המשטר באיראן מזיק והספורטאים אוכלים אותה

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  

עשיתי חימום אינטנסיבי מאד, הכנתי את עצמי מנטלית לקרב חזק ללא קשר לכך שהיריב מאיראן. פשוט, זה היה המעמד הכי גבוה אליו הגעתי אי פעם. עליתי בטרוף, אבל מצאתי את עצמי לבד על המזרן. האיראני לא התייצב.

"עליתי בטרוף, אבל הייתי לבד על המזרן". רזבוזוב(צילום: טל שחר)

ראש המשלחת אמר "טוב, זכית. כנראה שהוא לא עלה כי אתה ישראלי ומבחינת איראן מדינה כזו לא קיימת, אז איך הוא יעלה נגד ספורטאי שאין לו מדינה?".

הייתי המום. לא נתקלתי במקרים כאלו לפני כן. זו לא הצורה בה רציתי לעלות לגמר, אך כספורטאי אתה רואה רק מטרה אחת - את הזהב, וזה נתן לי מוטיבציה לקרב הגמר.

לא רציתי שיגידו שזכיתי במדליה בפוקס, כי האיראני לא התייצב. ניצחתי את הקובני בגמר, עמדתי על הפודיום תחת דגל ישראל ושרתי את התקוה בפעם הראשונה. ואז, בזווית העין, ראיתי את האיראני מזיל דמעה מתסכול. הוא ידע שגם הוא יכל להיות שם.

חודשים ספורים לאחר מכן, באליפות העולם במינכן 2001, קיבלתי בהגרלה בסיבוב השני שוב את אותו האיראני, אך הייתה לי משוכה קשה מאד בסיבוב הראשון - צרפתי שהפך ליריב מושבע שלי לאחר מכן, והיה מועמד באותה אליפות עולם לזכייה בזהב. המשלחת מאיראן עמדה בצד ולא האמינה שישראלי צעיר הולך לנצח את הצרפתי.

המשלחת האיראנית ללונדון(צילום: רויטרס)

כשניצחתי הייתי הכי מאשר בעולם באותו הרגע, אך הרגע נקטע כששמעתי קללות מהמשלחת האיראנית והבנתי פתאום שעוד פעם דפקתי אותו. הקדשתי

לסיפור האיראני מחשבות ארוכות ותמיד ניסיתי לשים את עצמי במקומם.

אני מאד מאמין שכספורטאי האיראני התכונן לתחרות בדיוק כמוני, ולכן זו הסיבה לכך שהוא גם רוצה לנצח מבלי שאף שיקול פוליטי יעצור בעדו. מצד שני, הוא יודע שאם הוא מתייצב מולי - אז ייחשב כבוגד של המשטר ויילך לכלא.

הרגע הכי מותח מבחינת המשלחת שלהם זו ההגרלה. הם עומדים ומתפללים שלא יצא להם ישראלי בבית. ואם כן יוצא, אז שומעים הרבה צעקות ובכי של ספורטאים.

מזיק לאזרחים העניים ולספורטאים. נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד(צילום: AP)

לפני אולימפיאדת אתונה 2004 תמיד התבדחתי עם חברי למשלחת. אמרתי "תארו לעצמכם שבמשקל 66 ק"ג, שבו שלט בעולם ללא עוררין ספורטאי מאיראן, והיה מועמד ודאי לזהב אולימפי, ייצא בהגרלה קרב בינו לבין הישראלי שלנו באותו משקל, אודי וקס". צחקתי, וזה קרה.

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

• גולשת ספרדיה: "קורזיץ מתקשה ברוחות חלשות"
• סוריה מציגה: טבח בבית, חלומות בלונדון
• איראן: "הפרסום שנתחרה בישראלים שטני" 
  

רעש גדול מאוד היה סביב זה. בסוף האיראני הגיע בכוונה לשקילה עם משקל מיותר ונפסל. באיראן הוא התקבל כגיבור לאומי וקיבל פרס השווה כפליים ממענק עבור זהב אולימפי.

היו בינינו הרבה רגעים של מבוכה כשחלפנו זה מול זה והיה חצי חיוך אמיתי. לא ידענו אם להושיט את היד לשלום. בסוף התגברנו על זה ובאופן קבוע היינו אומרים "שלום" עם לחיצת יד אחד לשני.

איראני הוגרל נגדו ואיבד מדליה. אודי וקס(צילום: איי אף פי)

השיא היה כשהזמנתי אותו לקרב במחנה אימונים. הוא מיד הסתכל על מאמנו ומאמנו הסתכל לטריבונות לראש המשלחת. ואז הייתה תגובת שרשרת. ראש

המשלחת סימן "כן" עם הראש למאמן, המאמן לספורטאי, והוא בא לנהל איתי את הקרב.

הספורטאים האיראנים בדיוק כמונו, מתאמנים קשה מאד ורוצים לנצח. המכשול הישראלי הוא לא מרצונם, אלא בכפייה, ואני מאד מאמין שהם היו רוצים להתחרות נגדנו. כרגיל, המשטר האיראני גורם נזק לאזרחים האיראנים שחיים בעוני וגם הספורטאים אוכלים אותה.

אני מאמין שאם הייתה הודעה דרמטית שספורטאי איראן יתחרו נגד ישראלים וזה הגיע מגבוה, אז הם בטח ירצו לעלות.

בכל מקרה, חשוב מאד שהספורט ינצח את הפוליטיקה, שהאיראנים באמת רוצים בזה ושלא מדובר בעוד טריק מלוכלך מצידם.

בהצלחה למשלחת שלנו בכל התחרויות, ובמיוחד מול האיראנים. הקרב יהיה על הרבה כבוד.