הנער הבריטי שחולם לכבוש את המלכות
אדם ג'מילי היה "מהיר מדי בשביל כדורגל", עכשיו הוא מחזיק בשיא הנוער של הממלכה ל-100 מטר
אחד מקסמיה של ריצת ה-100 מ', מלבד היותה המבחן להכתרת האדם המהיר בעולם, הוא בכך שהיא תמיד מייצרת גבולות חדשים לפרוץ. שלוש שנים אחרי שאוסיין בולט ניפץ לראשונה את גבול ה-9.6 שניות, שנתיים אחרי שכריסטוף למטרה הצרפתי הפך ללבן הראשון בעולם מתחת ל-10 ש', הנה או-טו-טו יהיה לנו הנער הראשון לצלול מתחת לסיפרה האיכותית הזו.
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
עד לפני שנתיים, לא ידעו אפילו האוהדים המושבעים של האתלטיקה הבריטית שקיים מישהו בשם אדם ג'מילי. אשתקד הוא עשה את צעדיו הראשונים כאתלט, ובין משחק כדורגל אחד לשני, זכה בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה לנוער בטאלין.
כשהבין כי קריירת הכדורגל, במהלכה השקיע שמונה שנים באקדמיה של צ'לסי, לא תמריא, לקח את ההחלטה הטבעית. המאמן מיכאל אפילקה גמל את גמילי
משטויות הכדור ושיכנע אותו כי העובדה שרומן אברמוביץ' ויתר עליו (אברמוביץ' בוודאי לא שמע עליו, רק מאמנים במחלקת הנוער) לטובת דגנהאגם רדבריג' מהליגה השלישית, ובהמשך לטורוק מליגת החובבים, מראה כי תהילה ישיג רק במסלול. ועדיין, אפליקה וגם ג'מילי לא הבינו על באיזה סוג תהילה מדובר.
בינואר האחרון, הוא הפך לאתלט פול טיים ג'וב. בן 18. רק שבעה חודשים עברו, פרק זמן בו הצליח ג'מילי, נער עם חיוך כובש גם במהלך הריצה, הנאה ויזואלית, לזעזע את כותרות מדורי הספורט לקראת האולימפיאדה.
אם אשתקד עדיין נעמה לו תוצאה של 10.35 ב-100 מ', טוב למדי בהתחשב בנסיונו המועט ובחוסר היכולת להחליט בין כדורגל לאתלטיקה, עכשיו הוא מחזיק כבר בשיא נוער בריטי, 10.05. הוא עקף את ה-10.06 של אלוף אירופה לשעבר, דוויין צ'יימברס, ומפגר בתוצאת השנה רק במאית אחרי הצרפתי הנהדר כריסטוף למטרה.
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
- איסינבייבה ממשיכה לאכזב
- הסינדרלה מפרדס כץ: סיפורו של אריק זאבי
- המשלחת הישראלית רוצה לקפוץ למים. תרתי משמע
וכל זאת על רקע דבריו של המאמן אפליקה: "סגנון הריצה של אדם איום ונורא. הוא חייב להשתפר". רק רמז כי הוא עדיין רחוק ממימוש הפוטנציאל האדיר שלו.
מעטים קרבות ה-100 מ' שבהן ההכרעות ברורות. סולט קרע את טייסון גיי
בברלין ב-13 מאיות, 9.58 לעומת 9.71 (גם התוצאה של גיי הייתה נפלאה).
קצת יותר לאט, אבל הרבה יותר צעיר ועם תקוות גדולות, ניצח ג'מילי בשבוע שעבר באליפות העולם בברצלונה, 10.05, רק ב-4 מאיות יותר לאט משיא העולם לנוער של דרל בראון מטרינידד ב-2003. מדליסט הכסף האמריקני ארון ארנסט הגיע רק 12 מאיות מאחוריו, ובעל הארד והג'מייקני הראשון, אודון סקין, ב-23 מאיות. התוצאה הושגה כמעט בהיעדר רוח גבית, חוסר תנאים אופטימליים שמנעו ממנו לרדת כבר במונטז'ואיק בברצלונה מתחת ל-10.
ומה שהכי חשוב, הוא בריטי שייצג את בריטניה באולימפיאדה על המסלול הבריטי. לקראת האולימפיאדה שבפתח, בריטניה התייחסה מאז תחילת השנה בהרחבה לכל ידיעה הקשורה במוחמד (מו) פארה, אלוף העולם ממוצא סומאלי ב-5,000 ו-10,000 מ'. איזה קרב הולך להתפתח בינו לבין האתיופים והקנייתים.
עד עכשיו, הריצות הארוכות עניינו את הבריטים הרבה יותר מהדו קרב האדיר שצפוי בין אוסיין בולט ליוהאן בלייק ב-100 מ'. עד שהופיע הנער ג'מילי.
אף אחד לא מפנטז בינתיים על מדליה של ג'מילי, בכל זאת יש שלושה ג'מייקנים ושלושה אמריקנים היורדים מה-9.90, ועוד כמה מארצות אחרות בסביבה. "צריך לראות הכל בפרסקפטיבה הנכונה", אומר המאמן אפליקה. "נרצה לראות
אותו קודם כל עובר סיבוב אחר סיבוב. יש לו את המנטליות הנכונה, וכולנו מאמינים שהוא יזרח. אם כבר עכשיו, חצי שנה אחרי שהתחיל כמקצוען הוא יגיע לגמר, זה יהיה הישג נדיר".
טייסון גיי האמריקני הוא בין אלו שצורת הריצה של ג'מילי תפסה אותו מיד. "הוא כישרון ייחודי, אני רואה בו מועמד להיות אחד הגדולים בהיסטוריה. רק שזה חייב לבוא בהדרגה, שלב אחר שלב ולא בבום אחד גדול. אם הכל ילך בקצב הנכון, הוא ירוץ 9.8 בטווח הזמן הקרוב ועדיין ישאר לו מרחב שיפור", אומר גיי.
מבחינת הבריטים, אם וכאשר תתאמת התחזית של גיי, ההתקדמות תהיה עצומה. השיא הלאומי שלהם השייך ללינפורד כריסטי, 9.87, העמיד אותו בראש הפודיום בברצלונה, ומאז כבר עברו בדיוק 20 שנה. וכריסיטי, מי שלא יודע, הוא בכלל יליד ג'מייקה, מולדת האצנים שהיגר לבריטניה. ג'מילי הוא ממש בריטי שנולד בבירה - לונדון.
חוץ מה-100 מ', ג'מילי ישתתף גם בריצת השליחים 4X100 מ'. בכך יסיים חודשיים, אותם החל בריצה של 10.08 שניות ברגנסבורג גרמניה. הוא השיג את אותה תוצאה באליפות אנגליה, ו-10.05 בהכתרתו כאלוף העולם לנוער. איך החיים שלו השתנו מאז ינואר האחרון. טייסון גיי טוען כי גם ב-200, ריצה שבה אינה מתרכז בינתיים (20.65 שניות - שיאו האישי) יש לו את היכולת לטוס קדימה.
מרק ארבר, המנג'ר לשעבר של דגנאם-רדברידג', וטוני סאות', הבוס של טורוק, שתי קבוצות אלמוניות, ניצלו את ההצלחה הכבירה של שחקנן לשעבר כדי לככב בתקשורת.
"הוא היה מהיר מדי לכדורגל", אמר ארבר בראיון. כ"ל מאמן כדורגל מחפש שחקנים מהירים, אבל ג'מילי היה מהיר מדי". לנו היה ברוך ג'מילי, עכשיו יש לאנגלים את אדם ג'מילי. הרץ של השנים הבאות.