שלב אחר שלב: איך ללמד ילדים להתרכז
היכולת להתרכז קשורה להצלחה שלנו לסנן את המידע שלא קשור למשימה אותה אנו מבצעים. תופתעו לגלות כי מדובר ביכולת אותה ניתן לפתח - כבר מרגע הלידה. יעל זקוב מסבירה כיצד לעשות זאת - שלב אחר שלב. מדריך מיוחד
קשב מוגדר כיכולת להתמקד בדבר אחד בזמן נתון. אך מהי הפעילות המוחית המאפשרת לנו לבחור את הדבר האחד הזה, להתעלם מכל הדברים האחרים שסביבנו ולשמור על המיקוד לאורך זמן?
זוהי חידה מורכבת המערבת רשת של מרכזים במוח, בין השאר של חיפוש, שליטה ובקרה. כאשר אנו כמבוגרים מנסים להתרכז בדבר אחד, רוב האנרגיה שלנו (70%) מופנת לעצור את פלישתן של מחשבות אחרות לתודעה, ולכן זה כל כך מורכב ומאתגר.
עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים
- מדריך: עוזרים לתינוק לפתח את שיווי המשקל מפתח חשיבה מרחבית: למה חשוב לשחק בפאזל
- כמו אמא: איך תורם החיקוי להתפתחות תינוקות
השפה העברית, ברוב תבונתה, מקדישה לקשב את המושג "תשומת לב". ואכן, הלב והרצון נדרשים להתערב כדי להצליח לסנן את המידע שלא קשור, גם כאשר מה שמסביב לא פחות מעניין.
להשיג שליטה על הקשב
לרוב, אנו מתייחסים ליכולות הקשב של ילדינו, כאשר הם מתקשים בשמירה עליו. אך אם נעקוב דווקא אחר תהליך ההתפתחות התקין של הקשב, נוכל להבין את הדרך ההדרגתית להשגת שליטה ביכולת חשובה זו, כמו גם לדעת כיצד להקל על הקטנים, בפיתוח יכולת תשומת הלב לדברים בעולם.
ניתן להאריך את טווחי הקשב בכל גיל, בדרכים מהנות של משחק ואינטראקציה ומצד שני, כדאי לדעת מהו טווח הקשב האופייני לכל גיל כדי לא להעמיד בפני הילדים ציפיות לא מציאותיות.
יש הבדל מהותי בין הדרך שבה מבוגרים שמים לב ובין הדרך שבה תינוקות וילדים עושים זאת. אם נדמיין את המוח כמו "מדליק פנס" על דבר אחד שמעניין אותנו ומחשיך את כל מה שלא רלוונטי, אצל ילדים בגיל הרך עובד "מגדלור" המפזר אור על כל הסביבה, כל הזמן.
הצורך לשים לב להרבה דברים בבת אחת, הוא מתנת הטבע לראשית החיים, שנועד כדי לא לפספס אף הזדמנות ללמידה. הם הרי לא יודעים איך העולם פועל, אז מאין להם לדעת על מה לשים לב?
השבועות הראשונים: נסו שיחה "פנים אל פנים"
לתינוקות יש יכולת לשים לב מלידה וכאשר נשמיע קול רעשן לצדו של התינוק, הוא יפנה את ראשו לעבר הצליל. זוהי אינה יכולת רצונית עדיין, אלא תגובה אוטומטית לגירוי חושי.
תינוקות יפנו את תשומת לבם לדברים בולטים בסביבה, בעיקר אם הם מערבים צליל או קול. תוך זמן קצר ילמד התינוק להפנות את תשומת ליבו לדברים שמעניינים אותו מתוך בחירה.
טיפ להורים:
• דבר אחד שמעניין את כל התינוקות וילכוד בקלות את תשומת לבם, היא ה"שיחה-פנים-אל-פנים" עם ההורים. זוהי הזדמנות מצוינת לעודד תשומת לב מתמשכת לגירוי האולטימטיבי: מראה פני ההורים, קולם וחיוכם. תחילה יתעמקו התינוקות בעיניכם וכשיגדלו מעט, תעבור תשומת לבם לתנועות הפה שלכם.
שלושה חודשים: מיקוד של עד 10 שניות
בגיל שלושה חודשים התינוקות מצליחים להתמקד בגירוי אחד כ-5-10 שניות. איך יודעים את זה? מודדים את קצב פעימות הלב של התינוקות: מסתבר שלהסתכל על דבר דבר מעניין זה די מרגש, עובדה - קצב הפעימות עולה. בסביבות גיל חצי שנה, התינוקות מסתכלים פחות זמן על כל דבר, וזה דווקא מעיד על כך שהם יותר חכמים.
הם פשוט קולטים יותר מהר ועוברים הלאה. עכשיו מעניינים אותם צעצועים צבעוניים יותר, כאלו המשלבים קול או תנועה והם יתעניינו בהם במיוחד כאשר תשחקו בהם ביחד אתם.
ההישג המשמעותי של התינוקות בשנה הראשונה לחיים בתחום הקשב הוא למידת המיומנות של קשב מתמשך לגירוי אחד. היכולת להתמקד בצעצוע מאפשרת לזיכרון ולהבנה להיכנס לפעולה.
טיפ להורים:
• שפע צעצועים בסביבתו של התינוקות אינו עוזר להם להתמקד, אלא להפך מבלבל ומסיח. אפסנו חצי מהצעצועים ועיברו למדיניות של רוטציה - כל שבוע הוציאו משהו אחר. תשומת הלב של תינוקות (ושל כולם) נמשכת לדברים חדשים ומפתיעים וחשיפה ממושכת אינה מעניינת.
• כאשר אתם מבחינים שתינוקכם מסתכל על צעצוע מסוים הצביעו אליו או אחזו בו (בלי להזיז) ותגידו עליו משהו (למשל: "כן, זה ברווז צהוב, הוא עושה גע-גע"). תינוקכם ירגיש שהוא בחר בחירה נבונה - שהרי אתם משבחים אותו על כך. תגובתכם תעודד אותו להסתכל עליו עוד קצת והמילים שנאמרות יקלטו כקשורות לצעצוע ולכן מאפיינות אותו.
• הימנעו מהצגת צעצוע אחר לתינוקכם כל עוד הוא מתעניין בדבר עליו בחר להסתכל ביוזמתו. מחקרים מראים כי הורים המאפשרים לתינוקות, כבר מגיל צעיר, ליזום עניין בצעצוע ומצטרפים אליהם, מקנים לתינוקות בטחון והזדמנות ללמידה. על פי מחקרים אלו, לפעולה פשוטה זו יש יתרונות משמעותיים להמשך התפתחות היכולות החברתיות והשכליות.
לקראת גיל שנה - טווח קשב של כדקה
ניצני השליטה במיומנויות שונות מתחילים להופיע והדבר מתבטא גם ביכולת המוח לקחת פיקוד על מה להסתכל. כמובן שתינוקות יכולים להתמקד בתנאי שהם רגועים, שבעים ועירניים ואפילו אחרי כל זה, כל דבר מסביב יכול לגרות אותם פתאום להפנות את תשומת לבם למשהו אחר.
על מה אתה מסתכל? אם תעצרו באמצע הרחוב, תרימו ראש ותישאו עיניים לשמיים, עוברי אורח יעצרו ויחפשו בעצמם את הדבר המעניין שראיתם. כלי תקשורתי רב עצמה זה, קורה בין אנשים כל הזמן והתינוקות רוכשים אותו הרבה לפני המילים.
הקשב המשותף - שניים המסתכלים על אותו הדבר וחולקים כך חוויה משותפת - מאפשר לתינוקות להביע את עצמם ללא מילים והוא אבן יסוד בהתפתחות השפה והתקשורת.
יכולתם של התינוקות לשים לב על מה אתם מסתכלים אינה מתרחשת ביום אחד, אלא בתהליך הנמשך לאורך החודשים הראשונים לחיים. כבר באמצע השנה הראשונה הם נעזרים לעתים במבטו של המבוגר "כמכשיר" המאפשר להם לכוון את תשומת לבם. החוקרים מצאו תקופה מיוחדת שבה מתגבשת ההבנה ו"נופל האסימון" והיא בין גיל עשרה חודשים לשנה.
ניסוי שנערך בנושא זה, כלל מבוגר המביט או לא מביט בצעצועים במרחב סביבו. לפעמים המבוגר פנה הצידה והסתכל על צעצוע לצידו, ולפעמים הפנה את הראש בתנועה דומה אבל בעיניים עצומות.
תינוקות בוגרים יותר שהבינו את הצורך במעקב אחר מבטו של האחר, הפנו את הראש רק כאשר המבוגר עשה זאת בעניים פתוחות. תינוקות צעירים יותר הפנו את ראשם לאותו כיוון של המדגים, בין אם עיניו היו פתוחות או עצומות.
גם אני רוצה. לאחר שלמדו לעקוב אחר המבט של אחרים, יתחילו התינוקות ללמוד כיצד לגרום לאחרים לעקוב אחר מבטם שלהם, וליזום קשב משותף. תחילה יעשו זאת כדי להכריז על כוונתם. הושטת היד לכיוונו של דבר מרוחק (נגיד, עוגייה על השולחן) משמעה, שימו לב! אני גם רוצה.
אחריה תתפתח אפשרות משוכללת עוד יותר: היכולת לידע אתכם ולהצהיר על דברים שקורים בסביבה ובמקרה החמצתם, למשל את החתול שעובר בחצר. לרוב יצביעו תינוקות על הדברים שהם רוצים להשיג עם יד פתוחה ועל דברים שהם רוצים לחלוק אתכם, עם האצבע. הפעוטות ילמדו להסתכל על מה שאתם מצביעים, אחרי שידעו להצביע בעצמם.
טיפ להורים:
• כאשר אתם מבחינים בילדכם מתבונן, הצביעו על החפץ, אמרו את שמו ותארו לו את תכונותיו. הדגימו לו מה עושים עם זה, איך זה מרגיש בכף היד, על הלחי.
• ההדגמות שתעשו, יכולות להגביר את הסקרנות של התינוק, את המוטיבציה שלו לחקור ואת היכולת לווסת את הקשב. החוקרים קוראים לזה "לבנות פיגומים" חיצוניים ליכולת פנימית ומציעים שאסטרטגיות לשמירה על תשומת הלב הממוקדת, עוזרת לתינוק להתמודד ביתר יעילות עם רמות הגירוי שהוא חשוף לו.
קראו לילדים את הסיפר בצורה דרמטית(צילום: shutterstock)
גיל שנה וחצי: קשב של 2-3 דקות
בסביבות גיל שנה וחצי מסוגלים התינוקות לשמור על קשב ממוקד למשך 2-3 דקות ועד גיל שנתיים להרחיבו ל-3-6 דקות. זה קורה לפעמים כאשר הם שקועים במשחק, אבל עדיין הם מוסחים בקלות מכל אירוע מעניין בסביבה.
דרך ידועה ומוכרת ותמיד מומלצת, לעידוד את יכולת הקשב של הקטנים, היא כמובן להקריא להם סיפור. נשמע מצוין, אבל לא תמיד זה כל כך פשוט. בגיל הרך הילדים מתקשים להשתרע על הספה ולהקשיב לאורכו של הסיפור, שהרי הם זזים כל הזמן.
כדאי להתעכב ולאמן את הקטנים ללמוד לאהוב פעילות זו, מאחר והיא רבת ערך להמשך ההתפתחות - לרכישת השפה ואף לקריאה וכתיבה בעוד מספר שנים.
טיפים להורים:
• הציעו לילד משחק קטן להחזיק בידיו (כדור רך) - כדי שיוכל להמשיך ולנוע מעט גם בזמן הקריאה.
• קראו בצורה דרמטית, הגזימו בקול ובתנועות ידיים - זה יכול לעניין יותר את הילדים.
• הציעו לילדכם למצוא דברים בעמוד או להשתתף בקולות ותנועות.
• בחרו סיפורים בהם יש מילים או חלקים שחוזרים על עצמם. החזרה עוזרת לפעוטות לחכות ביתר סבלנות כדי לשמוע את החלק המוכר שוב וגם עוזרת להם לפתח את יכולות הזיכרון והשפה.
• עודדו אותו "לעזור" לכם לקרוא כשאתם מגיעים ל"פזמון החוזר"
• מצאו ספרים שמזמנים פעולות מצידו של הילד, כמו הספרים שצצים מהם חלקים, ספרים שאפשר לגעת ולהפעיל, דברים שמתחבאים שאפשר לחפש ולמצוא.
• הציעו לגדולים יותר להפוך את הסיפור לסרט בדמיון.
• ואפשר גם לשלב בין ארוחה קלה ובין קריאת הסיפור - הרי ממילא הילד יושב....
מגיל שנתיים: יכולים כבר להתמקד עד 8 דקות
בערך בסביבות גיל שנתיים עד שלוש ילמדו הפעוטות להאריך את טווח הקשב לכ-5-8 דקות וירכשו מיומנות חשובה נוספת - את היכולת להעתיק את תשומת לב למבוגר שמדבר איתם ואז לחזור למשחק. עד גיל 4 יכול הקשב להתרחב לכ-10 דקות בדבר אחד מעניין.
גם כאשר הילדים הצעירים מתמקדים בדבר אחד, הם עדיין שמים אליו לב אחרת מאיתנו. הניסויים הבאים מדגימים את הפער היטב.
הבודקים שלפו מחבילת קלפים, שני קלפים בכל פעם והניחו אותם בפני הילדים אחד מימין ואחד משמאל. הבקשה הייתה, לזכור את הקלפים המונחים בצד הימני ולהתעלם מהקלפים בצד השמאלי.
הבודק העביר מספר קלפים ושאל את הילדים מה הם זוכרים. בעוד ילדי בית הספר זכרו יותר קלפים ורק מהצד הימני כפי שהתבקשו, ילדי הגן זכרו פחות, אבל כללו גם את הקלפים שבצד השמאלי. בדוגמה אחרת הראו לילדים תצלום ובו ילדה המתבוננת בתמונה של משפחה.
השאלה שהופנתה לצעירים "מה רואה הילדה?" ילדי הגן ידעו לענות שהיא מסתכלת על האנשים שבתמונה בה היא ממוקדת אך ציינו גם שהיא מסתכלת על מסגרת התמונה, על הכיסא שבחדרה, ועל הקיר שמאחור. כלומר היה להם ברור שהילדה בתמונה מתייחסת לכל מה שהיא יכולה לראות מסביב.
גיל הגן: מתמקדים אבל לא לאורך זמן רציף
גם בגיל הגן, תשומת לבם של הילדים דומה יותר למודל "המגדלור" ועוד לא הבשילה "לאלומת פנס" ממוקדת. מאפיין זה של הפניית הקשב אינו חסרון בהכרח, והוא קשור ביכולתם של הילדים לדמיין ולהיות פתוחים לרעיונות חדשים. מבוגרים רבים היו רוצים לעצמם את היכולת היצרתית הנובעת דווקא מסוג קשב כזה.
טיפ להורים:
פחות טלוויזיה - העובדה כי ילדים יכולים להתמקד בצפייה בטלוויזיה לפרקי זמן ארוכים, אינה מאריכה את יכולתם להתמקד בדברים אחרים וכנראה שההפך הוא הנכון. המסך מספק גירוי מושך במיוחד אך שטחי באופיו. אי אפשר לגעת, לחקור ומסתבר שגם לא ממש ללמוד ממה שקורה שם.
ילדים בגיל הרך לומדים בהקשר של אינטראקציה בין אישית, מרכיב שאף דמות מצולמת לא יכולה לתת. הם צופים בשינויים המהירים של הצבע, התנועה והקולות בקצב כזה, ששום משחק לא יכול לספק ולא פלא שהם מתקשים להתנתק. מומלץ לסגור בסיומה של תכנית ולא להשאירה דולקת ברקע.
לבלות יותר בפארק - ההמלצה הבאה לקוחה מתוך מחקר שמצא, שילדים עם בעיות קשב והתנהגות היפראקטיבית, המבלים יותר בחוץ ובאתרים ירוקים (עם דשא ועצים) מתרכזים ביתר קלות ומצליחים לווסת את התנהגותם בצורה טובה יותר. למה ירוק ואיך זה עובד? הקשר נמצא באופן מובהק אך לא הוסבר.
מסקנה דומה נמצאה בעוד עבודות רבות אחרות: פעילות גופנית עוזרת לוויסות מערכות הגוף ותורמת ליכולתו של האדם להתמקד.
חזרה למשחקים הישנים והפשוטים
המשחק הוא מקור הלמידה בגיל צעיר כפי שהמזון הוא מקור האנרגיה לגוף וכדאי שנהיה מודעים לתפריט. המשדחקים האלקטרוניים והמסכים מגרים ומפתים בדיוק כמו ממתקים, אך ערכם מוגבל. המשחקים הפשוטים: הקוביות, מגדל כוסות או טבעות וכלי נגינה, הם כמו אבות המזון למוח המתפתח.
הם משביעים את הסקרנות ובונים את יכולת החקירה והלמידה. משחקים משוכללים ויקרים נראים כמו הדבר הנכון להעסיק את הקטנים, אבל ברוב המקרים הם יימאסו עליהם די מהר.
המשחקים הקלאסיים לעומתם, לובשים ופושטים צורה ומאפשרים לילדים להכניס למשחק דמיון ויצרתיות, יעסיקו את תשומת לבם ויתרמו להתפתחות חשיבתם וכמו בכל דיאטה מאוזנת, לא כדאי להימנע אלא רק לשמור על מינונים.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות עם עיכוב התפתחותי. לעמוד הפייסבוק של יעל
