גזרות נתניהו: המובטלים "שורדים בכסאח"
בלשכת התעסוקה בירושלים לא התרשמו מההסברים על הצורך בקיצוץ. "דוחפים אותנו למטה, הממשלה לא רואה אותנו ממטר", תקף אחד המבקרים, שמחפש עבודה כבר שנה וחצי. לא רחוק משם, במשרד ראש הממשלה, טען נתניהו עצמו כי "אי אפשר להוציא על הכול. בחרנו לטפל במסתננים ובכיבוי"
פחות מיממה לאחר הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על הגזירות הכלכליות שצפויות לנחות על מעמד הביניים, בוערת לשכת התעסוקה בירושלים. ייאוש וכעס, ביקורת חברתית ומחאה פוליטית התערבבו להם בתור, והותירו את הממתינים לקרוא לשינוי. "ראש הממשלה ושר האוצר שלו בוחרים עכשיו לירוק לנו בפרצוף", סיכם אחד מהם את המהלך, כפי שהוא מצטייר על ידי אוכלוסיית היעד. לא רחוק משם, במשרד ראש הממשלה, ניסה נתניהו לתאר מציאות מעט שונה: "אנחנו מכבים את כל השריפות. השקענו בעצירת המסתננים, אי אפשר להשקיע בהכול".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
חביב בן דוד, בן 52, תושב ירושלים ומובטל זה שנה וחצי, הצביע על יחס השלטון לקבוצות האוכלוסייה החלשות. "שוב ושוב הם דופקים את מעמד הביניים ודוחפים אותנו למטה. גם ככה נשכחנו ונזרקנו, להעלות עכשיו את המע"מ ואת הדלק זה לבוא ולדרוך עלינו שוב. העשירים לא ירגישו, להם לא אכפת מהעלאות מסים ומההתייקרויות האלה. את השקלים האלה הם לא רואים ממטר, עבורנו הם כל מה שיש, ואנחנו סופרים אותם", תקף.
מי שעבד בעברו כבעל עסק עצמאי חושף את מצוקתו ומצביע על קשיי היומיום. "במקום לעשות את הדבר הנכון,
ולקחת ממי שיש לו, הממשלה לא רואה אותנו ממטר ולוקחת ממי שאין לו וחצי. איך שורדים ללא עבודה שנה וחצי? שורדים בכאסח, שורדים בקושי. מלווה אותך תחושה תמידית של תסכול וריקנות, הרגשה שאתה לא שווה כלום", סיפר, כשמדבריו עולות כותרות השבועות האחרונים, על מצוקת האנשים הקורסים. "כשאתה נופל, כולם רודפים אותך. אתה מתרסק לבד, אין מי שיושיט לך יד, ואתה מנסה לצוף בעזרת משפחה וחברים".
אמש הודיע נתניהו על הגזירות הכלכליות החדשות שיובאו לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. על פי המתוכנן, יועלה מס הערך המוסף מ-16% ל-17% והשרים יתבקשו לאשר קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדיהם, בהיקף של כ-900 מיליון שקל. חבילת הגזירות צפויה לכלול גם העלאת מס על אלכוהול וסיגריות. "אנחנו יודעים כלל אחד פשוט בכלכלה שצריך לשמור עליו", אמר נתניהו. "אין ארוחות חינם".
מוקדם יותר היום, דנו בנושא ראש הממשלה ושר האוצר, יחד עם בכירי המערכת הכלכלית. "ניהול הכלכלה הלאומית זה כמו ניהול משק בית", הסביר נתניהו. "אתה חייב לאזן בין הוצאות להכנסות, אתה לא יכול להוציא על הכול, אתה חייב לבחור. בחרנו להשקיע בשנה האחרונה בעצירת המסתננים, הצלחנו במידה רבה לעצור את הגל ששטף את המדינה. החלטנו להשקיע בכבאות, כולל כבאות אווירית, במידה רבה הצלחנו, אנחנו מכבים את כל השריפות, עיניכם הרואות. אנחנו מטפלים באתגרים".
"כנראה שאין ברירה אלא לקחת מכולם"
משה, בן 30, אף הוא מירושלים, סוגר חמישה חודשי חיפושים, לאחר שפוטר ממשרתו כטכנאי וידאו. בצוק העתים, הוא נאלץ לחזור לגור עם הוריו ולספור כל שקל, כהגדרתו. "המטרה היא לצוף, ללא הנאה וללא שמחה, ועם הרבה
תסכול", סיפר. "אני מבין שהמצב קשה, אי אפשר לשרוף את המועדון, להוציא בלי חשבון ולהפוך ליוון. אבל יש הרבה דברים שאפשר לעשות לפני שפוגעים בנו, באלה שגם ככה הכיסים שלהם ריקים".
אורי, נשוי בן 31 מקריית חיים, מחפש עבודה כבר ארבעה חודשים לאחר שפוטר מעבודתו כמוקדן. "אני לא מוצא עבודה במשרה מלאה, רק במשרות חלקיות עם שכר מינימום וללא חוזה", הוא מספר. "מנסים להסתדר בעזרת המשפחה, זה לא קל. מאבק הישרדות יום-יומי בחשבונות ובתשלומים".
למרות מצבו, הוא משוכנע כי לאור המשבר הכלכלי, אין ברירה אלא לקצץ בהוצאות ולהעלות את המסים. "צריך לקצץ וכנראה שאין ברירה אלא לקחת מכולם", אמר. "אני מקווה שנוכל לעמוד בזה לאורך זמן".
על פי נתוני שירות התעסוקה, מספרם הכולל של דורשי עבודה חדשים בחודש יוני הסתכם ב-17,052, ומרביתם - 12,452 - מפוטרים. מספר דורשי העבודה בגילאי 18-24 עמד על 12,618, בגילאי 25-34 היו 37,642 דורשי עבודה, בגילאי 35-44 נמנו 43,124 דורשי עבודה, בגילאי 45-54 45,507 דורשים, בגילאי 55-64 49,348 דורשי עבודה, ובגילאי 65+ 5,416.
מומחים: לפעול בנחרצות, לא להעלות מסים עקיפים
אך האם יש דרך אחרת, טובה יותר, מזו שבחר ראש הממשלה? תלוי במומחה שאותו שואלים. פרופסור יוסי זעירא מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, חבר בצוות המומחים של המחאה החברתית, הסביר כי "קיצוץ צריך להיות ממוקד. נכון שקל לבקר קיצוץ רוחבי, אך זו גם חוכמה קטנה מאוד לעשות קיצוץ רוחבי. חוסר השקיפות המכוון בנתוני התקציב מקשה על מתיחת ביקורת".
זעירא הוסיף: "במקום מה שמציעים עכשיו, הייתי מעלה מס חברות, מס מעסיקים בביטוח לאומי ואת שיעורי מס הכנסה על ההכנסות הגבוהות, דבר שלא עשו באופן מספק. אפילו על פי דו"ח טרכטנברג, בשנים האחרונות יש קיטון של ההוצאות האזרחיות חברתיות לכן לא הייתי הולך לקיצוץ, אלא להרחבה של הוצאות ספציפיות. צריך להעלות מסים, אבל לא מסים עקיפים שפוגעים במעמד הביניים ובשכבות החלשות. המע"מ הפך להיות ריץ'-רץ' ומס פרוגרסיבי שהעלתו והורדתו הזמניות מאפשרות לבעלי הכנסות גבוהות לחמוק ממנו ביתר קלות".
זעירא הדגיש כי "הטענה כאילו הכסף הגדול נמצא במע"מ ובמס על סיגריות היא טענה לא מדויקת. הכסף נמצא במקום אחר, אצל המאיון העליון שמשלם שיעור מס רק בגובה של 25 אחוז בעוד שהכנסותיו הן כ-17 אחוז מההכנסה הכוללת במדינת ישראל. שם יש הרבה כסף".
פרופסור עומר מואב מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית אמר כי תוכנית נתניהו היא צעד בכיוון הנכון, אך בלתי מספיק. מואב הסביר שהירידה בגביית מיסים לצד העלייה באבטלה, כמו גם ההיחלשות של השקל, הם אינדיקטורים שונים המעידים שאנחנו נמצאים בסכנה של העמקת המיתון".
מואב, שחולק על זעירא, הוסיף כי "אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה שידרה שאננות וחוסר אחריות בפתיחת החגורה בשנים האחרונות. אין ויכוח בקרב כלכלנים מימין ומשמאל שיצירת מצב של גרעון שיטתי גבוה וגידול בקצב ההוצאות ללא גביית מיסים מתאימה, שידרה חולשה והביאה להשלכות קשות שלהן אנו עדים היום. הממשלה פיזרה צ'קים ללא כיסוי".
מואב הדגיש כי התוכנית שאנחנו רואים עכשיו היא מבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי". "אנחנו נגלה שמדובר ברע הכרחי ובלתי מספיק", אמר. "נדרשת פעולה נחרצת יותר ובהיקף גדול יותר לסגירת הגירעון על ידי רפורמות מבניות, פירוק ועדים ומונופולים ושינוי סדרי עדיפויות".
לפנייה לכתב/ת 
