צהר לחקיקה: מעסיק גמיש הוא מעסיק יהודי
היהדות אינה רואה סתירה בין משפחה לקריירה, ואף דורשת שהכהן הגדול ושופטי הסנהדרין יהיו בעלי משפחות. כדי לאפשר להורים להמשיך לעבוד, על המעסיקים לבוא לקראתם
"לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז". במשל נהדר זה המחישו חכמינו כמה חשוב שאדם יגלה גמישות: "קנה זה, כל הרוחות באות ונושבת בו – הולך ובא עמהם. דממו הרוחות – חוזר הקנה עומד במקומו… אבל ארז אינו עומד במקומו, אלא כיוון שנשבה רוח דרומית, עוקרתו והופכתו על פניו" (אבות דרבי נתן פרק מא). במבט ראשון "הקנה הרך" משלם מחיר על כך שהוא גמיש יותר מה"ארז הנוקשה", אולם בטווח הארוך הגמישות מחזקת אותו ומהווה סם חיים ומקור התחדשות בעבורו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- לסבתא יש אקדח, והיא לא פוחדת להשתמש בו!
- תסמונת דאום: מראה בפרצופו של המגזר
- כל יומיים: צאצא נוסף לרב אלישיב
הצעת החוק שאותה אני מקדמת מבקשת ממעסיקים דבר אחד בלבד – להיות גמישים יותר. ייתכן שברגע הראשון זו בקשה הנשמעת מחלישה, אך אני מאמינה כי בטווח הארוך היא תחזק הן את המעסיקים הן את המועסקים, ויחד איתם – את החברה כולה.
אנו חיים במציאות של עולם עבודה תובעני ודורסני. מי שאינו מוכן לעבוד במשרה מלאה עם שעות נוספות, לעתים קרובות ימצא את עצמו מפוטר. האיזון העדין בין העבודה לחיי הפנאי (work life balance) מופר באופן תדיר, והעבודה תופסת נתח משמעותי יותר ויותר בחיינו.
אדם הוא לא חמור
מנקודת מבט יהודית, האדם נברא בצלם אלוהים, ועל כן אסור שהוא יהפוך לחמור עבודה. חכמינו דרשו: "עֲבָדַי הם – ולא עבדים לעבדים" (תלמוד בבלי, בבא קמא קטז ע"ב). אדם צריך להיות עבד לאלוהיו, לערכיו ולמצפונו, אבל לא לחברו. גם הרמב"ם (תלמוד תורה א, ז-ח) קבע שאסור לאדם לשקוע בעבודה יתר על המידה, והוא חייב לשלב גם חיי רוח, כמאמר חכמינו: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ (=עבודה)" (אבות ב, ב).עקרון זה נכון כלפי כל עובד, בין שהוא בעל משפחה ובין שאינו בעל משפחה. אולם הנפגעים העיקריים מתנאי עבודה נוקשים הם הורים עובדים המטופלים בילדים, וכן עובדים הנאלצים במקביל לעבודתם לטפל בו-זמנית בקרוב משפחה התלוי בהם.
במבט רחב יותר, המעסיקים והחברה הישראלית כולה נפגעים גם הם ממצב זה. בדיון שנערך בשדולה לקידום הורות ותעסוקה, שאני עומדת בראשה, על שינוי מועדי החופשות והתאמתם לשוק העבודה, מתברר שגם המעסיקים מצביעים על ירידה בתפוקה של העובד כאשר אין בידיו פתרון הולם לטיפול בילדיו או בהוריו. במצב זה גופו נמצא בעבודה, אך ראשו נמצא בבית, בדאגה לקרובי משפחתו.
חמור מכך, במקרים רבים תנאי העבודה הנוקשים מאלצים את העובד לנטוש את מקום עבודתו כדי שיוכל לטפל כיאות בבני משפחתו. ברוב המקרים מדובר בנשים, שבמציאות שבה אנחנו חיים הן עדיין הנושאות העיקריות בעול הטיפול במשפחה במקביל לעבודתן מחוץ לבית. לדוגמה: בתחום המחשבים, עובד שלוקח 'פסק זמן' של עשור כדי לגדל את ילדיו, לא יוכל לעולם לחזור לשוק העבודה, משום ששוק זה מתקדם כל הזמן. במקרים אלה, לא רק שהעובד הספציפי מושבת מעבודה לכל חייו, אלא המשק והמעסיקים מפסידים עובדים איכותיים, מקצועיים וערכיים, שהיו יכולים – עם קצת גמישות מצד המעסיק – לתרום הרבה לא רק למשפחתם אלא גם לתעשייה, לחברות ולחברה כולה.
לשלב קריירה ומשפחה בבית המקדש
מנקודת מבט יהודית, עבודה ומשפחה אינם בהכרח כוחות סותרים, אלא אדרבא הם עשויים להפרות זה את זה. במקורותינו מובא שנציג ציבור, כגון הכהן הגדול המתפלל בעבור העם ביום הכיפורים, צריך להיות בעל משפחה (משנה, יומא א, א), וכך הדבר גם ביחס לשופט בסנהדרין (רמב"ם, סנהדרין ב, ג), וכל זאת ללא כל חשש שחיי המשפחה יסיחו את דעתם מהקריירה החשובה שלהם בהנהגת הציבור. להפך, היותו של איש ציבור גם איש משפחה גורמת לו להיות אכפתי וערכי יותר, ובכך הוא מתאים יותר לעבודתו בהנהגה ציבורית. אין מסגרת יותר טובה ללמוד כיצד להיות קשובים ורגישים מאשר המסגרת המשפחתית; תכונות אשר יבואו לידי ביטוי גם במקום העבודה. משום כך ראוי לאפשר לעובדים בכלל, ולעובדים בעלי מחויבות משפחתית בפרט, לאזן בין חיי המשפחה ובין הקריירה.מטרתה של הצעת החוק הסדרי עבודה גמישה, התשע"ב–2012, שאותה אני מקדמת עם עוד חברי כנסת, עם שדולת הנשים בישראל ועם השדולה בכנסת לקידום הורות ותעסוקה, היא לאפשר דו-שיח הוגן בין העובד ובין המעסיק ביחס לגמישות בתנאי העבודה של עובדים בעלי מחויבות משפחתית. על פי הצעת החוק, המעביד יהיה חייב להגיב תוך 28 יום, לבקשה בכתב להגמשת תנאי עבודה של עובדים שהם הורים לילדים מתחת לגיל 16 או שהם מטפלים בקרוב משפחה תלוי. הגמשת תנאי העבודה כוללת שבוע עבודה דחוס או חישוב השעות בפריסה חודשית או שנתית, ובמקרים מסוימים אף לעבוד מהבית. המעסיק יוכל לסרב לבקשה רק מטעמים סבירים.
בנוסף, שעות עבודה גמישות יאפשרו לבני זוג לתכנן את השבוע כך שלא יזדקקו לצהרונים ולמטפלות. דבר זה לא רק יחסוך בהוצאות הכספיות, אלא יאפשר נוכחות הורית בבית, החשובה לגידול הדור הבא ולחינוכו לערכים ולמוסר, כמו שאמר החכם במשלי: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח).
איני דורשת ממעסיקים לתת מהונם או להיפגע בכל צורה שהיא בעבור עובדיהם. בפי רק בקשה שהם יהיו גמישים יותר לטובת עובדיהם, לטובת עצמם ולטובת המשק כולו. אני מקווה שהצעת החוק תקודם במהירות, וכך נוכל להיות חברה מעט רגישה יותר, משפחתית יותר ויהודית יותר.
לפנייה לכתב/ת 
ח"כ אורית זוארץ
צילום: דודי ועקנין
מומלצים
