זרקתם לאסלה מגבון מתכלה? חסמתם את הביוב

יותר ויותר צרכנים מנסים להקפיד כיום על קניית מוצרי היגיינה מתכלים, מתוך מודעות לסביבה - אבל לא תמיד מה שמצוין על האריזה, מעיד בהכרח על תוכנה. דו"ח חדש שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה, קובע שהמגבונים הלחים שעל אריזותיהם מצוין כי הם מתכלים ושניתן לשטוף אותם באסלה – נתקעים לאורך מערכת הביוב ויוצרים נזקים לא פשוטים. אלה עלולים להסתיים בסתימות והצפות ביוב, שימצא את דרכו לנחלים ולים.

• קו הביוב קרס - הדיירים לא מוכנים לשלם 
• חיתולים בצנרת: מה גרם לפקקים בלב ת"א?
• אל בטן האדמה: הצצה לקו הביוב החדש בת"א  
  

הדו"ח, שגובש על ידי גדי רוזנטל, דנה גבאי וניב סוטובסקי, מומחים לכלכלה סביבתית, מגלה כי ממדי בעיית המגבונים הלחים במערכות הביוב מחריפים כתוצאה מעלייה בשימוש במוצרים אלה. 

בעיה זו מזוהה לרוב עם מגבוני הבד המוכרים, שעשויים מסיבים סינתטיים ואינם מתפרקים, אך הדו"ח קובע שגם כאשר מצוין על האריזה כי המגבונים מתכלים ונשטפים באסלה - הם מצטברים במערכות הביוב וגורמים להן נזקים.

עיסת מגבונים שנתקעה בביוב(צילום באדיבות: השפד"ן)

במקרה הפחות גרוע - המגבונים גורמים לנזקים ובלאי במערכות הביוב, המחייבים את הרשויות והתאגידים להשקיע כספי ציבור בפינוי שלהם ובתיקון הציוד. במקרה היותר גרוע, הנזקים עלולים לגרום להשבתת הציוד ולהיווצרות סתימות, שיביאו לגלישת שפכים אל הכבישים ומשם למערכות הניקוז. "כך מוצאים דרכם מגבונים רבים לכבישים, לשטחים פתוחים ולבסוף גם לאפיקי הנחלים", נכתב בדו"ח.

הצטברות המגבונים משני הסוגים, יוצרת נזקים תפעוליים למערכות הביוב הביתיות, העירוניות, הבינעירוניות והאזוריות, שהטיפול בהם מוערך על פי הדו"ח בכ-12 מיליון שקל בשנה - זאת מבלי לקחת בחשבון את עלויות הזיהום שנגרם לסביבה כתוצאה מסתימות הביוב. 

"הצרכן מוטעה והתופעה מחמירה" 

בשונה ממגבוני בד, שעשויים מסיבי פוליאסטר וויסקוזה ומשך התפרקותם עומד על מאות שנים - המגבונים שמסווגים כמתכלים עשויים מסיבים אורגניים צמחיים, בטכנולוגיה בשם אייריד (Air Laid), המתבססת על ייצור מנייר ולא מבד.

על פי הדו"ח, מוצרים אלה מאופיינים בתכונות של ספיגה והתפרקות בתנאי קומפוסט, אבל להבדיל מנייר טואלט - הם אינם מתפוררים או מתפרקים מיד במים. "המגבונים אשר עשויים מסיבי צלוליזה אשר משווקים לאחרונה כ"נייר טואלט לח" לא משנים את תכונותיהם הפיזיות כלל במהלך הצנרת, בניגוד לנייר הטואלט הרגיל, אלא עם הגיעם לתחנות או למשאבות, שם הם פשוט נקרעים", מצוין בדו"ח. 

אלון זקס, ראש אגף מים, ביוב ונחלים במשרד, מסביר שגם כאשר המגבונים נשטפים באסלה - הם ממשיכים בצנרת, תוך שהם נמתחים ומסתבכים זה בזה. "המגבונים מסיבים אורגניים לא יתפררו מיד בתוך המים", מסביר זקס. "במשך הזמן הם יתפרקו, אבל אם לא מוציאים אותם, זה יתקע את המערכת".

ההסתברות לתקלות במערכת הביוב הביתית ממגבונים מתכלים נמוכה יחסית, אבל הנזקים מורגשים היטב בתחנות שאיבה ומכוני טיהור שפכים (מט"שים), שם הם מצטברים לעיסה גדולה.

עיסה זו כוללת מגוון מוצרים נוספים, כמו חיתולים ומקלוני אוזניים שאף אותם אין להשליך לאסלה, אך המגבונים מהווים בה חלק נכבד - כ-35%-45%. בדיקות שנערכו במסגרת הדו"ח מול תאגידי המים העלו, שכתוצאה נוצרות סתימות אחת לשבועיים בממוצע, שמצריכות טיפול, מזרזות את הבלאי של הציוד ולא פעם גורמת לפריצות ביוב ולתחנות השאיבה לעלות על גדותיהן.

(צילום באדיבות: השפד"ן)

הויכוח: מה מותר לשטוף באסלה?

לא מדובר בבעיה חדשה: לפני מספר שנים ביקש המשרד ממשווקי המגבונים הלחים, לציין על גבי האריזות בבירור כי אין להשליך אותם לאסלה. בדו"ח מצויין כי רוב המשווקים נענו לבקשה, אך הבעיה לא נפתרה ועל אריזות רבות עדיין נכתב כי אפשר להשליך את המגבונים לאסלה.

זקס מסביר כי ההוראה הוצאה בזמנו לגבי מגבונים בכלל, שכן התחום של המגבונים המתכלים, שהתפתח בינתיים, עוד לא היה מפותח ומוכר. "בזמנו לא היתה הפרדה", מסביר זקס. "זהו שוק חדש יחסית, אך למרות שעל המגבונים נקבע שהם ניתנים לשטיפה ומתכלים מבחינת הציבור, זה לא כך מבחנת העובדים שמתפעלים את תחנות השאיבה".

גם תאגידי המים פנו בעבר לציבור בבקשה שלא להשליך מגבונים לחים לאסלה, אבל על פי הדו"ח, הבעיה נמשכת. "ישנם מוצרים שעל אריזתם מצוין כי המגבונים 'מתכלים' או 'מתפרקים', ביניהם מוצרים חדשים אשר מפורסמים לאחרונה העונים למונח 'נייר טואלט לח' או 'מגבוני טואלט'", מצוין. "בכך מוטעה הצרכן ותופעת השלכת המגבונים לאסלות מחמירה".

יתכן ששורש הבעיה נעוץ בעובדה, כי אין בארץ חוק או תקינה שמסדירה את הנושא. גם בעולם הדעות חלוקות על פי הדו"ח, שכן למרות עבודה שנעשתה בתחום מצד יצרניות המגבונים - אין חקיקה וסטנדרטים מוחלטים בתחום. "עד כה לא הגיעו גופים ממשלתיים ורגולטוריים לכלל מעשה, וזאת למרות פעילות תאגידי היצרנים, אין סטנדרטים לא לגבי המושג – flushability (ניתנים לשטיפה באסלה ללא גרימת נזק - ב.פ) וגם לא לגבי גודל המגבונים", נכתב.

"חוסר ההסכמה נובע מגישות והשקפות שונות לגבי הגדרת המושג flushability: צד אחד בויכוח מרגיש כי הסטנדרטים צריכים להיות דומים למוצר דומה לנייר טואלט בעל פריקות ביולוגית ומסיסות לעומת הצד השני לעומת זאת דורש כי המוצר יהיה רק בטוח במעברים במערכת ההולכה וכי לא ישפיע על מערכות הספיגה וכי הוא מתכלה ותו לאו".

חרדים וערבים משליכים יותר

השימוש במגבונים ממשיך להתרחב בהיקפיו לצרכים שונים ומגוונים בקרב כלל האוכלוסייה. עם זאת, הדו"ח קובע כי עצם תופעת השלכת המגבונים לאסלה נפוצה יותר בקרב המגזר החרדי והערבי.

מהנתונים עולה, כי הצריכה השנתית בישראל היא של כ-3.1 מיליארד מגבונים בשנה, כ-407 לנפש. המיגזר החרדי המהווה כ-9% מהאוכלוסיה, אך הוא צורך כ-15% מצריכת המגבונים בישראל. 60% מהמשתמשים החרדים דיווחו על השלכה לאסלה.

המגזר הערבי, המהווה 19% מהאוכלוסיה, משתמש ב-22% מצריכת המגבונים הארצית. כ-30% מהם דיווחו על השלכה לאסלה. שתי הקבוצות, החרדים והערבים, המהוות 26% מהאוכלוסיה, מביאות לכ-55% מתופעת המגבונים המושלכים לביוב. 

"צריכת המגבונים ושיעור ההשלכה למערכת הביוב היא פונקציה ישירה של מספר הילדים במשק הבית, ועל כן הביקוש באוכלוסיה החרדית ובאוכלוסיה הערבית גבוה, וזאת כחלק מהטיפול בהיגיינה של הילד בשירותים (לא בהחתלה)", מצוין. 

הבשורות היותר גרועות הן, שממדי הבעיה לא צפויים להצטמצם, להיפך: שימוש במגבוני הנייר ממשיך להתרחב בהיקפיו לשימושים כמו תחליף לנייר טואלט, ניקוי איפור וכן במגוון שימושים בתעשיה, ברפואה ועוד.

על פי הדו"ח, בעשור הקרוב עתיד לגדול הביקוש למוצר ב-22% מעבר לגידול הטבעי באוכלוסיה, וללא פעילות מניעה - נוכחותם במערכות הביוב תגדל ב-27%. כדי התמודד עם הבעיה, מוצעים מספר צעדים, בהם פעולות הסברה, פעולות טכנולוגיות הנדסניות במערכות הביוב וכן "איסור הפרסום (המטעה והלא נכון) על גב המארז הטוען שהמגבונים מותרים לשטיפה באסלה".

בנוסף מומלץ בדו"ח, "לקבוע סימון בולט על גב המגבון הלח, כי הוא עלול לגרום נזק למערכות הביוב ועל כן אין להשליכו לאסלה. כמו בעבר, יכולה פעולה זו להתבצע בתאום והבנה עם היבואנים והיצרנים המקומיים. יחד עם זאת כדאי שהדבר יגובה בתקנה".

תגובות

בשפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) מאשרים כי המגבונים הם בעיה לא פשוטה. "מדובר באחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר אשר פוגעים בתהליך טיהור השפכים ובנוסף, גורם לצריכה מוגברת של אנרגיה המשוקעת בתהליך הטיהור", מסר ארנון גלעדי, יו"ר האיגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה).

מלייף נמסר בתגובה: "לא התקבלה פנייה מהמשרד לאיכות הסביבה בנושא. לכשתתקבל, נתייחס אליה במלוא הרצינות ונפעל בהתאם להנחיות הרגולטור. חשוב לציין כי חומר הגלם למגבונים מיוצר על ידי החברה הגדולה בעולם לייצור בד איירלייד".  

חוגלה קימברלי. יצרנית מותג נייר הטואלט לילי: "נייר הטואלט הלח של לילי, נבדק בתקנים ובמבחנים המחמירים ביותר ונמצא שהוא נשטף באסלה, מתפרק ומתכלה כפי שמצוין על גבי האריזה".

מד"ר פישר נמסר כי מגבוני קידס הנשטפים באסלה עשויים מבד 100% ויסקוזה שהינו בד טבעי המתכלה ביולוגית BIODEGRADABLE. מגבוני ד"ר פישר קידס עברו בדיקת FLUSHABILITY במעבדת EUROFIN בצרפת ונמצאו נשטפים עד 2 מגבונים בהדחה (כפי שמצוין על גבי האריזה). ד"ר פישר מייצא מגבונים מסוג זה ובהיקפים גדולים לרשתות ענק קמעונאיות, מהמובילות במערב, המקפידות על תקנים מחמירים גם בנוגע לשמירה על איכות הסביבה.