הכיתה המצלמת: מורידים ווליום ומחדדים ריכוז

בגלל שמדובר בסוגי תיקונים עדינים יחסית, שרוב פעולתם מורגשת ברמות רזולוציה גבוהה (על הפיקסלים), כלל אצבע חשוב הוא - לפני כל טיפול ברעש או חידוד, להציג את התמונה ב-100% (1:1). אם לא נפעל כך, פשוט לא נראה את תוצאות האמת. (על מנת להתקרב לתמונה לחצו על מקש Z).

עוד מדריכי לייטרום ב-ynet מחשבים:

מדריך צילום: Lightroom Masterclass

מדריך: מפתחים תמונות בלייטרום 4

כלים מתקדמים ב-Lightroom Masterclass

טיפול פילינג מפנק

"אז מה זה הרעש הזה בכלל" אתם שואלים? רעש הוא תופעת לוואי לא רצויה של שינויים אקראיים בבהירות ובצבע של הנקודות שמרכיבות את התמונה. המשמעות המקורית של "רעש" היה ונשאר "קול בלתי רצוי", אבל בתמונה מדובר בתנודות בלתי רצויות של אותות חשמליים (כמו מה ששומעים ברדיו כשאין קליטה) רעש תמונה, כמובן, הינו בלתי נשמע.

קיימים שני סוגי רעשים: רעש צבעוני שהופך את המשטחים הכהים לשטיח צבעוני ורעש בהירות, המזכיר “שלג” בטלוויזיה. אז מאיפה כל הרעש הזה?

בתאורה חלשה, חשיפה נכונה דורשת מהירות תריס נמוכה, ISO גבוה, או שניהם. הרעש נוצר כאשר אנחנו נאלצים להעלות את הרגישות (ה-ISO) של החיישן או בחשיפות ארוכות במיוחד.

רעשים בכל מני צבעים

רעש אינו חייב להיות סתם חסר צבע, נרגיש ברעש צבעוני כבר ב-ISO 400 ומעלה. ולכן, כברירת מחדל, לייטרום כבר מוגדרת לנקות את הרעש הצבעוני מעט, ורוב הפעמים התוצאה שתוצג על המסך אינה התמונה הגולמית כפי שנחשפה בפועל. אני מניח שלא תישארו אדישים אחרי שתנסו לאפס את סרגל הסרת רעש הצבע. אם אתם כמוני, תפעלו להעלות את ערך ניקוי הרעש לפחות לברירת המחדל ומשם צפונה, עד לתוצאה הרצויה.

דברו חלש

לאחר תיקון הרעש הצבעוני, ברוב המקרים נשים לב שהתמונה עדיין לא חפה מכל בעיה והשטחים עדיין סובלים מרעש בהירות, טיפול בתופעה יתבצע על ידי גרירה של סרגל ה-Luminance. שימוש יתר יכול להביא את התמונה להראות דומה יותר לציור יותר מאשר לצילום. לא שזה רע, אבל תשתדלו להשתמש בטריק הזה בחוכמה (שלא ימאס לנו מהר מדי כמו שקרה לתופעה שבה, בתמונת שחור לבן, משאירים אזור מסוים, בדרך כלל איזה פרח - בצבע!).

ובמעבר חד

אחד מהכלים הכי פופולאריים בכל עריכה - החידוד. זה נכון שמכרנו כליה עבור מצלמה, עדשות מצוינות, פילטרים ופלאשים, אבל תמיד צריך לחדד, רק עוד קצת! ואולי רק עוד טיפ-טיפה.

אין מה למהר לסרגל החידוד בתחילת העבודה, וגם לא במהלכה - החידוד תמיד יבוא בסוף, כקינוח בסוף הארוחה. אז בבקשה להתאפק ולא לנסות ולפצות על בעיית האופטיקה כבר בתחילת התהליך, הסיבה היא בעיקר כי חידוד מוקדם עלול להניב תוצאות מוגזמות בתחילת התהליך ולהכביד על המחשב שיבצע את חישוב החידוד ללא הפסקה ברקע וזאת מבלי שאפילו נבחין בזה. זכרו שכדי לראות תוצאה אמיתית, אנו נצפה בתמונה ב-100%.

על הסכין

יש לנו ארבעה סרגלים המיועדים לחידוד והסיבה היא טובה. כדי שהחידוד יהיה עדין ובטעם טוב ולא גס מדי. שליטה טובה בכמות ובערכי המעברים המחודדים תניב חידוד נעים לעין ובמקום הנכון.

Amount - מגדיר את כמות החידוד - אם החידוד יהיה עדין או גס. למעשה, סרגל זה הוא כמו המתג שמפעיל את החידוד. למרות כללי האצבע, ברירת המחדל היא 25, לרוב מדובר בערך עדין.

 Detail - אנו יכולים להגביר את החידוד על ידי שימוש בסרגל זה ובכך להקצין פרטים מאוד עדינים שלא תמיד זקוקים לזה (כמו הקצנת נקבוביות העור בצילומי פורטרטים)

 Masking - כצעד מתפשר, אם החלטנו כי חידוד גס יטיב עם התמונה שלנו ומנגד נרצה להפחית או לבטל את החידוד במעברי גוונים עדינים וללא פרטים רבים המורכבים משטח צבע אחיד (לדוגמה קיר) אפשר לעשות שימוש בסרגל זה.

חוד לי חידוד

חידוד אינו חייב להיות כללי ועל כל התמונה, ניתן גם לחדד באופן נקודתי רק פרטים מסוימים כמו עיניים, שיער או נוצות על כנף של ציפור. ניתן לעשות שימוש במברשת שהכרנו במאמרים הקודמים.

תחתום לי כאן, כאן וכאן

החתימה בבסיסה היא מאוד חשובה והיא מסמלת את סוף התהליך היצירתי, כפי שהאמן הגדיר באותה עבודת אומנות. החתימה שאולה מעולם האומנות הפלסטית שם האומנים היו חותמים ידנית על כל עבודה ובזאת משאירים חותם אישי וייחודי על אותה עבודה, שברוב המקרים, גם הייתה אחת ויחידה.

החתימה הפכה למאוד פופולארית בעולמנו הדיגיטלי ואפשר לראות לא מעט צילומים שחתימה בגופן כללי כלשהו, מעטרת בקטן את אחת מפינות התמונה במקרה הטוב, ובמקרה הרע, נעשה שימוש בפונט מסולסל ולוגו גס על כ-20% מהתמונה.

קחו בחשבון שחתימה דיגיטלית בפונט שעוצב על ידי מעצב מוכשר ככל שיהיה, אינה אישית מספיק ומסיחה את דעתו של הצופה מהתמונה, ומורידה מחוויית הצפייה.

אם אין לכם סיבה ממש טובה, כמו קידום הסטודיו החדש שפתחתם ואתם חייבים להפיץ את המסר בכל דרך, תשתדלו שלא לחתום על התמונות. ואם בכל זאת החלטתם שכן, עשו זאת בעדינות ובצניעות כדי לאפשר לצופים ליהנות מהתמונה בלי אלמנטים גרפיים נוספים.

למשאירים חותם

לייטרום מאפשרת יצירת חתימה או כמה חתימות בעורך החתימות שנמצא בפיסי בתפריט ה-Edit > Edit Watermarks ובמק תפריט Lightroom > Edit Watermarks. בחלקו העליון - Watermark Style נבחר את סוג החתימה. חתימה בסיסית מבוססת מלל, או חתימה מורכבת שעיצבנו מראש ושמרנו כתמונה (Graphics). את סימן ה-© ניתן ליצור במקינטוש על ידי קיצור הדרך Alt+G ובפיסי על ידי לחיצה רצופה על מקש ה-Alt + הקלדה של רצף הספרות 0169 במקשי ה-KeyPad. במידה ובחרנו ליצר חתימה מבוססת על טקסט, נכניס טקסט בתיבה שמתחת לתמונה. נגדיר את סוג הפונט, סגנון, יישור וצבע בתיבת הצבע (צבע ניטרלי - על כן גווני האפור בין השחור והלבן יתקבל תמיד בברכה על פני כל צבע אחר לרבות אדום!). צל עדין מתחת לתמונות יכול לאפשר קריאה קלה יותר של החתימה.

מרדפים ופיצוצים לא תמצאו כאן

בחלק השני של חלון החתימה, החלק שכותרתו Watermark Effects, תוכלו לבחור להצניע את החתימה ולהפוך אותה לשקופה למחצה. אפשר לבחור היכן למקם את החתימה - באיזו פינה היא תופיע, את גודלה, מ-1 ועד 150 ועד אפילו כיסוי מלא של כל שטח התמונה, למי שממש מרגיש שהוא חייב. כאשר סיימנו את תהליך עיצוב אישיותנו דרך החתימה החדשה שלנו, נבחר ב-Save וניתן לחתימה שם ראוי.

לסיכום

הפעם התעמקנו מעט בפעולות בסיסיות שאמנם לעיתים נתפסות באגביות, אבל חשיבותם לגימור מושלם של התמונה שלנו היא גדולה. כצעד מסכם תהליך, דיברנו על יצירת חתימה ומעט על משמעות התוספת השנויה במחלוקת הזאת.

אדם שול הוא מעצב מגזין הצילום החינמי, קומפוזיציה.