מת משה סילמן, שהצית עצמו בהפגנת המחאה
בבית החולים בתל השומר נאבקו במשך שישה ימים על חייו של משה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה בתל-אביב לציון שנה למחאה. משפחתו קראה לממשלת ישראל לתת את הדעת על שקרה, וביקשה מאנשים במצוקה: "אל תלכו בעקבות משה"
משה סילמן, שהצית עצמו בהפגנת המחאה בתל-אביב בשבת האחרונה, מת היום (ו') בבית החולים שיבא בתל השומר. אחיותיו של סילמן, בת-ציון וריקי, שהו בצהריים במחלקת הכוויות בבית החולים, ולצדן עשרות פעילים חברתיים. האחות בת-ציון זעקה: "אח שלי איננו. משה הלך, הוא הקריב את עצמו למען כולם". הפעילים תמכו בה ובאחותה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
"מאור, הארון הזה לא מכיל את הלב הגדול שלך"
הטבח ב"באטמן": "חשבנו שזה חלק מהסרט"
עידית לב, מארגון רבנים לזכויות אדם, ויוסי ברוך, פעיל החזית החיפאית והחזית החברתית, אמרו בשם משפחתו של סילמן: "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו אשר קיפח את חייו היום בבית החולים שיבא. חייו של אדם קודש הם ביהדות ובעיני המשפחה. אנו קוראים בכל לשון של בקשה מכל אלה שנמצאים במצוקה לא ללכת בדרך שבה הלך משה".
המשפחה מסרה עוד: "המעשה הוא קשה ולא מקובל על המשפחה. במעשהו ניסה משה להביע ולזעוק את מצוקתו אשר לא נשמעה. אנו מבקשים מממשלת ישראל לתת דעתה על המקרה המזעזע הזה ולפעול על מנת לתת פתרונות לאזרחי ישראל הנזקקים לסיוע בחייהם".
ברוך אמר: "מה שקרה היום הוא סוף של תהליך כואב שמשה עבר מאז שהוא הצית את עצמו. תהליך שהסוף שלו היה בלתי נמנע. משה הוא אדם שנלחם עד הסוף. באותו אופן שבו הוא נלחם על הזכויות שלו כאדם, ובאותו אופן שבו הוא הוביל את המאבק החברתי, הוא נלחם גם ברגעים האחרונים שלו".
לדברי ברוך, המסר שמשה היה רוצה להעביר הוא שהמאבק החברתי צריך להימשך ביתר שאת. "המסר שאנחנו רוצים שייצא מאתנו, הפעילים, הוא שכל אדם שקשה לו או שנמצא במצוקה, כל אדם שרואה שמישהו לידו עומד לעשות לעצמו משהו, שיפנה מיד לרשויות. אנחנו מקווים שמשה סילמן הוא האחרון שפוגע בעצמו כך". יובל בן-ארי, אף הוא מהחזית החיפאית, אמר: "אני חש עצב רב שהמדינה שבה גדלנו הגיעה למצב הזה. אני חושב שכולנו צריכים לעשות בדק בית. כעת אנחנו צריכים לשאוב כוחות להמשך המאבק. אין לנו ברירה אחרת".
לפני שביצע את אקט המחאה בסוף השבוע שעבר, פיזר סילמן (57) עותקים ממכתב שבו הלין על קשייו מול הרשויות. "מדינת ישראל גנבה אותי ושדדה אותי, השאירה אותי חסר כלום", ציין סילמן במכתב. "אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת. שתי ועדות של משרד השיכון דחו אותי, אף על פי שעברתי אירוע מוחי וקיבלתי 100 אחוז אובדן כושר עבודה".
סילמן כתב עוד: "אני מאשים את מדינת ישראל, את ביבי נתניהו ו(יובל) שטייניץ הנבלות על ההשפלה שהאזרחים המושפלים עוברים יום יום. שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה. אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה ואין לי בכלל להתחיל את החודש לאחר ששילמתי מיליונים במסים, עשיתי צבא ועד גיל 46 עשיתי מילואים. ואני לא אהיה חסר בית, לכן אני מוחה נגד כל העוולות שהמדינה עושה לי ולשכמותי".
סילמן פונה בתחילה לבית החולים איכילוב בעיר במצב אנוש, כשהוא סובל מכוויות ב-95 אחוז מחלקי גופו והועבר לאחר מכן לשיבא. הוא שהה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים שיבא במשך יומיים ורק לאחר מכן הועבר למחלקת הכוויות. העיכוב בהעברתו נגרם בגלל מחסור במיטות אשפוז במחלקה.
החוב והקריסה
סילמן צבר לפני 12 שנה חוב בסך 15 אלף שקל לרשויות המס ומשם התחיל להסתבך. האיש, בן לאב ניצול שואה, ניהל לפני יותר מעשר שנים בהצלחה עסק למשלוחים שהפעיל ארבע משאיות. הקריסה החלה כשהחל לצבור חוב לביטוח הלאומי, שעמד בשנת 2000 על 15 אלף שקלים, אך
הצליח לגרור אותו מטה. הוא הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי אך לא שילם את אגרת התביעה. השופט דחה את התביעה וכך עשה גם בית המשפט העליון לערעור שהגיש סילמן. "נוצר אצלי אפקט דומינו בשל חוסר יכולת לפרוע את חובותיי", כתב סילמן בכתב התביעה נגד הביטוח הלאומי.
ב-2009 הגישו סילמן ואמו תביעה על סך מיליון שקלים נגד המוסד לביטוח לאומי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. על פי כתב התביעה, המוסד עיקל לו משאית עקב החוב.
כדי לבטל את העיקול שילם סילמן 5,000 שקלים לביטוח לאומי, כתשלום עבור חוב שלא היה במחלוקת, אך בשל שביתה במוסד לא הצליח לשחרר את המשאית ועסקיו התמוטטו. מתוך החלטתו של השופט חגי ברנר עולה כי העיקול בוטל אך מכיוון שסילמן לא פעל לשחרור המשאית היא נמכרה במכרז פומבי. השופט חגי ברנר דחה את התביעה: "במקרה זה סכום התביעה מופרך על פניו, וכמוהו הניסיון לקשור קשר סיבתי בין מחדליו של המוסד לביטוח לאומי לבין הנזק שנגרם".
סילמן טען כי מצבו הכלכלי הלך והחריף כתוצאה מקריסת עסקיו, אולם בית המשפט הסתמך על חוות דעת מקצועית שניתנה לו, שלפיה קריסתו הכלכלית נבעה מ"היעדר יכולת ניהול,
אי הבנה פיננסית והפרעות התנהגות שלא איפשרו לו לנהל עסק, לעמוד בהתחייבויותיו, לתקשר עם לקוחות, חייבים ונושים. כך חלה שקיעה, הוא חדל לתפקד ונכנס לחובות".
עוד ציין אז השופט בהחלטתו כי אמנם סילמן ואמו שרויים במצב כלכלי קשה ביותר, אך סילמן הודה בפניו כי על פי בקשתו העבירה אמו דירה שהייתה בבעלותה ללא תמורה לשתי בנותיה כדי למלט רכוש מנושים. השופט ציין: "מי שנוהג בדרך זו של הברחת רכוש אינו יכול להישמע לאחר מכן בטענה שלא נותרו בידיו אמצעים כלכליים למימון אגרת התביעה".
למחרת האירוע הטרגי הגיעו כ-2,000 בני אדם לקריית הממשלה בצומת הרחובות קפלן ונמיר בתל-אביב, והפגינו כאות מחאה על מצבו של הדיור הציבורי. רחובות באזור נסגרו ולאחר מכן חסמו המוחים את נתיבי איילון. "משה הוא לא משוגע ולא תמהוני, הוא אתה ואני", אמר אחד הפעילים.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
