"אם רק אמצא אהבה, אהיה מאושרת". האומנם?
כל כך הרבה אנשים חיים בזוגיות ועדיין לא חשים אושר, כל כך הרבה אנשים חיים בעושר ושפע כספי, ועדיין לא חשים חיבור עמוק ליופי ושמחה. אז אולי האושר כלל לא תלוי בכל אלו?
דעתנות ונוקשות מחשבתית יכולות פשוטו כמשמעו להרוס מערכות יחסים. מדובר בתכונות זכריות במהותן, אם כי ברור שגם נשים רבות ניחנו בהן. נסו לבחון כמה פעמים ביום אתם אומרים לבת הזוג שלכם מה אתם "חושבים", מה אתם כבר "יודעים", מה "בטוח" יקרה ואיך עליה להתנהג.
עוד בנושא:
עישנתי ושתיתי עד לא ידע, בניסיון להשיג אושר
כן, אני יודעת שאתם ממש אוהבים אותה ורוצים בטובתה, וחשוב לכם למנוע ממנה לעשות טעויות בחיים, ועדיין, אלה הם חייה, אלו הן הטעויות שלה, ולמעשה - זוגיות טובה מחייבת כל אחד מהשותפים בה להתרחב ולעמוד נוכח מול הבחירות המגוונות והאחרות של בן או בת זוגו.
כשאני כבר יודע מה נכון לאדם אחר, אני, למעשה, בצורה לא מודעת, כופה את דעתי עליו, כאשר פעמים רבות עבור האדם שנאלץ להקשיב לי – זה נחווה כאקט אגרסיבי וכוחני, שמותיר אותו חסר אונים.
מן הצד האחד – זוגיות מבוססת על שותפות, ואני עשויה להרגיש שאני חייבת להקשיב לבן זוגי, כי הוא בהכרח רוצה בטובתי, בזמן שבאותו הרגע, התחושה היא של חדירה לתוך החיים שלי, ללא רשותי.
"אני יודע מה הכי טוב בשבילך"
אתן דוגמה כדי להמחיש את העניין: סיגלית ויורם (שמות בדויים) הגיעו לטיפול זוגי "עכב קשיים בתקשורת", לדבריהם.
בפועל, הם סיפרו שהם רבים המון, שבתחילת הקשר הייתה ביניהם הרמוניה והמון רגשות חיוביים, ועכשיו, אחרי חמש שנים ביחד, הם מתקשים למצוא את האינטימיות ביניהם. הם הגיעו לטיפול זוגי במטרה לגלות את מקור הקושי, ולהתגבר עליו ביחד.
שיחה קצרה איתם חשפה דפוס זוגי – לכל אחד מהם יש אינסוף דעות לגבי האחר. יורם חושב שסיגלית צריכה לעזוב את מקום העבודה שלה כי היא עובדת יותר מידי שעות ואין לה מספיק זמן לילדים ולמשפחה. סיגלית, מהצד השני, חושבת שיורם צריך לעשות דיאטה, שהוא מזניח את הגוף שלו וזה גורם לה להימשך אליו פחות.
האווירה הזוגית שהזוג שידר הייתה טעונה. הרבה כעס, תסכול וכאב נכחו במפגש, לצד חוסר אונים ותחושה שרק אם הצד השני יעשה את מה שאני רוצה – אהיה מאושר באמת.
נפגשתי עם כל אחד מבני הזוג גם בנפרד – ושם למדתי כמה כאב כל אחד מהם חש בנקודות שבהן האחר מתלונן עליו. סיגלית מתקשה לבסס את מעמדה במקום העבודה שלה, היא מרגישה שהיא בתחרות רצינית שם והיא עובדת שעות מרובות כדי להוכיח את עצמה. יורם מרגיש קושי גדול למשמע את עצמו בכל הקשור לתזונה ופעילות גופנית, והתחושה שסיגלית לא ממש רוצה לשכב איתו, פוגעת בגבריות שלו וגורמת לו לחוש נחות וחלש.
נקודות התורפה של המרחב הזוגי
מה שמאד ברור הוא שזוגיות היא מרחב מאד שקוף. כלומר, ברור שאחד מבני הזוג יכול לראות בקלות את נקודות החולשה של האחר, זו טיבה של אינטימיות, היא מעמידה אותנו במקום הכי חשוף והכי פגיע. השאלה היא כיצד נוכל להשתמש בפגיעות הזאת לשירות האחר ולמען העמקת הקשר הזוגי, במקום להפוך זאת לשדה מלחמה וקונפליקט.
לאחר תהליך של מודעות והקשבה פנימה, הבינו סיגלית ויורם בבהירות שהצורך שלהם שהאחר ישתנה, חייב להיות מופנה בראש ובראשונה כלפי עצמם, כי למרות החיים ביחד, הילדים והבית המשותפים, הם עדיין שני אנשים בוגרים שאחראים כל אחד על חייו הוא.
כשסיגלית דרשה מיורם לטפח את גופו, היא נמנעה מלקחת אחריות מלאה על חייה ועל תחושותיה, ובהתאמה - כשיורם חשב שהוא יודע מה סיגלית צריכה לעשות, הוא השקיע את תשומת לבו במשהו חיצוני לו, במקום להתעסק בעצמו ובהנהגה של חייו.
היצירה של תקשורת הרמונית במערכות יחסים ארוכות טווח לא מתרחשת כבמטה קסם, היא דורשת קודם כל הפנייה של תשומת לבנו אל תוכנו, לקיחת אחריות מלאה על עצמנו, ויצירת מרחב בטוח עבור בן/בת הזוג להתפתחות וגדילה.
יורם צריך מסיגלית יותר מכל בתקופה הזו של חייו הבנה וקבלה, הקשבה לקשיים שלו, הוא פשוט צריך שהיא תהיה שם בשבילו. ברור שסיגלית לא יכולה ולא צריכה לשקר ליורם לגבי מידת המשיכה שלה כלפיו, אך מצד שני, היא לא חייבת לנפנף זאת מול פניו בכוחנות. הוא מרגיש את הדברים גם מבלי שהיא תאמר מילה.
ככל שסיגלית תבין שמקור האושר שלה טמון רק בה, כך יורם יחוש מרחב שבתוכו הוא יוכל לצמוח ולגדול. במקביל, מה שסיגלית צריכה מיורם יותר מכל הוא תמיכה – לסיגלית יש צורך להצליח בעבודה, להגשים את עצמה, וכרגע היא מוכנה לעבוד שעות רבות כדי להגשים את מטרותיה. היא יודעת וכואבת את המרחק מהילדים, גם מבלי שיורם ידגיש זאת בפניה.
הדרך אל האושר
בתרבות המערבית והצרכנית התרגלנו לחשוב שאושר הוא תוצאה של משהו חיצוני שאנחנו מקבלים או צורכים – אוכל, סמים, אלכוהול, הצלחה עסקית, סיפוק צרכינו על ידי בן הזוג, מציאת זוגיות, חתונה ועוד. המחשבה הפופולארית ביותר היא "אם רק היה לי... הייתי מאושרת!", ואני שואלת, האם זאת אמת?
הרי באותה מידה של ביטחון נוכל להביט על אינסוף הישגים חיצוניים בחיינו ולראות שהם לא בהכרח גורמים לנו אושר. תחשבו על זה: כל כך הרבה אנשים חיים בזוגיות ועדיין לא חשים אושר, כל כך הרבה אנשים חיים בעושר ושפע כספי, ועדיין לא חשים חיבור עמוק ליופי ושמחה. אם כן, מהו מקור האושר?
להבנתי, כאשר אנחנו מצפים שאושרנו יופיע מחוצה לנו, אנחנו טועים ומפספסים את ההתבוננות העמוקה לתוכנו. כל התרחשות חיצונית כמו אוטו חדש, קידום בעבודה או חתונה מיוחלת, הם רק ביטוי לכמיהה העמוקה שלנו לחוות תחושות ורגשות חיוביים של שמחה, התרחבות, חוסר גבולות וסיפוק.
הלימוד העמוק והבוגר ביותר שעלינו ללמוד הוא להתחבר לרגשות החיוביים האלה שבתוכנו – כי הם זמינים לנו, ללא תלות באף גורם חיצוני. אין זה אומר שלא נתנסה בחוויות החיים השונות ואף נהנה מהן, אולם עלינו להפנים שאושרנו העמוק לא בהכרח תלוי בהם.
במובן הזה, בתוך זוגיות, אושרי לעולם אינו תלוי במה שבן זוגי יעשה או יאמר, הוא תלוי רק במידת החיבור שלי לעצמי, לאהבה שבלבי, ליכולת שלי באמת לראות אותו ולבחון למה הוא זקוק ממני עכשיו. כאשר אני מעמיסה את אושרי על בן זוגי, אני מתרחקת מעצמי.
דעותיי הנוקשות לגבי איך בן זוגי צריך לנהל את חייו, למעשה מעבירות לו את המסר "רק אם תעשה כך וכך אני אהיה מאושרת, אז אתה חייב, הבנת?!", והלחץ הזה בטח שלא מאפשר לאינטימיות ורכות לפרוח בקשר הכל כך מעודן שמבקש לקרות בין בני זוג.
בתוך המסע ההתפתחותי של חיינו, קשר זוגי הוא עוד הזדמנות עבורנו לגלות את המרחב של האהבה – זו שבתוכנו, זו שרוצה לקרון מאיתנו, זו שהיא טבענו העמוק. הבסיס האיתן הדרוש לבנייה של זוגיות כזו הוא חיבור עמוק למה שנכון לנו, לקול הפנימי שבתוכנו, לידיעה העצמית שלנו. מתוך כך נוכל לבחור בני זוג מתאימים שאיתם נוכל לפסוע ולגדול, שדרכם נוכל ללמוד לאהוב.
בהצלחה!
מסכימים עם דורית? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
דורית בר – אימון אישי, טיפול מיני ליחידים וזוגות, מנהלת בית הספר 'חכמת אישה'
לפנייה לכתב/ת 
