תביעה: "כמעט חינם" לא משלמת שעות נוספות
תביעה על סך של 4.2 מיליון שקל ובקשה לאשרה כייצוגית הוגשה לבית הדין לעבודה. לטענת התובעות, מדובר בשיטה של החברה - למכור מוצרים במחירים זולים יחסית, וזאת במחיר של אי תשלום זכויותיהם. כמעט חינם: "לחברה לא ידוע על תביעה שכזו. אם וכאשר יגיע כתב תביעה, נגיב"
תביעה על סך של 4.2 מיליון שקל ובקשה לאשרה כייצוגית הוגשה אתמול (א') לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כנגד חברת ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ, הבעלים של רשת השיווק הקמעונאית "כמעט חינם".
- "כמעט חינם" מגייסת 200 עובדים
- כמעט חינם קונה את תנובת הדרום ב-20 מיליון ש'
התביעה הוגשה ע"י ארבע עובדות לשעבר שטוענות באמצעות עורכי דינם רונן קינן וערן גורן, כי לא קיבלו גמול בגין עבודה בשעות נוספות. לטענת התובעות, מדובר בשיטה של החברה - למכור מוצרים במחירים זולים יחסית, וזאת במחיר של אי תשלום זכויותיהם המלאות של העובדים.
לטענת התובעות החברה לא שילמה לעובדים גמול עבור שעות עבודה נוספות, אלא הסתפקה בתשלום שכר של 100% בלבד (במקום 125%-150% כנדרש לפי חוק).
"כפי שביה"ד הנכבד יוכל להתרשם", נכתב, "למשיבה ישנם בכל רגע נתון מאות עובדים, אשר נמנים על ציבור העובדים המוחלש ביותר – עובדי שכר מינימום כגון קופאיות, סבלים, עובדי מעדניה, שליחים וכיו"ב – אשר נדרשים ע"י המשיבה לעבוד שעות נוספות רבות (עד עשרות שעות נוספות בחודש) אך המשיבה מונעת מהם את התשלום המגיע להם בגין שעות אלה ומשלמת להם גם על השעות הנוספות את שכר היסוד בלבד, תוך ניצול ציני של כוחה על עובדים אלה – שאינם מאורגנים ואינם יכולים להתנגד לתכתיבי המשיבה".
"מתהדרת בנוצות"
"בצורה זו חוסכת המשיבה מכיסה מיליוני שקלים מדי שנה, ובעודה מתהדרת בנוצות כאילו הינה רשת חסכונית וזולה לצרכן וכאילו הינה מציעה את סל המוצרים הזול ביותר, היא אינה חושפת כי הורדת מחירי המוצרים אותם היא מוכרת מגיעה למעשה על חשבון עובדיה – אשר אינם מקבלים את המינימום המגיע להם עפ"י חוק".
"מטרתה של בקשה זו הינה להביא לאישור תובענה ייצוגית של שני סעדים: מתן צו עשה המורה למשיבה לשלם לעובדיה גמול שעות נוספות כחוק, וכן לחייבה לשלם לעובדיה את המגיע להם בגין גמול שעות נוספות – גמול אשר נמנע מהם בחוסר תום לב משווע".
"עיון בדוחות הנוכחות מעלה כי הדוחות מלכתחילה ערוכים בצורת טבלה בהן יש עמודה עבור שעות 100% ועמודה נוספת עבור שעות נוספות 150%. אין עמודה המתייחסת כלל לאפשרות של שכר שעות נוספות 125% וכיו"ב.
"200 שעות בשכר רגיל"
"כמו כן ביה"ד מתבקש לשים לבו לעובדה כי בכל מקום שבו כתוב בתלוש השכר "תשלום בגין שעות נוספות" מדובר למעשה בתשלום אשר ניתן עבור שעות שבת בלבד. נתון זה עולה בצורה ברורה גם מדוחות הנוכחות עצם, שם מצוינים ימי העבודה או כ"יום רגיל" או כ"יום שישי/שבת" או כ"יום חג/חול המועד/אחרי חג". במשמרות שבת/חג מסומנות שעות העבודה תחת הרובליקה בטבלה המכונה "שעות נוספות 150%" ואלו המקרים היחידים בהם מסומנות שעות העבודה תחת רובליקה זו".
"המשיבה יודעת לסמן בתלושי השכר עצמם כי משרה מלאה הינה בשיעור של 186 שעות בלבד וכי שעות העבודה מעבר לכך הינן שעות נוספות, אך הדבר אינו "מפריע" לה לסמן בתלוש השכר עצמו כי עובד מסוים עבד בחודש מסוים "200 שעות בשכר רגיל" ולא להעניק לאותו עובד שכר בגין שעות נוספות על השעות שמעבר ל- 186 שעות בחודש", נכתב.
לתביעה מטעם הארבע צורפו דוחות נוכחות (כרטיסי עובד), תלושי שכר, תחשיב שעות נוספות ולחלקן גם מכתב הפיטורין.
"עובדי המשיבה אינם מאורגנים כלל. אין להם ועד עובדים, אין להם ארגון עובדים ואין מי שידאג לזכויותיהם מול המשיבה. גם לא עומדת להם הזכות להכריז על סכסוך עבודה או לשבות, משום שהם אינם מאורגנים. למעשה, כוחם היחיד של העובדים בהתמודדות הם המשיבה הינה דרך ערכאות שיפוטיות, כגון באמצעות הגשת תביעה ייצוגית מעין זו", נכתב.
"השאלה העובדתית והמשפטית המהותית המשותפת לכלל הקבוצה הינה, אם כך, כדלקמן: האם המשיבה לא משלמת לעובדיה גמול בגין שעות נוספות כדין?".
נזקי קבוצת התובעים וגודלה
"המבקשות מעריכות כי בשירות המשיבה מועסקים מדי שנה בשנה 1,200 עובדים. מספר זה כולל הן את העובדים שהיו מועסקים במשך כל השנה והן כאלו שסיימו לעבוד במהלך השנה.המבקשות מעריכות, בהסתמך על נתוניהן האישיים, כי נזקו של כל עובד שכזה עומד בממוצע על סך 500 שקל לכל שנה.אי לכך מדובר בנזק לחברי הקבוצה המסתכם ב- 600 אלף שקל בשנה וסה"כ 4,200,000 שקל בתקופת 7 השנים שקדמה להגשת תביעה זו".
"המבקשות תטענה כי לא צריכה להיות כל בעיה מצד המשיבה לפצות את קבוצת התובעים בגין השכר שנגזל מהם, שכן למשיבה קיים רישום מסודר של כל עובדיה בתקופה הרלבנטית (7 שנים עובר למועד הגשת התביעה דנן) וניתן על נקלה (ואף בלחיצת כפתור מחשב) לערוך תחשיב מה מגיע לכל אחד ואחד מקבוצת התובעים (מה גם שממילא כל אדם ששמר את תלושי השכר שלו ו/או את יומן העבודה שלו יוכל לעשות זאת בעצמו)".
"במידה שביה"ד הנכבד יסבור מכל סיבה שהיא כי לא ניתן לפסוק את הסעדים המבוקשים לעיל, כולם או מקצתם, לטובת קבוצת התובעים, הרי שעדיין פתוחה בפניו הדרך לפסוק פיצוי אחר בין אם לקבוצת התובעים ובין אם לציבור בכללותו, ובהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות".
מכמעט חינם נמסר: "לחברה לא ידוע על תביעה שכזו. אם וכאשר יגיע כתב תביעה בנדון, נגיב בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
