שלוש סיבות למכת מנע ישראלית בסוריה
התערערות השלטון בדמשק משאירה את צה"ל בכוננות. לאיש אין רצון או כוונה להתערב בנעשה בסוריה, אבל הדבר עלול להשתנות אם יועברו לחיזבאללה נשק כימי או טילים מתקדמים
אנראכיה בסוריה - כתבות אחרונות ב-ynet:
- "ארה"ב לישראל: אל תשמידו הנשק הכימי הסורי"
עם זאת, ככל שמתקרב קצו של המשטר בדמשק, כך מתרבים הסיכויים שיתממש אחד או יותר מהאיומים שבירושלים, במערכת הביטחון ובקהיליית המודיעין נחשבים לאסטרטגיים: תרחיש אחד הוא זה שבו המשטר בדמשק יקבל החלטה בנוסח "תמות נפשי עם פלשתים" וסוריה תעשה הכנות ממשיות להנחית - או שתנחית בפועל - מהלומה מסיבית של טילים ורקטות על ישראל.
למשטר הסורי עשוי להיות אינטרס לבצע מהלך כזה כדי ללכד סביבו את המגזרים באוכלוסייה ובצבא שעדיין תומכים בו ומאיימים לערוק, ואולי גם מתוך שאיפה של אסד ובכירי משטרו להירשם בדפי ההיסטוריה של הלאומיות הערבית כגיבורים שנעשה עימם אי צדק, אך לא שכחו את חובתם וגם בשעתם האחרונה גבו מחיר דמים ונזק כלכלי כבד מה"אויב הציוני".
בתרחיש אחר, תחליט סוריה להעביר לחיזבאללה (על אדמת סוריה או ללבנון) ראשי קרב כימיים או ביולוגיים עבור הטילים והרקטות שבידי הארגון ואשר מוצבים על אדמת לבנון. מדובר לא רק בראשי קרב מוכנים, אלא גם בחומרי לחימה כימיים וביולוגיים (אנטרקס) או בכמויות גדולות של "חומרי מוצא" לייצור חומרי לחימה לא קונבנציונליים.
תרחיש נוסף הוא כזה שבמסגרתו יועבר מסוריה ללבנון, כלומר לחיזבאללה, נשק שנחשב בישראל ל"שובר שוויון". כלומר כמויות נוספות של טילי קרקע-קרקע בליסטיים מדגם סקאד D ומשגרים ניידים עבורם, טילים נגד מטוסים מדגם SA-6 ו-SA-8 או דגמים יותר מודרניים כמו SA-17 ו SA-22 וטילי חוף-ים/קרקע-קרקע מודרניים ארוכי טווח (300 ק"מ) ומדויקים מדגם "יאחונט" שסוריה קיבלה מרוסיה.
סקאדים ארוכי טווח (700 ק"מ) ומדויקים יחסית בכמות גדולה יעניקו לחיזבאללה כוח הרס וקטלניות שאין להם היום לגבי ריכוזי אוכלוסין בכל שטח ישראל, וזאת מעמדות שיגור בצפון הרחוק של לבנון שחיל האוויר יתקשה להגיע לשם (לפי מקורות בלבנון, כיום יש לחיזבאללה טילים בליסטיים בודדים מהסוג הזה); טילי הנ"מ הניידים והחמקניים בעלי הדיוק הרב מסכנים בצורה ממשית את חופש הפעולה של חיל האוויר בשמי לבנון וסוריה מפני שקשה מאוד לאתרם ולהשמידם מראש.
גם את טילי ה"יאחונט" הרוסיים החדישים והמהירים, מאוד קשה ליירט ולשבש והם מהווים סיכון ממשי לא רק לספינות חיל הים, אלא גם לנמלים ולשאר מתקני החוף של ישראל וגם לאסדות קידוח והפקת הגז בים. צריך להדגיש: תרחיש זה של העברת נשק שובר שוויון לחיזבאללה יכול לקרות גם בלי שיתוף פעולה מצד משטר אסד. לחיזבאללה נוכחות קבועה בלבנון והסורים גם העבירו לשליטתם דה פקטו בסיס צבאי מצפון מזרח לדמשק, שבו התאמנו אנשי חיזבאללה בהפעלת טילי הנ"מ הניידים SA-6 ו-SA-8, ואשר בו מרוכזות גם מערכות נשק אחרות המיועדות להם.
יכול בהחלט לקרות שאנשי חיזבאללה ינצלו את המהומה וחוסר המשילות שהשתררו בסוריה כדי לקחת את הרצוי להם בלי "תיאום מוקדם עם בעל הבית".
שלושת התרחישים מהווים קו אדום
אפשר להניח בוודאות שמנקודת ראותה של ישראל שלושה תרחישים אלה, או וריאציות שלהם, מהווים קו אדום. התממשות כל אחד מהם תסוכל מראש או שתגרור תגובה חריפה ביותר של צה"ל. אבל ככלל, לבד ממקרים אלה, יש לישראל אינטרס ברור שלא להיות מעורבת בנעשה בסוריה. הסיבות לכך ברורות: פעולה צבאית ישראלית עשויה ללכד סביב אסד וראשי משטרו את אותם מגזרים באוכלוסיה שבעבר תמכו בו וכעת הם מתנדנדים. אפילו מצד המורדים ומדינות ערב וטורקיה התומכות בהם - הטרדת המשטר בשעה שהוא נלחם בישראל תיחשב לתקיעת סכין בגב ועשויה להפסיק את הלחימה באסד ומשטרו.
גם הקהילייה הבינלאומית לא תראה זאת בעין יפה ותשמח להאשים את ישראל אם כתוצאה מנפילת המשטר בדמשק יתחוללו "רעשי משנה" במזרח התיכון כולו על רקע דתי-עדתי. כולל אפילו התלקחות אזורית שתתפשט ללבנון, עיראק, ירדן וטורקיה.
מלבד זאת, פעולה של ישראל בסוריה עלולה לסבך אותנו בטרם עת ומהסיבות הלא-נכונות בעימות גדול עם חיזבאללה, חמאס ואולי אף איראן. וזאת בשעה שפרויקט הגרעין האיראני נמשך ואף מואץ ובשעה שתגובת מצרים לעימותים של ישראל עם שכנותיה נעשית פחות ופחות צפויה. במערכת הביטחון ובקהיליית המודיעין אמנם רוצים מאוד שמשטרו של אסד ייפול בהקדם. ההערכה שם היא שככל שהקריסה תקדים לבוא, כך תישאר יותר תשתית פוליטית וצבאית שתאפשר הקמת ממשל יציב בסוריה הפוסט-אסדית. אבל רק מעטים מבין גורמי ההערכה והמחליטים סבורים שישראל צריכה להתערב ולפעול בסוריה ביוזמתה.
לפנייה לכתב/ת 
