ביהמ"ש: זר רשאי למשפחה עם תושבת קבע
ג'קסון סלימה בת ישראל, תושבת קבע מקהילת העבריים בדימונה, התאהבה במייקל ג'ונסון מניגריה. ב-2008 הוא הגיע לארץ כדי לחיות עמה, אך החוק היבש מנע מהם להקים משפחה. פסק דין של בית המשפט המחוזי שם קץ לעוול וקבע תקדים
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הנוהל המתייחס לתושבי קבע בעלי בני זוג זרים אינו חוקתי. השופט יועד הכהן פסק כי על המדינה לקבוע נוהל שיאפשר גם לתושבי קבע ישראלים שהם ידועים בציבור של תושב זר להקים יחד עם בן הזוג הזר תא משפחתי בישראל.
אהבה בצל הבירוקרטיה - כתבות נוספות:
הסוגיה החוקתית בנושא התגלגלה לפתחו של בית המשפט בשל עתירה שהגישה ג'קסון סלימה בת ישראל, תושבת קבע שמתגוררת בדימונה יחד עם מייקל ג'ונסון, אזרח ניגרי, עמו יש לה ילדה בת שלוש. בת ישראל היא חלק מקהילת העבריים בדימונה, קבוצה שהגיעה לישראל בתחילת שנות השבעים וקיבלה מעמד של תושבי קבע, אך לא של אזרחים. היא הכירה את ג'ונסון כשנסעה לגאנה, שם השניים התאהבו. ג'ונסון הגיע לארץ בתחילת 2008 כדי לחיות עמה.
בני הזוג טענו בעתירה שהם מעוניינים להינשא בישראל, אך בשל השתייכותם לנצרות האוונגליסטית שאינה מוכרת בישראל, הם אינם יכולים להינשא כאן, אך הם ערכו טקס בכנסייה של העדה בתל אביב במהלך שנת 2009 שמסמל את היותם בני זוג ומשפחה.
השניים פנו למשרד הפנים וביקשו לפתוח "תיק חיים משותפים" במסגרת הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, אך נדחו על ידי משרד הפנים בטענה שבת ישראל היא תושבת ולא אזרחית ולכן הנוהל לא חל עליה. כמו כן, הובהר להם כי על בן הזוג לעזוב את הארץ.
"נוצר חור בחוק"
העותרים שאותם ייצג עו"ד מיכאל דקר מ"מכון ירושלים לצדק", טענו בפני בית המשפט כי משרד הפנים ביטל בעבר נוהל שאפשר מתן מעמד קבע לאזרח זר החי כידוע בציבור של תושב קבע בישראל ואינו נשוי לו. בכך, נטען, נפגעו העותרים ויתר תושבי הקבע הידועים בציבור של אזרחים זרים בישראל. המצב הוגדר כ"חור בחוק", שכן הם גם אינם נשואים וגם אינם נכנסים לקטגוריה זו.
"אילו הייתה העותרת אזרחית", נטען בעתירה, "היא הייתה זכאית לאיחוד משפחות עם בן זוגה הזר שהוא ידועה בציבור, אף שאינה נשואה לו, ומאידך אילו התאפשר לה להינשא לו על פי הדין בישראל הייתה זכאית להתאחד עמו ולזכותו במעמד של תושב קבע גם במעמדה הנוכחי כתושבת קבע מכוח נוהל תושבי הקבע".
השניים טענו לאפליה בחוק בשל השתייכותם הדתית, לאי שוויון ודרשו לתת לג'ונסון מעמד של תושב ארעי עד לרכישת מעמד של תושב קבע, במסגרת נוהל קיים הנוגע לתושבי קבע הנשואים לזרים.
מנגד, טען משרד הפנים כי על העתירה להידחות על הסף שכן ג'ונסון הסתנן ושוהה בישראל שלא כחוק ואף פתח בהליך של קבלת מעמד פליט וזנח אותו וכן הסתיר את העובדה שהתחייב שלא לגור באזור המרכז, אך בכל זאת בחר להתגורר בתל אביב ולא עם בת ישראל. בנוסף, טענה המדינה כי העותרים יכולים לצאת לחו"ל ולהינשא ולהיכנס להליך נוהל תושבי הקבע.
השופט ציין בהחלטתו כי השאלה המרכזית בעתירה הינה חוקיותו וסבירותו של נוהל תושבי הקבע המסויג רק לבני זוג זרים הנשואים לתושבי קבע, אך לא לבני זוג שהם ידועים בציבור של תושבי הקבע. זאת לעומת נוהל אזרחי ישראל המאפשר הסדרת מעמד גם לבני זוג ידועים בציבור של אזרחי ישראל.
השופט: "דרישה עם אפליה דתית"
השופט קיבל את הטענה כי הנהלים שונו במהלך השנים וכי נשללה למעשה האפשרות למתן מעמד כלשהו לבן זוג זר של תושב קבע, כשמדובר בידוע בציבור. לאור זאת קבע השופט בפסק דין כי הדרישה הקיימת בנוהל תושבי הקבע, לפיה צריכים להתקיים לצורך הכניסה לנוהל קשר נישואין בין תושב הקבע לבין בן הזוג הזר או הודעה של בני הזוג על רצונם לצאת מישראל על מנת להינשא בחו"ל היא דרישה "בלתי חוקתית, בלתי מידתית ובלתי סבירה שטמונה בה גם אפליה דתית וכלכלית".
בנוסף קבע שיש לתקן זאת דרך קביעת נוהל שיאפשר גם לתושבי קבע ישראלים שהם ידועים בציבור של תושב זר להקים יחד עם בן הזוג הזר תא משפחתי בישראל. כמו כן, קבע בית המשפט כי היחס אל זוג שעתר במסגרת הסוגיה יהיה כאל זוג נשוי.
במקרה הספציפי של בני הזוג קבע השופט כי לנוכח העובדה שהשתייכותם הדתית הבלתי מוכרת מביאה לכך שאינם יכולים להינשא בישראל, ראוי להפעיל את הנהלים המתייחסים לתושבי קבע הנשואים לבן זוג זר כשהזר אינו חוקי בארץ וכי לג'ונסון תינתן האפשרות בתוך חצי שנה לבצע בדיקות ראשוניות של כנות הקשר, שלאחריו אם יעמדו העותרים בתנאים של הנוהל הם ייכללו בתוכו. כמו כן קבע השופט כי המדינה תישא בעלויות העתירה.