שלב אחרי שלב: כך בונים קומת קרקע בבניין
פרויקט מיוחד ל-ynet נדל"ן: בשבועות הקרובים נעקוב אחר הליך הקמת מגדל מגורים משותף בר"ג, שלב אחרי שלב, כך שתוכלו לראות בעצמכם איך הליך הבנייה מתבצע. והפעם: שלד המגדל מתחיל לצמוח לגובה ואפשר כבר לבנות את קומת הקרקע. צפו
מדי יום אנו עוברים ליד אתרי בנייה, חולפים תחת מנופי ענק - ולא מבינים מה מתרחש מאחורי השלטים המתריעים "סכנה! כאן בונים". על מנת להנגיש עבורכם את תהליך הבנייה, כך שתוכלו לראות בעצמכם כיצד הוא מתבצע, פתחנו במעקב אחר הקמת מגדל מגורים ברמת גן וקראנו למיזם הזה "פרויקט מתגלגל".
לצפייה בכתבות הקודמות של הפרויקט המתגלגל "בנה ביתך"
את שני החלקים הראשונים של הפרויקט, שהם בניית המבנה התחתון של מגדל המגורים והקמת החניון התת-קרקעי, כבר הצגנו - וכעת הגיע הזמן לחלק השלישי, שכולל את הקמת קומת הקרקע. נזכיר כי הפרויקט מלווה באופן שוטף את תהליך הקמת המגדל ומציג את מהלך הבנייה בפרויקט שעתיד לאכלס 96 משפחות ב-25 קומות. אז למה אתם מחכים? בואו נמשיך!
קדימה ממשיכים
קומת הקרקע: עם סיום עבודות הבטון בחניון, החלו העבודות על אלמנטי הבטון שבקומת הכניסה למגדל. בקומת הכניסה למגדל נוכל למצוא את החדרים הבאים: חדר שומר ודלפק כניסה, חדר עגלות, תיבות דואר, חדר חשמל, חדר תקשורת ושני חדרי שירות נוספים. לובי הכניסה מתנשא לגובה של 5.44 מטרים ושטחו כ-500 מ"ר.
היציקה של האלמנטים האנכיים הצריכה היערכות מיוחדת באמצעות ציוד נוסף (מגדלי תמיכה, פיגומים, תמיכות), על מנת לאפשר יציקה בגובה. קומה זו קשה במיוחד לביצוע ולכן משך הביצוע הצפוי הוערך בכחודש וחצי.
האלמנטים בקומת הקרקע "צומחים" משני מפלסים:
1. מפלס פני הפיתוח: מפלס זה הוא מפלס משופע המקיף את קומת הכניסה, והוא למעשה התקרה של החניון העליון. היציקה המשופעת נועדה לאפשר ניקוז מי גשם והשקייה, העתידים להקוות מעל התקרה. תקרה זו תכוסה בשכבת איטום, על מנת למנוע חדירת מים לחניון. אזור העגורן עתיד להיות חלק מהפיתוח והגינון סביב המגדל.
2. מפלס כניסה קומת הקרקע: ממפלס זה מתחיל למעשה המגדל. תקרת החניון באזור זה היא אופקית ומהווה רצפה עבור לובי הכניסה למגדל.
תקרת טרנספורמציה (תקרת מעבר): המושג תקרת מעבר (גם קומת מעבר או טבלת מעבר) מתייחס לאחד הפתרונות ההנדסיים המקובלים, המאפשרים מעבר וריסון כוחות מצידה העליון של התקרה - לצידה התחתון. כיצד נוצרים כוחות אלה ומדוע הם מצריכים פתרון ייחודי?
בתקרה רגילה (תקרה מקשית או תקרת צלעות) הכוחות המתקבלים מעברה העליון של התקרה, מוצאים את דרכם למטה דרך אלמנטים אנכיים, המהווים המשכיות לאלמנטים שנמצאים מעליה. כלומר, עמוד/קיר שנמצא מעל התקרה, מעביר את הכוחות לעמוד/קיר שנמצא בדיוק מתחת לתקרה באופן המשכי.
ואולם, במקרים בהם אין המשכיות בין האלמנטים שמעל התקרה לאלה שמתחתיה, צריך לדאוג שהכוחות שנוצרים עקב אי-סמטריה זו (אקצנטריות) יעברו בכל זאת לאלמנטים הנושאים שנמצאים מתחתיה. אחד הפתרונות לבעיה זו מתקבל על ידי יצירת "תקרת מעבר".
בפרויקט זה, הגיאומטריה של האלמנטים האנכיים בחניון שונה מהגיאומטריה של האלמנטים האנכיים בקומות המגורים, ומכאן שהכוחות היורדים מהמגדל אינם מועברים באופן המשכי לקירות ולעמודי החניון.
הסיבה לאי-סמטריה בין הקומות הטיפסיות (קומות החוזרות על עצמן מבחינת הגיאומטריה) וקומות החניון, נובעת משיקולי תכנון גיאומטריים ומצרכי תכנון שונים של החניון ושל קומות המגורים. כמובן שאין לצפות כי הסידור הפנימי והחיצוני של הדירות במגדל יתאים לסידור החניה והמחסנים בחניון, ומכאן הצורך במציאת פתרון הנדסי.
הבעיה הנוצרת מאי-ההמשכיות בין האלמנטים נקראת "אקצנטריות", ונגזרים ממנה כוחות חדשים, בנוסף לכוחות האנכיים שאמורים היו להופיע במידה שההמשכיות הייתה נשמרת (כוחות לחיצה). הכוחות החדשים שיתקבלו כתוצאה מאי-הסמטריות יהיו מומנטים וכוחות גזירה (כוחות שנוצרים בעקבות סוגים שונים של עומסים).
המטרה בתקרת הטרנספורמציה תהיה לרסן ולשלוט בכוחות שמועברים לאלמנטים התחתונים ולהעביר אותם בבטחה למבנה התחתון (חניון), הנשען גם הוא על ביסוס הרפסודה. גובה תקרת המעבר: 1.9 מטרים.
בשל מורכבות היציקה ומשקל התקרה הצפוי (כ-5 טון/מ"ר) הותקנו מגדלי תמיכה מתחתית התקרה - עד לרפסודה (בקומת הקרקע ובארבע קומות החניון), על מנת להעביר את משקל התקרה והבטון הטרי - לרפסודה.
עבודות שלד - מגדל: עם סיום יציקת תקרת הטרנספורמציה, החלו העבודות לבניית הקומה הראשונה. תכנון הטפסות (תבניות) ליציקת קירות המעטפת (קירות החוץ) של הקומה הטיפוסית, מאפשר יציקת מחצית מהקומה ולאחר מכן את מחציתה השנייה.
קצב ההתקדמות יציקת הקומות עומד על כ-2.5 קומות מדי חודש. על מנת להאיץ את קצב התקדמות עבודת הברזלנות, הוחלט לתעש את זיון העמודים וזיון הקירות (מתועש - מלשון תעשייתי/חרושתי). המטרה בכך היא להביא אלמנטים מוכנים ומרותכים, שכל הנותר הוא להרכיבם במקום המיועד באתר.
שיטת ברנוביץ: חיפוי קירות חוץ מקובל שיעשה באחת משלוש שיטות ביצוע: קיבוע יבש, קיבוע רטוב וקיבוע בשיטת ברנוביץ'. שיטת ברנוביץ' היא אחת השיטות המתועשות/מתועשות למחצה המקובלות בבנייה רוויה, המאפשרת יציקת קירות חוץ בעלי ציפוי קשיח (שיש/אבן) בפעימה אחת. בנייה רוויה תוגדר כבניינים שאינם בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב.
יתרונה של שיטת ברנוביץ': בשני העשורים האחרונים הפכה שיטת החיפוי החיצוני הקשיח בבניינים בכלל ובבנייני מגורים בפרט לנפוצה ומקובלת מאוד. במקרים בהם נדרש לבצע חיפוי חוץ, ובעיקר בבניינים בעלי קומות רבות "טיפוסיות/מודולריות" (החוזרות על עצמן), מתעצם יתרונה של שיטת ברנוביץ' - קיצור משך הביצוע.
בשיטה זו, ובניגוד לשיטת הקיבוע היבש או הרטוב, יציקת קירות החוץ מתבצעת בפעימה אחת (בפעם אחת). כלומר, יציקת קיר החוץ תכלול יישום סופי של החיפוי החיצוני הקשיח - אבן, שיש וכו'.
בניית קיר מעטפת בתוך הדירות: בשיטת ברנוביץ', בידוד הדירות נעשה באמצעות מעטפת הצמודה לקיר הבטון החיצוני. בידוד זה יכול להיעשות בכמה שיטות וחומרים, אולם בפרויקט זה קבע היזם כי הבידוד ייעשה באמצעות בלוקים ("בלוק מאושפר באוטוקלאב").
קירות הבטון ידועים ביכולת העברת הטמפרטורה הטובה שלהם (גשרי חום/קור), ולכן אינם נחשבים כמבודדים ברמה מספיקה למגורים. הבלוקים, המוצמדים לקיר הבטון החיצוניים, מהווים שכבת בידוד ומקטינים את המוליכות הטרמית של הקיר וכך מבודדים טוב יותר את הדירות.
טפסות (תבניות): לפני תחילת העבודה בשיטת ברנוביץ' נערך תהליך תכנון מקיף, במהלכו מתאימים את הטפסות לגיאומטריית הבניין. הטפסה משמשת כמעין שבלונה, עליה מונחים בסדר קבוע אבני החיפוי, שיהוו לאחר היציקה את חזית הבניין. התכנון נעשה על ידי ספק התבניות, ובמהלכו נקבע סידור הטפסות (בהתאם לאילוצי הביצוע וגיאומטריית החזיתות), כמו גם סידור האבן על חזית הטפסה.
לכל פרויקט מותאמת מערכת תבניות ייעודית וייחודית המתאימה רק לו, זאת מאחר שאין חזית בניין אחת הדומה לשנייה. מסיבה זו, אין אפשרות להעביר מערכת תבניות שהתאימה לפרויקט מסוים - גם לפרויקט הבא. האפשרות לשימוש חוזר בטפסות בשיטת ברנוביץ' תהיה רק לאחר שיבוצעו בהן התאמות וסידור מערך התבניות מחדש. ברוב המקרים, מדובר בכ-30% מהטפסות שניתן יהיה להשתמש בהן גם בפרויקט הבא.
אלמנטים מתועשים: על מנת להאיץ עוד יותר את קצב עבודות השלד, הוחלט לספק לאתר אלמנטים מורכבים. תוכניות קונסטרוקציה מלאות, כולל פרטי זיון וגיאומטריה של המגדל, הועברו למחלקת התכנון של ספק הברזל. לאחר קבלת תוכניות ראשוניות, הועברו התוכניות לאישור הקונסטרוקטור. עם קבלת אישור המתכנן, הושלם התכנון המפורט לפרטיו ומיד הוכנסו לייצור רשתות ועמודים מרותכים - להרכבה.
אלמנטים מרותכים (מוכנים) יקרים בכ-30%-40% מברזל גולמי (ברזל אותו קושרים באתר). זאת מאחר שמדובר ב"ברזל רתיך" המצריך עבודת ריתוך, כמו גם שינוע - המהווים מרכיב יקר. עם זאת, הערך המוסף של השימוש באלמנטים מרותכים הוא קיצור משך הביצוע.
חיסרון נוסף בשימוש באלמנטים מורכבים הוא שימוש בזמן עגורן. אין אפשרות להניף, למקם או להעביר את האלמנטים ללא שימוע בעגורן. בזמן זה, אין אפשרות לבצע כל עבודה אחרת המצריכה שימוש בעגורן, ולכן יש לתכנן את העבודה בקפידה.
הכותב לירן לוין (.B.Sc הנדסה אזרחית) מנהל את הפרויקט מטעם הקבלן המבצע, ומלווה אותו מיומו הראשון ועד מסירת הדירות לדיירים, וכן מנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה. מעוניינים לדעת יותר על שיטת ברנוביץ'? לחצו כאן
