סטודנטים נגד אפליה על רקע גיל בשוק העבודה
סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, חברים בקרן אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, יזמו בשיתוף ארגון "צ.א.ל.ה." (צוותים אזרחיים לשיפור החברה), פרויקט חברתי שמטרתו העלאת המודעות לקושי הקיים בהשתלבות וקליטה מחדש של אנשים בני 45 ומעלה בשוק העבודה
אנשים שחצו את גיל ה-40 נתקלים בקושי להשתלב בשוק העבודה. הם מתחילים לחוש שהאפשרויות התעסוקתיות אינן כמו בעבר, כאשר המעסיקים מחפשים ליצור סביבה צעירה ודינמית. גם אצל אלו המועסקים החשש מפיטורין מתעצם עם הגיל, וכך גם תחושת התלות במקום העבודה. לצערנו, עבור רבים חשש זה מתממש ובחיפושם אחר עבודה חדשה הם נתקלים פעמים רבות בדחייה, עקיפה או ישירה, שלעיתים אינה קשורה לכישוריהם או ניסיונם, אלא לגילם. תופעה זו נקראת גילנות, אפליה על רקע גיל.
כסטודנטים לתואר שני השייכים לקרן אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך, החלטנו לפעול נגד אפלייה מסוג זה. בשיתוף עם ארגון צ.א.ל.ה, צוותי אזרחים לשיפור החברה, הקמנו צוות שיפור והתחלנו לפעול לפי שיטת "עשרת השלבים" השאובה מעולם העסקים.
כשהתחלנו באיסוף הנתונים נדהמנו לגלות את היקף התופעה בישראל. לפי נתוני הלמ"ס, 51.7% מכלל המובטלים בישראל הם בני 45 ויותר. כמו כן, נתוני שירות התעסוקה מלמדים ששיעור השתתפות בכוח העבודה של בני 65 ויותר, הוא כ-12.3%. על פי סקר מעסיקים של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מ-2011, אוכלוסיה זו היא המקופחת ביותר בשוק העבודה.
כשניסינו להגיע לשורש העניין, בסיועה של ד"ר הילה אקסלרוד, גילינו שהתופעה מושפעת מדבר שנקרא אפליה סטטיסטית, שנובעת מהקושי בהשגת מידע אמין ומדויק על ההבדלים בין העובדים הצעירים והמבוגרים. לכן, כדי להתגבר על הקושי, מעסיקים נוטים להחליט החלטות לגבי גיוס העובדים על-פי מאפיינים אישיים של העובד (מין, גיל, גזע וכו'), על-פי מה שלדעתם יביא לתפוקה הכי גבוהה ולמיקסום הרווחים.
שום הוכחה ניצחת לקשר בין גיל לביצועי העובד
הספרות העוסקת בנושא חושפת שאין כל הצדקה לקיומם של סטריאוטיפים חברתיים ביחס להזדקנות. אמנם, יכולות מסוימות נפגעות עם ההתבגרות כמו התמחות בחומר חדש במהירות, אולם אין ירידה ביכולות אחרות שאינן פחות חשובות כגון היכולת לצבור ידע. עוד גילינו שהניסיון שבדרך כלל מביא עמו הגיל עשוי לקצר את תקופת ההתאקלמות בתפקיד.
מחקרים מראים שהסיבה בגללה מבוגרים הם בעלי יכולת נמוכה להסתגל לשינויים הטכנולוגיים היא היעדר גישה לאמצעי הכשרה מתאימים הניתנים בעיקר לעובדים צעירים. לא מצאנו בספרות המקצועית שום הוכחה ניצחת לקשר בין גיל לביצועי העובד. למעשה, נמצא שאצל אנשי מקצוע הביצועים דווקא משתפרים עם הגיל.
בנוסף לניסיון הרב שמביאים איתם עובדים מבוגרים יותר, נמצאים יתרונות נוספים שהמעסיקים אינם מודעים להם. למשל, הם יותר פנויים וגמישים בשעות. מכיוון שרובם לא מטפל בילדים קטנים, הם נעדרים פחות מן העבודה. למבוגרים יש יתרון נוסף על פני הצעירים בכל מה שקשור ליחסי אנוש, אמינות ונאמנות למקום העבודה.
בחירתנו לעסוק בנושא זה הייתה מתוך תחושה שהסגידה של החברה שלנו לנעורים מולידה, בין השאר, גם תופעה קשה זו שנעדרת מהשיח הציבורי. מטרת הפרוייקט היתה ועודנה, להעלות את המודעות הציבורית
לקושי זה ובאופן ספציפי יותר, לחשוף את ציבור המעסיקים למידע על הנושא במטרה לשנות את עמדותיהם.
עד כה נפגשו עם מנהלי גיוס כח אדם של "שטראוס" בכל הארץ, והצגנו בפניהם את הנתונים. במקביל, העברנו הרצאה בפני סטודנטים במכללת אורט בראודה, במסגרת קורס אחריות חברתית תאגידית. לאור ההצלחה והעניין שהביעו הסטודנטים ייכנס הנושא לתכנית הלימודים הקבועה.
אפליה זו מוטמעת עמוק בשיח הכללי במגוון אופנים, סיסמאות כמו "העולם שייך לצעירים" נשמעות לרובנו הגדול הגיוניות ואיננו טורחים לעצור ולשאול את עצמנו מה משמעות הדבר.
האמנם העולם שייך לצעירים? התבגרות משולה למעין מחלה שהאדם המזדקן מופשט מיכולותיו, כישרונותיו, חוכמתו, יעילותו, חוש ההומור שלו ושאר מעלות טובות. גם ציבור המעסיקים, כחלק מהציבור הכללי, מושפע מדעות קדומות אלו. האפלייה על רקע גיל לא רק פוגעת באוכלוסיית המבוגרים אלא בחברה כולה וכדאי שמעסיקים ישכילו לדעת שהפגיעה היא בעיקר בעסק שלהם.
- הכותבת אורלי בן גד שימשה כראש הצוות ופעלה יחד עם דניאל שליו, אסף כהן, קרן דקל, פאינה לוז'נסקי וחזי כרמלי.