשכנזים). בעברית אנחנו אומרים (וכותבים) בלוטוס או בלוטות, סמוזי, ובדרך כלל לא מבטאים את המילים האלה עם לשון בין השיניים. ואת OMG, שאי אפשר לבטא אותו בעברית בגלל צרור העיצורים בסופו, אנחנו מכניסים למשקל הסגוליים באמצעות שבירת הצרור, ויצירת המילה אוֹמֶג.
שפה חיה מכפיפה מילים שאולות לחוקים שלה לא רק בהגייה, אלא גם בנטייה. למשל התייחסות העברית למילים כמו מדיה ואנטיביוטיקה בתור נקבה יחידה – היא סימן לכך שהיא שפה חיה, המכפיפה מילים שאולות לחוקים שלה. אחרת היינו אומרים אנטיביוטיקה חזקים ומדיה חברתיים, כי בלטינית אלה צורות רבים.
לא נשקפת סכנה
נכון שיש הרבה השפעות של האנגלית על העברית. גם כאן האינטרנט מאיץ ואולי אפילו מעצים את התופעה, אבל אין בכל כל חדש וזה עדיין לא מסכן את השפה. כשהנוער של היום אומר "קול", הוא אומר "קול" בהגייה ישראלית, והנקבה היא קולית. הפעלים שהזכרנו בהתחלה - ללייקק, לפרוורד, לאנפרנד – מוטים בבניין פיעל העברי. גם אותם הכפפנו לחוקי העברית. וגם לפני פרוץ האינטרנט לחיינו אמרנו ג'ינסים וברקסים ובורקסים ושרימפסים, ילדים פוצצו דינמיות בפורים, ובל נשכח שאפילו פעלים כמו לארגן ולגוון מקורם בשאילות משפות זרות – יוונית ופרסית בהתאמה.האינטרנט מעצים את המגע בין שפות והופך אותו לקל יותר ואפילו לבלתי נמנע. אך למעשה גם בטרם היות האינטרנט לא היו כמעט שפות מבודדות. הרי כל מגע בין אנשים גורר מגע בין שפות – בין אם זה מסחר, כיבוש, קולוניאליזם, או סתם דיאלוג – וכל מגע בין שפות גורר שאילות. אפילו אנגלית, השפה החזקה והמשתלטת, לוקחת עדיין כל הזמן מילים מצרפתית, מאיטלקית ומשפות אחרות. לא רק פסטה, סושי ובגט. אוכל זה לא חוכמה. אבל באנגלית בריטית, למשל, שֶׁה נוּ "אצלנו" בצרפתית, נחשב סלנג של המעמדות הגבוהים. שפות שואלות מילים. זה עדיין לא מעמיד אותן בסכנת הכחדה.
בשפות נכחדות יש דור חד לשוני, דור מעבר דו לשוני, והנכדים כבר לא יידעו את השפה. הנבואה אמנם לא ניתנה לבלשנים, אך אנחנו איננו צופים שדור הנכדים שלנו, בהנחה שיחיה במדינת ישראל, לא ידבר עברית. נכון שעכשיו "הכיבוש" הוא אנגלית, והמדיום העיקרי שדרכו נעשית השאילה הוא האינטרנט. אבל השפעות בין לשוניות היו קיימות אפילו לפני המצאת האקספלורר: התנ"ך מלא מילים פרסיות, אכדיות ומצריות, וחלקו כתוב ארמית. העברית היום אינה נכחדת, היא משתנה. האם זה בגלל האינטרנט? זה נושא לטור אחר. בינתיים אל תיבוכו.
אילן גונן הוא דוקטורנט לבלשנות שמית בקיימברידג', מורה לעברית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מתמחה בדקדוק של שפות נכחדות ומחבר הספר עברית אינטרנטית יחד עם כרמל וייסמן.
ד"ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית, חקרה ולמדה שפות בתהליך הכחדה. מרצה במסגרות שונות בנושאי איראן ובלשנות, ומחברת הספר הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית .
לפנייה לכתב/ת 
