מתי הרגע הנכון להביא לעולם ילד?
"האם מצב כלכלי הוא שיקול מספיק חזק הגובר על השיקול לדור ההמשך? האם הרגע הזה, בו פקיד הבנק האפרורי מבשר לנו שחשבון הבנק שלנו בחריגה, שווה ערך לרגע הכי עוצמתי בחיינו, כשהילד שלנו נולד?". שרית בראל על השאלה שמטרידה את מרבית הזוגות בישראל
"אני מרגישה שזה לא נכון להביא לעולם ילד כרגע", אומרת הדר (32), נשואה מזה ארבע שנים. "אין לנו חסכונות, אנחנו במינוס תמידי, עובדים ללא הרף, בקושי מתראים, נאלצים לבקש עזרה מהורינו. איך נביא במצב הזה תינוק? איך נפרנס אותו?", היא תוהה בקול וקשה שלא לחוש בנימת העצב שבקולה.
עוד בנושא:
לחזור להורים: בדרך לעצמאות כלכלית אמיתית?
קוסם קוסם, אבל איך אתה משלם שכר דירה?
תכף נגמרות לי כל הביציות. תעשה לי ילד?
מתי לומר לו שאולי לא אוכל להכנס להיריון?
בעלה לעומת זאת, עדיין מתלבט: "אני מסכים עם הדר לגבי מצבנו, אך יש לי ויכוח בסיסי איתה על הנחת היסוד שלה, לפיה הבאת ילד לעולם בהכרח תלויה במצבנו הכלכלי. הרי מתי הוא ישתנה, כשנזכה בלוטו? ואם מצבנו לא ישתנה בקרוב, מה אז? לא יהיו לנו ילדים?". יניב מספר לי שהוא מסרב לכפות את ההחלטה על הדר, רק בגלל שהוא עצמו, כבר רוצה ומוכן לגדל ילד. "אני רוצה שזה יבוא ממקום שלם אצלה", הוא אומר.
לצערי, עם השנים כסף הפך להיות מרכיב יותר ויותר מרכזי בחיינו, וכשאין הוא מצוי בכיסנו - הוא הופך לאדוננו. במקרה של הדר ויניב, כסף הופך לעריץ בעולמם, ואוסר עליהם להביא ילדים.
עול כלכלי או ברכה?
כשחושבים על ילד במונחים כלכליים, ההחלטה על הבאת ילדים לעולם נכנסת היישר לקטגורית "הוצאות-הכנסות".
אנחנו מתחילים לחשוב על ילד כעל עסק כלכלי, חושבים איך להיפטר מן ה"עול הכלכלי" הזה, ממשאבת הכסף ושעות השינה החסרות, או מאידך - איך להניב ממנו תשואות, כאילו ילד הוא איזה עסק שפתחנו, ולכן אנחנו דוחים את ההשקה עד הרגע המתאים.
אך האם נכון הדבר? האם מצב כלכלי הוא שיקול מספיק חזק הגובר על השיקול לדור ההמשך? האם הרגע הזה, בו פקיד הבנק האפרורי מבשר לנו שחשבון הבנק שלנו בחריגה, שווה ערך לרגע הכי עוצמתי בחיינו, כשהילד שלנו נולד? ונניח שסוף-סוף נהיה מבוססים כלכלית, האם זה אכן מוסרי להביא ילד כשאנו כבר מבוגרים, תוך ידיעה שהוא יהיה ילד יחיד, ושגידולו ילווה בפחדים פסיכולוגיים וחרדות קיומיות, שמא יתייתם מאיתנו בעודו צעיר?
העוני חי בתוכנו ויש לו פנים רבות
ככל שהשנים חולפות המצב הכלכלי והחברתי במדינתו לא נעשה טוב יותר. אנחנו מתנדנדים על מצע רעוע של אסטרטגיות פוליטיות, מרגישים שאין לנו על מי לסמוך, המורל החברתי ירוד, אנשים מרגישים שהגיעו מים עד נפש, והם מסכנים את חייהם בשל מצוקה כלכלית.
תחשבו על משה סילמן ז"ל, שאגב, מעולם לא הביא ילדים לעולם. כמוהו ישנם רבים המתהלכים בתוכנו, פצצות מתקתקות, אך הם כבר לא מצניעים את מה שקורה בחשבון הבנק הפרטי שלהם, ומשתפים גם בפייסבוק את מאות חבריהם במצוקתם. זהו אכן עידן חדש בו הקולות אינם נחבאים, אלא נשמעים ומהדהדים מקיר לקיר.
אדם אינו חפץ ואינו אובייקט. זהו עיקרון מוסרי ואולי אף היסודי שבעקרונות, ולכן לא נוכל לאמוד "אדם" בשווי כספי כמו שלרוב נעשה בבואנו להעריך רכוש. לכן השאלה 'האם להביא ילד לעולם', פשוט לא יכולה לשבת בקנה אחד עם שאלות חומרניות ופונקציונאליות.
האם אי פעם נעשה מספיק כסף שיניח את דעתנו? התשובה משתנה מאדם אחד לאחר, ואינה ידועה לנו מראש מכיוון שגם צרכינו משתנים ותלויים במציאות העכשווית שלנו. ולכן רק בשל כך, האם שווה לנו להסתכן בדחיית ההחלטה?
אתם מבינים, בזמן שעושר ויציבות כלכלית נזילים וכל הזמן תלויים בשינויים, הבאת ילדים לעולם אינה נזילה ותלויה בזמן. ונניח שאנו מבוססים דיינו, מי מבטיח לנו שלעד נהיה כך? נניח וניפול מנכסינו, מה אז? נמסור את ילדנו המתוכנן בקפידה רבה לאימוץ?
עניין של זמן?
אם הרצון להביא ילד לעולם והכמיהה להורות קיימת בנו, לא צריך לחכות לכלום, כי אף פעם לא יהיה זמן "אידיאלי", או "מתאים באמת". ולמה? כי אין זמן כזה. תמיד יהיה משהו שיעיב על ההחלטה, ויעידו על כך זוגות רבים אשר לא ידעו כי אינם יכולים להביא ילדים לעולם באופן טבעי, ונלחמים יום ביומו במשך שנים רק כדי לזכות בזכות להביא ילד.
כמובן שההנחה הזאת אינה סותרת ועולה בקנה אחד עם הרצון שלנו "לתכנן משפחה", כלומר לשוחח על גודל המשפחה הרצוי לנו, על הזמן שהכי טוב בשנה עבורנו להיכנס בו להריון. כך יהיה לנו מספיק זמן כדי לבדוק הימצאות מחלות תורשתיות, ובכך להבטיח את בריאותנו ובריאות תינוקנו.
מיקרו כלכלה
גילוי נאות: אם רואה החשבון שלי היה עובר על ההכנסות וההוצאות שלי ומתייחס לילד כאילו היה עוד הוצאה, ללא הכנסה שאראה בעתיד הקרוב, סביר להניח שהיה ממליץ לי להימנע מהבאת ילדים לעולם.
אבל אנשים, האמינו לי כי בנותיי הן הגשר שלי אל עצמי. לעולם לא אוכל להעריך או לאמוד את שוויין של בנותיי, כי אין להן "ערך" כלכלי. ערכן הוא ערך לא מפוענח, נצחי ועמוק, מתרומם מעל החומר וצולל עמוק אל תהומות הנפש.
ולכן, בבואנו להביא ילדים לעולם, אל לנו להתפלל לחיים קלים יותר, רווחיים יותר או עשירים יותר. עלינו לבקש להיות אנשים חזקים וטובים יותר. זה אולי לא ישלם לנו את טיפולי השיניים העתידיים של ילדנו, אבל בהחלט ייצור מבוגרים חדשים בעולם, בעלי יכולת ונכונות אמיתית לשנות אותו.
מסכימים עם שרית בראל? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
