"המצלמות הורידו את המהירות ב-10 קמ"ש"
לטענת ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין, הצבת מצלמות המהירות החדשות הביאה תוך חודשים ספורים להורדה משמעותית של מהירות הנסיעה בכבישי ישראל. הכנסה מדו"חות לקופת המדינה? "לכסף אין משמעות בעיני המשטרה"
רק הוצבו, וכבר משפרות את הבטיחות? ניצב ברונו שטיין, ראש אגף התנועה, אמר היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת כי מצלמות האכיפה החדשות, שהופעלו בחודש מרץ, הפחיתו את מהירות הנסיעה הממוצעת בכבישים שבהן הוצבו בכ-10 קמ"ש. לדבריו, גם בכבישים שבהם אין מצלמות פעילות, ניכרת ירידה במהירות. שטיין טוען כי בסקר שנערך עבור המשטרה הודו נהגים כי הצבת המצלמות גרמה להם להאט.
בדיקת מהירות הנסיעה של הנהגים, כך הסביר ניצב שטיין, נערכה באמצעות שימוש בנתונים שאספו המצלמות החדשות, וכן על-ידי בדיקות אקראיות של ניידות סמויות וגלויות. ראש אגף התנועה גם התייחס לטענות לפיהן מערך האכיפה משמש להגדלת הכנסות המדינה, ואמר כי "לכסף אין משמעות בעיני משטרת ישראל. זה לא פקטור".
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- מאזדה 6 החדשה נחשפה - אצלנו בדצמבר
ראוי לציין כי נתונים שנאספו בפרקי זמן של חודשים ספורים, אינם מצביעים בהכרח על מגמה ארוכת-טווח או שינוי משמעותי. מחקר מלווה לפעילות המצלמות החדשות, שעורכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומטרתו בחינת השפעתן, צפוי להסתיים רק בעוד יותר משנתיים.
ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות לבטיחות, אמר במהלך הדיון כי בכוונת המדינה להכניס בשנתיים הקרובות טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו אכיפה של מגוון עבירות גדול משמעותית מזה הנאכף כיום. ד"ר סופר הסביר לחברי הוועדה כי בשנים באמצעות טכנולוגיות חדשות, תתאפשר אכיפה של עבירות כמו עקיפות אסורות ונהיגה "בריונית".
"שנהגים יראו, וינהגו לאט יותר"
ניצב שטיין אמר לחברי ועדת הכלכלה כי למשטרה אין כוונה להסוות את המצלמות. "אין לנו שום כוונה להסתיר אותן", הסביר לחברי הכנסת. "(אנחנו רוצים) שנהגים יראו, וינהגו לאט יותר". עם זאת, ראש האגף נמנע מלקבוע חד-משמעית כי כל מצלמות האכיפה אכן גלויות. יש לציין כי בחלק מהכבישים, מצלמות המהירות מוסתרות מאחורי עצמים כמו גשרים או עמודים, ולכן אינן גלויות לעיני הנהגים.
ד"ר שי סופר מהרשות לבטיחות, התייחס לנתונים שהציג שטיין בנוגע להשפעת המצלמות, ואמר כי מלבד ירידה של כ-10 קמ"ש במהירות הנסיעה, ניכרת גם "השפעת הילה" - הפחתת מהירות בטווח של כקילומטר לפני המצלמות ואחריהן. לדבריו, הצבת המצלמות גם הפחיתה את מספר נהגים שנוסעים במהירויות גבוהות במיוחד.
חלק מהנוכחים בדיון שערכה ועדת הכלכלה, קראו לאגף התנועה להגדיל משמעותית את מספר מצלמות האכיפה הפעילות. פעיל באחת מעמותות הבטיחות אף אמר כי "אם מספר המצלמות יישאר נמוך, ואם המרחק ביניהן יהיה ארוך, ברור לגמרי שהאפקט שלהן ירד".
כמה עולה עמדה של מצלמה?
מנתונים שהציג היום האגף, עולה כי כל עמדה פעילה של מצלמת אכיפה עולה כ-300 אלף שקל. האחראית על המערך ציינה כי כיום מופעלות 22 מצלמות: 16 לאכיפת עבירות רמזור, ושש לעבירות מהירות. עם זאת, יש לזכור כי המצלמות המוצבות בצמתים מתעדות כיום גם עבירות מהירות. לגבי המשך פריסת המערך, שתעלה את מספר המצלמות ל-60, אמר ניצב שטיין כי "לא בטוח שנספיק (להשלים את הפריסה) עד סוף 2012, אולי נחרוג ל-2013".
בעבר העריכו במשרד לביטחון פנים כי 60 המצלמות יפיקו כ-370 אלף דו"חות בשנה, שיכניסו לקופת המדינה כ-185 מיליון שקל. הפעלת המערך המלא - שצפוי לכלול 200 מצלמות מהירות ו-100 מצלמות רמזור - עשויה להכניס למדינה יותר מ-900 מיליון שקל בשנה.
עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, קרא היום לחברי הכנסת להפוך את עבירת מעבר צומת באור אדום לעבירה מסוג "הזמנה לדין". כיום, כך הסביר, נהג שחוצה צומת באור אדום ואינו גורם לתאונה, מקבל קנס בסך 1,000 שקל וסופג 10 נקודות חובה. "קנס ונקודות - אלה לא אמצעי אכיפה", הבהיר, "הזמנה לדין היא גורם הרתעתי".
לפנייה לכתב/ת 
