הנגבי והקלון: האם הוא יכול להיות שר בממשלה?
החוק לא מתייחס לאפשרות של אדם שהוטל עליו קלון אך לא ריצה מאסר - להתמנות לשר. מומחה למשפט חוקתי סבור כי אם הנגבי ימונה לשר, בג"ץ יצטרך להכריע בנוגע לחוקיות המהלך
האם צחי הנגבי יכול לחזור לשולחן הממשלה? על-פי הסיכום עם הליכוד היה אמור השר לשעבר להתמנות לשר לענייני העורף, אך כעת כשמספר הפורשים בקדימה ירד לארבעה, לא ברור אם המהלך ייצא אל הפועל והנגבי ישוב להחזיק בתואר שר - למרות שהוטל עליו קלון בבית המשפט השלום בירושלים לפני יותר משנה וחצי. הערב (יום ב') הודיע הנגבי כי הוא פורש מקדימה וחוזר לליכוד.
ניסיון הפיצול - כתבות אחרונות ב-ynet:
ייסורי דליה איציק: "יש לי כאבי בטן"
התירוצים של מקבלי הג'ובים: "סגן שר זה עול"
קדימה מנסה להיפטר מהמורדים. מופז: 'מושחתים'
תעשיית הזנות הפוליטית / אריאנה מלמד
סעיף 6 ג' 1 לחוק יסוד הממשלה קובע כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". זהו הסעיף היחיד בחוק המתייחס לקלון לשר. על הנגבי לא הוטל עונש בפועל, לכן עניינו שונה מזה של אריה דרעי, שנידון למאסר. אבל ייתכנו עתירות לבג"ץ שיאלצו את השופטים לקבוע אם המינוי תקין. בנוסף בפני הנגבי עומדת בעיה נוספת והיא החזרה לליכוד.
ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט ומומחה למשפט חוקתי, הסביר בשיחה עם ynet כי על פניו הסעיף בחוקת הליכוד, הקובע שאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא יכול להיות חבר מפלגה - עלול למנוע מהנגבי להיות חבר ליכוד. עם זאת, הוא לא יכול למנוע מראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנותו לשר. הוא הביא לדוגמה את שר המשפטים, יעקב נאמן, שאינו חבר כנסת, אבל מונה לתפקיד שר. "אין מניעה לעשות זאת גם במקרה הנגבי", הוא אמר.
הכהן הסביר כי לגבי חברות בליכוד, אכן להנגבי יש בעיה וייתכן שבסיעה ינסו לפתור אותה על ידי שינוי בתקנון. ייתכן שגם בית הדין של המפלגה יידרש לעניין. "אבל אי היותו חבר ליכוד לא ימנע ממנו להיות שר. ראש הממשלה יכול לומר: אני רוצה אותו", אמר הכהן.
שאלת הקלון והממשלה
לצד זאת הסביר ד"ר הכהן כי שאלת הקלון במקרה של הנגבי לא כל כך פשוטה כפי שנדמה. אמנם, לדבריו, על פי חוקי הכנסת והממשלה רק אדם שריצה מאסר לצד הרשעתו בעבירה שיש בה קלון פסול מלהיבחר במשך כמה שנים לכהן כח"כ או כשר, אך לעניינו של אדם שהורשע בעבירת קלון ללא מאסר לצדה, עדיין רובצת שאלה ציבורית נוקבת, שטרם ניתן לה מענה בבתי המשפט: האם ראוי שאותו אדם יכהן כנבחר ציבור, ואם לא, האם לתמיד נדבק בו הקלון.לדברי הכהן, הקלון הוא מושג עמום מאוד מבחינה חוקתית. "השאלה היא מהו קלון? האם הקלון יכול לפוג אחרי איקס שנים?", הוא שאל. "בית המשפט קבע בעבר שקלון זה משהו מוסרי, אז האם קלון הוא משהו שניתן להתמרק ממנו או לא? העניין הזה לא עלה מעולם לדיון בפני בית המשפט באופן עקרוני".
הכהן סבור כי מצד אחד יכול הנגבי לטעון כי כמי שלא ריצה עונש מאסר, הקלון לא חל עליו מבחינה ציבורית. "פורמלית אין כאן להנגבי בעיה להיבחר לכנסת או לכהן כשר, אך ציבורית יש כאן בעיה". הכהן צופה כי ניסיון למנות את הנגבי לשר יוביל להתנגדות ציבורית, ולעתירה לבג"ץ שיצטרך להכריע בסוגיה הלא פתורה. "אם יעתרו נגד מינוי כזה, בג"ץ יכול לומר שלא בטוח שמי שרשאי להיבחר כשיר לכך", הוא אמר.
הכהן הביא דוגמה מלפני כ-40 שנה, אז קבע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט חיים כהן, כי "הקלון הוא פגם מוסרי, המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים ו'קלון' זה צריך אמנם שיהא דבק באדם בגלל חטאו, גם לאחר המעשה והעונש".
לפנייה לכתב/ת 
