חיתולים בצנרת: מה גרם לפקקים בלב ת"א?
הנהגים שנתקעו בשבוע שעבר באחד הצמתים המרכזיים ביותר בת"א, לא ידעו שהסיבה לפקק האינסופי הן כמויות עצומות של חיתולים שהושלכו אל הביוב, סתמו את הקו וגרמו לו להתפוצץ. "זו בעיה סביבתית קשה", אומרים בתאגיד מי אביבים שטיפלו בתקלה, "השפכים גולשים ברחובות ומשם הדרך לים קצרה"
אם חשבתם שהשלטים שמבקשים לא להשליך מוצרי היגיינה לשירותים ציבוריים נועדו רק למנוע סתימה של הביוב בבניין - טעות בידיכם. ביום רביעי שעבר עמדו הנהגים ברחובות יגאל אלון ומוזס בתל אביב בפקקים שנמשכו שעות ארוכות. הסיבה: חיתולים שהושלכו אל הביוב, סתמו אותו וגרמו לפיצוץ הקו הראשי שמחבר בין גבעתיים לתל אביב.
- אל בטן האדמה: הצצה לקו הביוב החדש בת"א
- זיהום שפכים בנחל הקישון
בחברת מי אביבים, תאגיד המים של העיר תל אביב-יפו, מספרים כי התיקון ארך יממה שלמה, במהלכה הוציאו לא פחות מ-10 טון פסולת ספוגת נוזלים, שכללה גם מגבוני בד לחים, תחבושות, ועוד מוצרים היגייניים שאנשים השליכו לאסלה.
לדברי רונית בן שושן, מנהלת השירות ופניות הציבור בתאגיד, עלות התיקון נאמדת בכ-100 אלף שקל - מכספי משלם המסים כמובן, וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון את הנזקים כתוצאה מההפרעה לתנועה בצומת המרכזי. "נאלצנו להקפיץ את כל הקבלנים שלנו", היא מספרת. "הביוב נזל ברחוב והיינו חייבים לתקן את זה במיידי. עבדנו כל הלילה כדי לאפשר הסדרי תנועה נוחים וחדשים".
אז כן, מתברר שהרבה אנשים זורקים חיתולים משומשים לבית השימוש, וגם מגבוני בד, תחבושות, טמפונים, מקלונים לניקוי אוזנים ושאר מוצרי היגיינה. "מה לא הוצאנו משם", אומרת בן שושן, "רוב האוכלוסייה צורכת את המוצרים הללו בשימוש יומיומי, הרבה משליכים אותם לביוב ומכאן הדרך לסתימות קצרה מאוד ".
בן שושן מפרטת, כי מכיוון שמדובר במוצרים לא מתפרקים, הם הופכים לחומר גולמי שצובר נפח וגורם לסתימת הצנרת. התוצאה עלולה להיות סתימה שתביא לעליית הביוב על גדותיו, ובמקרה היותר חמור - פיצוץ קו הביוב. הנזקים גם מגיעים לתחנות ששואבות את הביוב למכוני טיהור שפכים. "החומרים הללו גורמים גם לתקלות רבות בתחנות השאיבה, שנסתמות וכתוצאה מתרחשות הצפות וגלישות" מסבירה בן שושן.
הבעיה לא מסתכמת רק בנזק הכלכלי והתפעולי, אלא גורמת גם נזק סביבתי לא פשוט. "בגלל שהחומרים הללו לא מתפרקים, הם יוצרים נזק הרסני", מסבירה בן שושן. "כשסתימה עולה על גדותיה, כל אותם השפכים גולשים ברחובות ומשם הדרך לים קצרה מאוד. זו בעיה סביבתית קשה, שמסכנת גם את בריאות הציבור, כי החומרים האלה נושאים חיידקים ווירוסים".
תאגיד מי אביבים מטפל במים וביוב באזור תל אביב-יפו. לדברי בן שושן, תקלות כגון אלה מתרחשות אחת לשנה לפחות בתל אביב לבדה, אך מדובר בבעיה ארצית, שמתרחשת פעמים רבות בשנה במקומות שונים. "אנחנו מבקשים להביא לתשומת הלב של הציבור, כי אין להשליך לאסלה חומרים שעשויים מבד וכל חומר אחר שאינו נייר טואלט ואינו מתכלה", היא מוסיפה. "כלומר, אסור להשליך מוצרי הגיינה מכל הסוגים, ובתוך כך טמפונים, תחבושות היגייניות ועוד".
ברשות המים מאשרים כי מדובר בבעיה ארצית. "התופעה של זריקת מצרים היגיינה שונים לאסלות, גורמת להוצאה מיותרת אדירה, של מיליוני שקלים כל שנה, כתוצאה מנזקים למערכות הביוב וכתוצאה ממגוון פעולות מנע וטיפול שאנו נדרשים לשטיפה וניקיון של הקווים", אומר הדובר, אורי שור.
"אחד מהחומרי הנפוצים ביותר הגורמים לסתימות ולגלישות ביוב, הם מגבונים לחים", הוא מוסיף. "בארצות שונות בעולם יש איסור בחוק על השלכת מגבונים לאסלות, אבל אכיפת הנושא קשה. בארץ אין חוק כזה, והתוצאה היא סתימות וגלישות ביוב שגורמות לנזקים כבדים. אנחנו קוראים לציבור שלא להשליך שום חומר לאסלה, חוץ מנייר טואלט - שמיוצר באופן כזה שמתפורר במים.
גם במשרד להגנת הסביבה מדגישים, כי השלכת מגבונים לחים ושאר מוצרי היגיינה למערכת הביוב, "גורמת להיווצרות סתימות ולבעיות קשות לאורך כל מערכת הביוב, ובמיוחד בתחנות שאיבה ובכניסה למתקני הטיפול בשפכים. יש להדגיש, כי גם מגבונים שמתכלים עדיין גורמים לסתימות עד להתפוררותם".
לפנייה לכתב/ת 
