אובמה תומך בדקת דומייה לזכר י"א חללי מינכן
הנשיא האמריקני הצטרף לקריאה לוועד האולימפי, המתנגד לדקת דומייה בטקס הפתיחה. שדר NBC מתכנן מחאה אישית בשידור חי
נשיא ארצות הברית ברק אובמה הוסיף אמש (ה') את קולו לדורשים לקיים דקת דומייה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012 לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן לפני 40 שנה. הצטרפותו של אובמה לתומכים מהווה שיאו של קמפיין עולמי שנועד לשבור את ההתנגדות העיקשת של הוועד האולימפי הבינלאומי לדקת דומייה לזכר הנרצחים, בנימוק שמדובר בהחדרת פוליטיקה לתוך טקס הפתיחה שיתקיים בדיוק בעוד שבוע.
לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, טומי ויטור, שדיבר בשמו של הנשיא אובמה, אמר כי "אנחנו תומכים לחלוטין בקמפיין למען דקת דומייה באולימפיאדה כדי לכבד את הספורטאים הישראלים שנרצחו במינכן".
בעקבות פרסום הודעת הנשיא אובמה, כתב בטוויטר גורי ויינברג, בנו של מוני ויינברג מ-11 חללי מינכן: "אני בוכה עכשיו. תודה רבה הנשיא אובמה". אתר יאהו! ספורט פנה לגורי ויינברג, והוא כינה בתגובה את ההצהרה של אובמה "אמיצה באופן יוצא מהכלל".
ארצות הברית כבר הביעה בעבר את תמיכתה ברעיון דקת הדומייה. ב-25 ביוני העביר הסנאט פה אחד החלטה הקוראת לוועד האולימפי הבינלאומי לכבד את זכר הנרצחים.
חבר בית הנבחרים היהודי אליוט אנגל הביע הלילה משאלה שהתמיכה של הנשיא אובמה תעניק את הדחיפה האחרונה לשינוי עמדת הוועד האולימפי הבינלאומי.
השדר הוותיק של רשת NBC בוב קוסטאס, שיוביל את שידורי האולימפיאדה, הביע אכזבה מעמדת הוועד האולימפי הבינלאומי והבטיח למחות באופן אישי בשידור: "בכוונתי לציין שהוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה. הרבה מאוד אנשים רואים בדחייה כדבר שיותר מאשר מעורר תמיהה וחוסר רגישות". בראיון ל"הוליווד רפורטר" אמר קוסטאס שבכוונתו לומר בשידור חי "הנה דקת דומייה ברגע זה".
תזכורת: הטבח והנקמה
ב-5 בספטמבר 1972 הותקפה משלחת ספורטאי ישראל למשחקים האולימפיים ה-20 במינכן. היתה זו אחת מפעולות הטרור הראשונות בגל הטרור הבינלאומי נגד מטרות ישראליות בשנות ה-70 של המאה ה-20. מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" הסתננו לפנות בוקר לתוך הכפר האולימפי במינכן ורצחו את דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפיו, מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא ויעקב שפרינגר.
לאחר הטבח הכריז הוועד האולימפי באותה אולימפיאדה כי המשחקים ייפסקו למשך יום אחד, בו ייערך טקס זיכרון, ולאחר מכן יימשכו המשחקים. ההחלטה התקבלה למרות מחאתה של מדינת ישראל, ולמרות ביקורת מצד מדינות נוספות. המשלחת הישראלית שנותרה שבה לארץ עם ארונות המתים.
ישראל היתה תקיפה בתגובתה: שלושה ימים לאחר הטבח תקף חיל האוויר בסיסי מחבלים בלבנון. במהלך התקיפה נהרגו כ-200 מחבלים. במקביל הורתה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר, למוסד להוציא להורג את האחראים לפעולה. החלטה זו נחשבת לפעם הראשונה בה החליטה ממשלת ישראל באופן רשמי על "מדיניות חיסולים".
אנשי המוסד גיבשו רשימה של 11 יעדים לחיסול, בקרב אנשי ארגון ספטמבר השחור ואש"ף.
על פי מקורות זרים, שמונה מן המופיעים ברשימה חוסלו בידי אנשי המוסד. שניים נוספים חוסלו על ידי גורם לא ידוע, והאחרון מת בנסיבות טבעיות.
מאז הטבח מנהלות משפחות הקורבנות מאבק תקשורתי מול הוועד האולימפי העולמי, בדרישה לקיים בכל אולימפיאדה טקס זיכרון לציון האירוע. ב-1999 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "יום אחד בספטמבר" העוסק בטבח במינכן. הסרט זיכה את מפיקו, ארתור כהן, בפרס האוסקר. ב-2005 הציג סטיבן שפילברג את סרטו העלילתי "מינכן" שבו סופר על פעולות המוסד לאחר הטבח.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
