פוטרה בהריון ותפוצה בלמעלה מ-90 אלף שקל

עובדת חברת כוח אדם שהוצבה לעבוד ביורוקום, טענה כי פוטרה רק משום שהייתה בהריון, והגישה תביעה לפיצוי בגין האפליה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי נרמסו זכויות העובדת, ופסק לה פיצוי של 93,880 שקל

PsakDin.co.ilפורסם: 23.07.12 , 12:26

אישה שהחלה לעבוד ביורוקום באמצעות חברת כוח אדם, פוטרה כעבור שלושה חודשים בלבד, זאת לטענתה מחמת היותה בהריון.

בתביעה שהגישה נגד שתי החברות, ביקשה פיצוי בגין אפליה, אי עריכת שימוע, הפסד השתכרות ועגמת נפש.

התובעת טענה כי הייתה עובדת טובה, חרוצה ובעלת יחסי אנוש טובים, וכי יורוקום, שהייתה מרוצה מהישגיה, החליטה לפטר אותה רק בשל הריונה. לגבי חברת כוח האדם טענה, כי לאחר שפוטרה מיורוקום, לא הציעה לה עבודות חלופיות, ובפועל פיטרה אותה ואף שלחה לה מכתב פיטורים. כן טענה, כי פיטוריה משתי החברות נעשה מבלי שנערך לה שימוע.

יורוקום טענה כי העסיקה את התובעת במשרה זמנית לשלושה חודשים, שבסיומם החליטה שלא להמשיך את העסקתה כיוון שהישגיה המקצועיים היו בינוניים. חברת כוח האדם טענה כי לאחר שהתובעת פוטרה מיורוקום, לא היו לה משרות מתאימות, וכשהיו משרות בנמצא, הועברו לה שתי הצעות - שאחת דחתה ומאחרת נדחתה. עוד טענה, כי מכתב הפיטורים נשלח לתובעת לבקשת בעלה, ולא כיוון שהתכוונה לפטר אותה.

נותרה ללא מקור הכנסה

השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ קיבלה את התביעה במלואה. נקבע, כי בחוזה ההעסקה של התובעת לא אוזכר כי הועסקה במשרה זמנית, ולעומת זאת, בהודעה בדבר תנאי ההעסקה צוין במפורש כי העבודה היא לתקופה בלתי קצובה.

עוד נפסק, כי הראיות מעידות דווקא על כי יורוקום הייתה שבעת רצון מהתובעת, ובין היתר מעידה על כך העובדה שיורוקום לא העידה את המנהל הישיר של התובעת.

באשר לחברת כוח האדם נפסק כי לא הוכיחה כי לא היו לה משרות רלוונטיות להציע לתובעת, ושתי המשרות שהציעה, הוצעו רק לאחר שנשלח לה מכתב מבא כוח התובעת. בכל מקרה, נקבע כי מכתב הפיטורים מעיד שהתובעת אכן פוטרה, וזאת גם אם הוא נשלח לבקשת הבעל.

"התובעת הועסקה בנתבעת 2 באמצעות הנתבעת 1, שהינה קבלנית כוח-אדם. רבות נכתב על הבעייתיות הקיימת בדרך העסקה זו ועלה העובדה כי דרך העסקה זו משמשת פעמים רבות כקרדום לחפור בזכויות עובדי אותן חברות. בענייננו, הנתבעות נתלו בדרך העסקה בעייתית זו כדי להתנער מזכויותיה של התובעת ולמעשה זכויותיה קופחו כאשר אף אחת מהנתבעות לא נטלה את האחריות על העסקת התובעת", כתבה השופטת.

עוד הוסף כי הנתבעות פיטרו את התובעת שלא כדין, באשר לא ערכו לה שימוע. בהקשר זה הדגישה השופטת, כי גם כאשר עובד מועסק באמצעות קבלן כח אדם, מחויב המעסיק לערוך לו שימוע טרם הפיטורים, ולמצער לזמן נציג מטעם הקבלן לשימוע. בנוסף נקבע, כי נוכח הפגיעה בכבוד התובעת, הפרת זכויותיה והותרתה ללא מקור הכנסה בתקופה לא פשוטה בחייה, מגיע לה גם פיצוי בגין עגמת נפש.

לבסוף נפסק כי הנתבעות, שהיו מעסיקות במשותף, יפצו את התובעת ביחד ולחוד ב-93,880 שקל כאמור, זאת בגין הפלייתה, אי עריכת שימוע, הפסד שכר ועגמת נפש. כמו כן חויבו השתיים בשכר טרחה והוצאות משפט של 17 אלף שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד אורנה שמריהו

ב"כ הנתבעות: עו"ד דן לפידור, עו"ד דגנית לפידור-זינגר, עו"ד יצחק לוי

לקריאת פסק הדין המלא

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il

רוצה להתחיל להרוויח יותר? מהיום זה אפשרי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו