הפטור מארנונה למבנים נטושים יוגבל ל-3 שנים
ועדת הכספים אישרה להגביל ל-3 שנים את הפטור מארנונה על מבני מגורים נטושים, הרוסים למחצה או עתירי נזקים הטעונים שיפוץ יסודי. כיום נהנים המבנים מפטור ללא הגבלת זמן
ועדת הכספים אישרה היום (ב') להגביל למשך שלוש שנים את הפטור מארנונה על מבני מגורים נטושים , הרוסים למחצה או עתירי נזקים הטעונים שיפוץ יסודי. עוד אושר כי אם מבנים אלה לא יוחזרו לשימוש לאחר מכן - הבעלים יידרשו לשלם על הנכסים ארנונה בשיעור נמוך במשך חמש שנים. כיום נהנים המבנים מפטור מארנונה ללא הגבלת זמן.
כתבות נוספות בנשא ארנונה בערוץ הנדל"ן :
- האוצר: פטור מארנונה לנכס ריק - רק לחצי שנה
- הבניין ריק - הארנונה גבוהה. מה עושים?
- אז למה לי ארנונה עכשיו: כך נתנהל מול העירייה
האישור ניתן לנוסח מתוקן של הצעת חוק ממשלתית, שתוגש השבוע לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק החדש נועד להמריץ את הבעלים למכור את הנכסים כמו שהם, או להחזיר אותם לשימוש למגורים בקנייה או בהשכרה כדי להגדיל את ההיצע למגורים. הצעת החוק המקורית ביקשה להגביל את הפטור ל-6-9 חודשים. תקופת שלוש השנים נקבעה כדי שלא לפגוע במי שאינם מצליחים להיפטר מנכסים שברשותם.
עם זאת, נקבע בחוק כי נכסים שעמדו ללא שימוש מעל 12 שנה, ייהנו מפטור למשך שנתיים בלבד, שאחריהן יחויבו בארנונה נמוכה למשך חמש שנים נוספות. אם בתום 7-8 שנים הבעלים לא הצליחו להחזיר את הנכס לשימוש או למכור אותו, הם יידרשו לדווח על כך לרשות המקומית - וזו תחליט בהתאם לנסיבות אם להמשיך לחייב אותו בארנונה ובאיזה שיעור, או לחדש לו את הפטור.
ובכל זאת: הפטור יימשך עד פגרת הקיץ?
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "ראוי לאזן בין הצורך להוציא נכסים לשוק לבין הימנעות מהטלת קנס על מי שלאו מצליח להיפטר מהנכס". בדיונים קודמים על החוק ציין כי "יש בעלי נכסים שבמשך שנים אינם מצליחים למכור או להשכיר את הנכסים והם אינם עשירים. קיימים גם מבנים שנהרסו באסון וטרם עלה בידי הבעלים להחזירם לשימוש לא באשמתם, ולא צודק להעניש אותם גם בתשלום הארנונה".
גפני חזר והפציר בפקידי האוצר לבל ילכו על המתווה הקיצוני של הצעתם למתן פטור עד תשעה חודשים, כי "במוקדם או במאוחר נידרש לתקן את החוק כדי למנוע את הפגיעה הקשה בבעלי נכסים רבים שאינם מצליחים להיפטר מהם". גם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) התנגד לכוונת האוצר, בהיותו חבר מושב על גבול הצפון, ואמר שהוא מודע לקיומם של מבנים רבים בפריפריה, בעיקר במושבים, ש"מוטלים כאבן שאין לה הופכין".
התנגדות דומה להגבלת הפטור עלתה גם מצד התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, עקב קיומם של מבני תעשייה, מלאכה ומסחר רבים שגם בעליהם מתקשים למכור או להשכיר אותם. "הנחת היסוד של האוצר שערך הנכסים משתבח עם הזמן משוללת כל יסוד", אמר נציג התעשיינים, חזקיה ישראל.
לעומתם, מנהל אגף הארנונה בעיריית תל-אביב, אלי מלאכי, עמד על חשיבות הגבלת הפטור. "בתל-אביב יש אלפי נכסים כאלו והם מהווים מפגע תברואתי ופלילי וגם פוגעים בהכנסות העירייה", אמר. תמכה בהצעה גם חברת מועצת עיריית ירושלים, מירב כהן, שהוסיפה כי "בבירה יש הרבה נכסים לשימור שלא משפצים אותם. הבעלים הם אנשים אמידים שלוחצים לקבל עוד אחוזי בנייה".
רכז בינוי ושיכון באגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר, חזר ודרש "תקופת פטור סבירה", מאחר שרוב בעלי הנכסים אינם מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך והם כבר נהנו מעליית ערך הנדל"ן שלהם, למרות שלא עשו בו שימוש 10-15 שנה. התנגדותו נדחתה.
עם זאת, קיימת אפשרות שבאוצר ישקלו אם להתערב כשהחוק יעלה לאישור סופי במליאת הכנסת, ולהציע בהסתייגות לקצר את תקופת הפטור. אם יהיה רוב להצעת האוצר, עלול יו"ר ועדת הכספים למשוך את החוק, כך שהפטור הקיים הבלתי מוגבל יימשך לפחות עד לאחר פגרת הקיץ.