בלי להשתגע: איך לשמור על הגבולות גם בחופש

איך שומרים על סדר יום קבוע בחופש הגדול? החופש הגדול מעורר שאלות רבות הנוגעות למידתיות ולאיזון שבין חופש (פנאי) לגבולות (משימות). כידוע, אנשים מיטיבים להתמודד עם פעילות ממוסגרת. סדר יום משובץ משימות שאנחנו חייבים למלא או כאלה שבחרנו לעצמנו, מעניק תחושה של סדר, ודאות ושליטה במצב.

עוד בערוץ ההורים ב-ynet:

•  הטלוויזיה משמינה: איך להזיז את הילדים בחופש?  
•  4 כללים שיעזרו לכם לשרוד את החופש הגדול 
•  8 טעויות שהורים עושים בחופש - ואיך להימנע מהן  
  

ילדים, ככל שהם צעירים יותר, כך זקוקים לסדר יום מאורגן ולטקסים החוזרים על עצמם בשעות קבועות (כמו סיפור לפני השינה, סידור ילקוט ועוד אין ספור דוגמאות). יחד עם זאת, חשוב לדעת שזמן נזיל הכולל בתוכו בהייה, חלימה וכמו שאנחנו ההורים אומרים "הוא לא עושה עם עצמו כלום", הוא זמן חשוב בו הילד אוסף את עצמו מחדש: חושב, נח, מסיק מסקנות, מעבד חוויות.

את הלו"ז בחופש הגדול ניתן לחלק לשני סוגי מטלות:

 1. מטלות שוטפות המתקיימות בטריטוריה המשותפת של הבית גם בזמן החופשה. הבית ממשיך לתפקד גם בחופש כמו תמיד ואף יותר: כלים מצטברים, יש כביסה, צריך להוריד את הכלב ועוד. לגבי כל אלה יש לעודד את הילד לקחת חלק באופן עקבי ופעיל ולא לוותר!

2. מטלות הנוגעות לתחום האחריות האישית של הילד: חוברות למידה, מקצוע שנדרש לשפר, היגיינה אישית וכו' שם אני ממליצה לשחרר כמה שיותר ולאפשר "חבל ארוך".

סוד הצלחת השילוב בין חופש לגבולות טמון בסמכות יוזמת! סמכות הורית יוזמת, ההיפך ממגיבה ומכבה שריפות. הסוד להצלחה טמון בתכנון מוקדם.

ישיבת צוות עם הילדים

יש לכנס את הילדים לישיבת הכנה ולתכנן את החופש בעזרת דיאלוג פתוח. בנושא השיתוף במטלות הבית על ההורים להציג את מגוון המטלות היומיות (הילד הפרטי שלי היה המום בשעתו לגלות כמה דברים אני עושה בבית חוץ מלהכין לו כריכים...) ולאפשר לילדים בחירה לפי גילם ויכולתם.

גם ילד בן שנתיים יכול לעזור בעריכת שולחן ולהכניס ולהוציא כביסה מהמכונה! תפקיד ההורים הוא לאזן: לבלום במידה שילד בוחר יותר מדי תפקידים (שאחר כך לא יוכל לעמוד בהם) וגם לא להניח ולא לוותר למי שאינו בוחר.

כדאי לעשות סימולציה שמדמה מצבי יומיום העשויים להסיט אותם מהמטלות ולמצוא ביחד פתרונות מראש. ייתכן ואחים יעשו ביניהם מקח וממכר; אני מציעה לא להתערב בחוזים הפנימיים אלא רק במידה ויש כשל כללי בביצוע.

זוהי הזדמנות נהדרת לאחים להתנסות במשא ומתן. כידוע, ילדים זקוקים להרבה שירותי הסעה וכספים במהלך החופשה. כדאי להראות את הקשר שבין ביצוע המטלות והחובות שבבית לבין המשאבים והנתינה של ההורים ולהשתמש בתוצאות הגיוניות.

לדוגמה: ילד שלא רחץ כלים והשאיר להוריו לעשות זאת, ראוי שהוריו יאמרו לו שאת הזמן שפינו להסיעו לחבר, עליהם להקדיש לרחיצת הכלים במקומו. זהו לא עונש, אלא תוצאה הגיונית הקשורה באופן ישיר למעשה (או אי המעשה) של הילד. אם לא תרחמו מחד, ולא תכעסו מאידך אלא תשמרו על תגובות הגיוניות- הילד יבין ויפנים את הקשר שבין זכויותיו לחובותיו בבית.

ובנושא המטלות הלימודיות: שליטה וכפייה מעוררים לחץ והתנגדות. במידה שהמצב של הילד בלימודים סביר, אין שום פסול להניח את הלימודים בזמן החופשה ולהשקיע בנושאים אחרים החשובים לא פחות: מטלות הבית, חיברות, בילוי ועשיה לפי בחירה. במידה ויש צורך לשפר מקצוע מסוים - קבעו עם הילד מראש כללי ביצוע כאלה שיוכל לעמוד בהם.

היו אתם מגישי העזרה ולא המנכ"לים. כלומר, עזרו לו לחשוב בקול רם מה יעזור לו לבצע את המטלות שלו ולתכנן כיצד ישלב בחופשה שיעורים פרטיים/ קריאה וכו'. חשוב להדגיש שהלימודים הם קודם כל התחייבות של הילד בפני עצמו ועל מנת לאפשר לו לחוש יותר שליטה ואחריות על ההורים לזוז מעמדת המפקח לעמדת ה"חושב עם".

לאפשר לילדים לבצע מטלות לפי גילם ויכולתם(צילום: shutterstock)

תנו לילדים ליזום

הורה אינו צריך לתפוס את מקומו של המורה ולכן אינני מעודדת מתן לימודים יזומים ע"י ההורים אלא אם הגיעו למסקנה ביחד עם הילד שהוא מבקש מהוריו מטלות שכאלה בתור עזרה.

בקיצור: אל "תחפרו". פשוט עזרו! ואם לא יצליח, ילדכם ייאלץ להתמודד עם כישלון ואולי סוף סוף ללמוד באופן חווייתי ואמיתי מתוצאות של אי עשייה. בגיל ביה"ס ניתן תמיד להדביק פערים לימודיים לעומת זאת חשוב ללמוד מושגים כאחריות עצמאית, התמודדות עם כישלון.

 ובנושא עידוד לעבודה בחופש הגדול: עבודה היא אחת ממשימות החיים ובעתיד תתפוס מקום נכבד בחייו של הילד. התנסות בעבודה מאפשרת לילד לגדל עצמאות, כוחות התמודדות ומסוגלות אישית. החל מחיפוש עבודה: להתאמן בהצגת עצמו, לעיתים לספוג דחייה כשלא מתקבלים (וגם זה אימון חשוב לחיים).

מקום ההורה לעודד את הילד לאורך כל התהליך ולהראות לו בעיקר את הכוחות העצמאיים שלו. העבודה תאפשר לילד התמודדות עם מחוייבות ועקביות וגם, לא פחות חשוב, לחוש את ערכו של הכסף.

לסיכום: החופש הגדול, הוא הזדמנות לנפוש, ליהנות מפנאי ויחד עם זאת לפתח יכולות עשייה ועצמאות בתוך גבולות וביטחון.

 הכותבת היא יועצת משפחתית, מנחה בכירה במכון אדלר