מחר: מנסים לעצור את המאגר הביומטרי
בית המשפט העליון ידון מחר בעתירה נגד הקמת מאגר ביומטרי של טביעות אצבע ותמונות פנים. אין מחלוקת על הנפקת תעודות זהות חכמות עם הפרטים הללו
מצלמות וסורקי טביעות אצבע מחכים עם נייילונים בלשכות רשות האוכלוסין, מבחנים פנימיים כבר נעשו, הרשות לניהול המאגר הביומטרי מוקמת, ובזמן הקרוב אמור להתחיל פיילוט שבו מי שיבחר בכך, יקבל תעודת זהות אלקטרונית חכמה, ובמקביל תמונתו וטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר. נכון לעכשיו ערוכים ברשות לניהול המאגר הביומטרי לצאת לדרך בשבועות הקרובים, כאשר הדבר ייעשה בהדרגה ולא בכל הלשכות בארץ בבת אחת.
מרגע הגשת הצעת החוק ולאורך הדרך פעילי זכויות פרטיות, עורכי דין ואנשי אקדמיה מתחומים שונים נלחמו במאגר בטענה שהוא מסכן את הפרטיות, שאין מאגר דומה לו בעולם, וכי דליפה שלו עלולה לסכן את הפרטיות של תושבי ישראל. לאחר שלא הצליחו למנוע הקמת מאגר בחקיקה, התקבצו חלק מהמתנגדים והגישו עתירה לבית המשפט העליון שידון עליה מחר בבוקר וישמע את עמדת המדינה.
התעודה והמאגר
לאחר שפרוייקט תעודות הזהות החכמות נגרר מסיבות שונות במשך 15 שנה על פי מבקר המדינה, אושר בחודש יוני בשנה שעברה חוק אמצעי הזיהוי הביומטריים, והמדינה החלה לפעול להקמת רשות ביומטרית ולהתחלת פיילוט למאגר. כשהוא יתחיל תעודת הזהות הכחולה, שעשויה נייר עטוף פלסטיק, תוחלף לתעודת זהות חכמה מפלסטיק שכוללת מידע בשבב אלקטרוני. בנוסף, יתאפשר להחליף גם את הדרכון הישן לדרכון ממוחשב.
בחוק, שהוביל מאיר שטרית בתחילה כשר הפנים, ולאחר מכן כיושב ראש ועדת מדע וטכנולוגיה, הוחלט גם להקים מאגר ביומטרי. זאת על מנת שאי אפשר יהיה להתחזות לאדם אחר, ויהיה קל יותר להנפיק תעודת זהות חדשה לאדם שאיבד אותה ולוודא את זהותו. החוק מאפשר גם למשטרה, בתנאים מסוימים לזהות אדם שאינו נושא תעודת זהות על ידי תצלום התמונה שלו ולקיחת טביעות אצבע, והשוואה מול המאגר.
במהלך הדיונים הוצע להקים מאגר מפוצל או מעומעם, שמצד אחד ישרת את מטרות המאגר המקורי, ומצד שני יהיה מוגן יותר במקרה של דליפה או גניבה. המתנגדים טענו שאין מאגר דומה בעולם, וכי דליפתו, בדומה לדליפת מסמכי האימוץ ודליפת מרשם האוכלוסין עלולים להוות סכנה. שטרית ומומחים שהשתתפו בדיונים טענו מנגד כי המאגר יהיה מוגן בדומה למאגרים רפואיים וכלכלייים שהם רגישים בהרבה ולא נפרצו או דלפו. כמו כן, טענו המומחים שישנם מאגרים ביומטריים כמו בצבא, ברשות שדות התעופה, ובמדינות נוספות בעולם ביניהן ארצות הברית ששומרת מאגר של כל מי שמבקר בה, כולל ישראלים. אם לארה"ב יש מאגר של ישראלים, אין סיבה שבישראל לא יהיה מאגר כזה, לדבריהם.
פשרת ביניים שהושגה במהלך הדיונים היא לקיים פיילוט במשך שנתיים שבמסגרתו מי שירצה יוכל לקבל תעודה חכמה ולמסור את פרטיו, ומי שירצה יוכל להשאר עם התעודה הכחולה. במהלך הניסוי רשות האוכלוסין, משרד הפנים והסטטיסטיקאי הממשלתי יבחנו את האיכות של המאגר הטכני ונחיצותו. הם יבדקו, בין השאר, כמה תושבים הסכימו להשתתף בפיילוט ולהצטרף למאגר וכמה סירבו. כמו כן, יבדק האם נטילת טביעות האצבע וצילום התמונות ינפיקו תמונות שמספיקות לזיהוי.
העתירה
העתירה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, פרופסור קרין נהון, חברת סגל בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית ודורון אופק - מומחה לאבטחת מידע ולתוכנה חופשית. את העתירה ותשובות המדינה המלאים ניתן לקרוא באתר האגודה לזכויות האזרח או באתר של דורון אופק.על פי העותרים, אין מחלוקת באשר לתעודות הזהות החכמות עצמן והעתירה נוגעת להקמת המאגר ולפיילוט שהוא בעייתי בעיניהם ולא באמת בודק את הנחיצות של המאגר. לדעה זו שותף השר מיכאל איתן שפנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה. "הצו שהוציא שר הפנים במצוות הכנסת אינו ממלא את ייעודו – וקובע תוכנית ניסוי ש"נתפרה" כדי לייצר מראית עין של הצלחה", אומרים העותרים וטוענים בעתירה כי לא יתכן ששר הפנים, הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות ההגירה הם הגופים שגם יבצעו את הפיילוט וגם יקבעו את תוצאותיו. הם טוענים כי לקראת העתירה שלהם הגישה רשות האוכלוסין לבית המשפט "ספר ניסוי" שנכתב מחדש ושמתיימר לרפא את הפגמים שנפלו בתכנית המקורית.
העותרים עוד אומרים כי "גם בספר החדש אין הסדרים שיאפשרו את בחינת נחיצות המאגר הביומטרי ואת יתר השאלות שביקשה הכנסת לבחון במהלך הניסוי. יתר על כן, גם התכנית החדשה יוצאת מנקודת הנחה שהמאגר הביומטרי הוא האמצעי היחידי לקיומו של מערך אמין של תעודות זהות ודרכונים, ועקב כך אין כוונה לבחון אמצעים שסכנתם ופגיעתם בפרטיות פחותות בהרבה".
המדינה: המאגר חוקי והגיוני
בתגובתה של המדינה נכתב כי יש לדחות על הסף את העתירה של המנתגדים וזאת מכיוון שהיא "מוקדמת, תיאורטית ובלתי בשלה". עוד המדינה משיבה כי החוק למאגר ביומטרי הינו "חוקתי, הגיוני וראוי", ומסביר את נחיצות המאגר. "ככל שהוא פוגע בזכויות יסוד, הדבר נעשה לתכלית ראויה באופן מידתי", נכתב בתגובת המדינה.
בהמשך מפרטת המדינה בתגובתה על קיומן של מאגרים דומים בהיקפים כאלה ואחרים במדינות מערביות ודמוקרטיות בעולם. בין השאר מוזכרים ומפורטים מאגרים ב ארצות הברית, קנדה, אוסטלריה, ניו זילנד, שוייץ, פינלנד, דנמרק, ספרד, מקסיקו והאיחוד האירופי. המאגר הביומטרי שמתוכנו בישראל הוא "אמנם ייחודי, אך בהחלט לא יחיד", על פי המדינה. עוד בתגובת המדינה נימוקים, למה לטענתה החלופות שעלו בדיונים השונים למאגר הן רק חלופות לכאורה, ולא מגנות מפני התחזות.
בתגובתה, המדינה ממשיכה ומפטרת בנוגע להליך הזיהוי הביומטרי ומפרטת את אמצעי האבטחה והזהירות שבטיפול במאגר. לדברי המדינה, האחראי על אבטחת מדע בשב"כ אישר את אופן הצפנת הנתונים במאגר, וכי רק למספר מצומצם של עובדים ברשות לניהול המאגר, שהם בעלי סיווג בטחוני גבוה, תההיה גישה למאגר.
עוד אמרה המדינה כי במהלך תקופת המבחן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תשווה בין הנתונים מהניסוי מול חתכים ממפקד האוכלוסין כדי לבדוק אם יש אוכלוסיה שלא תהיה מיוצגת במבחן. ההצלחה תהיה מבוססת על מידת הדיוק של המערכת הביומטרית, הזמן הדרוש להרכשה (איסוף מידע מאזרחים), נתוני האיכות של אמצעי הזיהוי הביומטריים, השוואות מוצלחות מול כוזבות ועוד. בבדיקה של הצלחת הניסוי יהיה גם "נציג ציבור" לפי תשובת המדינה.
