איך להתנהל כשאחד מבני המשפחה עצמאי?
לא קל להיות עצמאי. מלבד זכויות מוגבלות ביחס לציבור השכירים, רבים מהעצמאיים חיים בתחושה כי העסק הוא חלק מבטחונם הכלכלי ומשתלב בנכסים העתידיים שיעמדו לרשותם, בעוד שבמקרים רבים המציאות שונה
אזרחי מדינת ישראל נמצאים בעשיריה הראשונה בעולם בהיקף היזמות. מידי שנה נפתחים בישראל קרוב ל -50 אלף עסקים חדשים, תופעה מדהימה ביחס לגודל האוכלוסייה, ועסקים אלו מהווים את אחד מגלגלי ההצלחה של המשק הישראלי. לצד ההזדמנות האישית לעצמאות ולשיפור המצב הכלכלי, משפחות שבהן אחד מבני הזוג עצמאי, יתקשו יותר לנהל תקציב משפחתי מאוזן ואף בתקופות הצלחה ושגשוש יעשו טעויות אופייניות, שחשוב להכירן ולהמנע מהן.
- שכיר או עצמאי: האם כדאי להקים חברה?
חלק ניכר מבעלי העסקים, שמגיעים לגיל הפרישה נאלצים מסיבות כלכליות להמשיך לעבוד עוד שנים ארוכות וכשהם נאלצים לפרוש בסופו של דבר מחציתם יזדקקו להשלמת הכנסה מביטוח לאומי.
הגורם השני תלוי בתפיסה שגויה, שבה העצמאי רואה את העסק כחלק מביטחונו הכלכלי וכחלק מנכסיו לעתיד. במצב זה הוא מבטיח לעצמו כי הוא מתכנן לעבוד כל ימיו וכי יש לו נכס לבנות עליו, אך המציאות מראה כי לא תמיד הדבר אפשרי.
לא לעולם חוסן
איל, גבר בן 50 גרוש ואב לשני ילדים, נוכח בכך למרבה צערו. כבן להורים רופאים, הוא הלך בדרכי הוריו והחל את דרכו כרופא צעיר ומוכשר. בשל אופיו היזמי הוא החליט לעזוב את הרפואה, ויחד עם חבר הקים עסק קטן בתחום המכשור הרפואי. איל התחיל לפעול כעצמאי מתוך ביטחון שתמיד יוכל לעבוד ולהרוויח ובמקרה הכי גרוע פשוט יחזור להיות שכיר.
בשנה הראשונה העסק נראה מבטיח, וההכנסות צמחו מידי יום, אך השותפים החליטו בעצת רואה החשבון שלהם למשוך משכורת מינימום ולהשקיע את כל ההכנסות בפיתוח העסק, ולכן לא היה אכפת להם לבטח את עצמם במדרגת שכר זה בביטוח לאומי ובפוליסת הביטוח.
בסוף השנה איל נפגע בראשו בתאונת דרכים קשה בדרכו לפגישה עם לקוח. לאחר אשפוז ממושך הוא ניסה לחזור לעבודה, אולם התברר שפגיעת הראש שללה ממנו את היכולת לעבוד לתמיד. העסק נקלע לקשיים ונסגר ולאחר זמן קצר גם נישואיו עלו על שרטון. בעקבות כך, איל קבל קצבה של 2,000 שקל בחודש מביטוח אובדן כושר העבודה בפוליסה שלו, שנבנתה לפי משכורת המינימום.
לאחר 7 שנות מאבק, ביטוח לאומי הכיר בנכותו של איל כנפגע בתאונת עבודה, והקציב לו פיצוי בגובה 2,150 שקל לחודש, בהתאם לשכר המבוטח בביטוח לאומי. הוצאותיו הרפואיות של אייל מגיעות מידי חודש ל 2,000 שקל והוא נסמך על שולחן הוריו שמשלמים לו 4,000 שקל בחודש כדי שיוכל להתקיים.
איל הגיע אליי לייעוץ ואימון כלכלי מתוך חשש לעתיד, משום שבגיל 65 חברת הביטוח תפסיק לשלם לו את קצבת אובדן כושר העבודה. אמנם בפוליסה יש סעיף שבו במקרה כזה חברת הביטוח תשלם את הסכום המיועד עד לתום החסכון, אך היות שהפוליסה נבנתה לפי שכר המינימום, צפויה לו קצבה של 1,200 שקל בלבד.
בפגישה הוא אמר לי, שבתור עצמאי הוא שם את עצמו בסוף, ובעוד שהעובדים שלו קבלו שכר יפה וביטוח מנהלים, הוא סמך על כך שיהיה לעסק עתיד מפואר ולכן הקל ראש במשכורת שלו. אם הוא היה יכול לחזור אחורה, אין לו ספק שהוא היה שם את עצמו במקום הראשון.
מחזור חיי העסק
טעות נוספת שעצמאים עושים היא להתעלם מכך שלמרבית העסקים, יש "מחזור חיים" שנמשך בממוצע כ - 10 שנים. אורך מחזור החיים מושפע בין השאר מקצב ההשתנות של הטכנולוגיה, ממהפכת המידע ומהתחרות בשוק.
ניתן לחלק אותו לשלושה שלבים סיכון עיקריים, שבהם מומלץ לערב את בני הזוג ואת רואה החשבון ולקבל החלטות מושכלות. השלב הראשון הוא שלב ההקמה שבו העסק נמצא בסיכון גדול, כי רק כ-30% מהעסקים מצליחים לצלוח תקופה זו. בשלב ההקמה, על המשפחה לדאוג להגנה מלאה, הגבוהה משכר המינימום ככל האפשר.
השלב השני הינו שלב השגשוג והביסוס, שנמשך מספר שנים, ובו העסק נהנה מפריחה כלכלית ומשפחת העצמאי מרמת חיים גבוהה. אם השלב מצליח, במקום למהר ולעלות את רמת החיים להתמקד בחסכון יצירת נכסים פרטיים ובפיתוח העסק.
עם זאת, לפעמים דווקא החלטה על הרחבת העסק מעלה את רמת הסיכון וחושפת גם את הבית לסיכון עסקי גדול מבעבר. להבדיל משכיר שבמהלך פיטורין נפגעת הכנסתו, עצמאי סוגר את העסק שלו עם חובות, שעליו לשלם לעובדיו, לספקים ולנושים אחרים, ולרוב גם ללא זכאות לדמי אבטלה ולכן חשוב להבין איזה סיכון המשפחה מוכנה לקחת.
השלב השלישי, הינו שלב התחרות הקשה. בשלב זה העסק עלול לגלוש לדעיכה וירידה ברמת הרווח, עקב שינויים בשוק, ובטכנולוגיה שמקטינות את יכולת התחרות של העסק ומחייבים את העסק להמציא עצמו מחדש. מעטים העסקים שבזכות מנהיגות, ניהול וחזון מצליחים לשרוד ולצמוח מספר מחזורי חיים, ולכן יש לנצל תק' פריחה והשגשוג לבניית נכסים פרטיים על חשבון רמת החיים.
כמה אני מרוויח באמת?
בכדי להצליח לחסוך בשלב השגשוש, צריך לדעת מהי באמת ההכנסה מהעסק. נטע וגדי הם זוג עם 3 ילדים. נטע עורכת דין שכירה, וגדי עצמאי בעל חנות מצליחה לכלי בית, הגיעו לאימון לאחר שהמינוס שלהם תפח עד שיצא משליטה. הם לא הבינו כיצד יתכן ששניהם מכניסים סכומי כסף נאים מדי חודש, מנסים להתנהל נכון אך מסיימים את החודש עם אוברדרפט ועם צורך בעוד הלוואה.
שכרה של נטע הוא 9,300 שקל נטו ובנוסף יש לה תנאים סוציאליים מלאים. גדי העריך כי הוא מרוויח 18,000 שקל לחודש, אולם התקשה לחשב כי העסק עונתי, ולכן יש חודשים שבהם הוא מושך יותר וכאלו שפחות, בהתאם ליתרה בחשבון העסקי. כשחישבנו את ההכנסה האמיתית, התברר שהכנסתו הממוצעת של גדי היא 8,500 שקל בלבד. גדי טעה טעות שכיחה של עצמאים, כאשר בלבל בין הרווח נטו והכנסתו האישית, לבין היתרה בחשבון הבנק.
אמנם לעסק היו הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודשים הטובים, אבל ככל שההכנסות עולות גם התשלומים למוסדות המדינה – מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי גדלים בהתאמה, זאת ביחד עם שורה של הוצאות נוספות, כגון הפרשות לתנאים סוציאליים. במציאות שבה השכר לא קבוע וקיימת תחושה שהוא גבוה מאשר הסכום האמיתי, קשה לבנות תקציב. כתוצאה מכך המשפחה נגררה להתנהלות גירעונית ומסוכנת, שסכנה גם את העסק משום שגדי נאלץ לקחת אשראי למימון הגירעונות, שהצטברו ממשיכת שכר גבוה מהרווח האמיתי.
כמה אשראי אני נותן?
אצל זוגות רבים שאחד מהם עצמאי קיימת תופעה של הגדלת מסגרת האשראי לטובת העסק, שעלולה ליצור חוב פרטי שקשה לשלם אותו. ברוב המקרים בן הזוג השכיר כלל לא מודע למצב החובות ומגלה זאת בהפתעה רק כאשר המצב הכלכלי מחריף.
כשבררנו את היקף האשראי בעסק של גדי, מצאנו שהוא כלל 5 סוגים שגדי עצמו לא היה מודע לכולם: הלוואות לבנק, חוב דחוי לספקים, ערבות אישית לספקים, חוב לביטוח לאומי ויתרת חובה לבנק. סכום האשראי הכולל, שהגיע למאות אלפי שקלים הפתיע את נטע, שהבינה שאם העסק ייפול, הם כמשפחה ישתעבדו לחובות למשך שנים.
גדי השתמש בכרטיס האשראי העסקי גם לענייני הבית. הוא משך באמצעותו, כשנתקע ללא מזומנים, או שלם הוצאות של הבית באמצעות כרטיס זה. כשחשבנו את ההוצאה הביתית בכרטיס האשראי, גדי הופתע שהסכום מגיע ל-3,000 שקל בממוצע, סכום לא מתוכנן, שהגדיל את רמת החיים בבית והעמיס הוצאה נוספת על העסק.
הפרדת בין הבית והעסק
לאחר שיצרנו פתרון לחובות שנוצרו בבית ובעסק, גדי ונטע הפרידו הפרדה מוחלטת בין הבית לעסק. את כל הוצאות הבית שלמו מחשבון אחד ואת הוצאות העסק מחשבון אחר וגדי החל למשוך סכום קבוע של 8,500 שקל לחודש. אחת ההחלטות שהזוג קיבל, הייתה להעביר את החשבון הפרטי לבנק אחר, היות והבנק התייחס לשני החשבונות העסקי והפרטי כחשבון אחד, והיה מודאג מהיקף האשראי המשותף בשני החשבונות יחד.
הזוג בנה תקציב משפחתי של 15,000 שקל ויתרת הכנסתם הופנתה לכיסוי החובות. גדי הופתע מכך שהוא מרוויח "רק" 8,500 שקל ופתח מיד בצעדי התייעלות בעסק שכללו הורדת עלויות בעיקר של ספקים, והגדיל את יעדי המכירות. בימים אלו הכנסתו גדלה ל-12,000 שקל והחלטנו שנעלה את רמת החיים רק ב 1,000 שקל והיתרה תופנה לחסכון שישמש כבסיס לביטחון הכלכלי שלהם.
ביטחונות לעתיד
עם העליה בתוחלת החיים כל אחד חייב לדאוג לעצמו לנכסים מניבים, שיאפשרו לו להתקיים לאחר גיל הפרישה, אך אצל עצמאים יש חשיבות כפולה לעניין. מכיוון שלעסקים רבים יש "מחזור חיים" וכל אדם מגיע לגיל שבו הוא אינו יכול להמשיך לעבוד, חשוב שעצמאים יצרו לעצמם חוסן כלכלי בתקופות שבהן העסק משגשג. מסיבה זו, החלטנו עם גדי ונטע להציב יעד ברור לצבירת נכסים פרטיים, וכבר בעודם בתכנית ההבראה להתחיל בתכנית צבירת נכסים, שתבטיח את העתיד הכלכלי שלהם.
במשפחות בהן לפחות אחד מבני הזוג עצמאי, יש צורך להכיר בסיכונים, להתמודד עם הטעויות הנפוצות ולהבטיח את העתיד הכלכלי. על אף שעסקים עצמאיים הם מנועי הצמיחה של המשק, המדינה והרשויות לא דואגים להם כיום מספיק כדי שיצליחו לשרוד קשיים ולהגיע מסודרים לגיל הפרישה. חובה על כל בעל עסק עצמאי לדאוג לעצמו בהווה ולעתיד כדי להבטיח את יציבותם הכלכלית של הבית והעסק שלו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים" המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
