חוק הסופרים עבר בקריאה ראשונה
החוק להגנת הסופרים עבר היום בקריאה ראשונה בכנסת, מול שני מתנגדים בלבד. "הספר והספרות הם מוצר בעל ערך תרבותי מובהק. ספר זה לא קוטג'", אמרה השרה לימור לבנת, "מוטלת עלינו חובה לשמור על יכולתם של הסופרים ליצור"
הצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל עברה היום (ד') ברוב קולות בקריאה ראשונה בכנסת. בעד הצעת החוק, שהניחה על שולחן המליאה, שרת התרבות לימור לבנת, תמך רוב קולות של 33 ח"כים. להצעת החוק התנגדו שני חברי כנסת בלבד - אריה אלדד ומיכאל בן ארי. הצעת החוק תעבור כעת לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. החוק, במידה ויעבור בקריאה שנייה ושלישית, מוגבל לשלוש שנים שבסיומן ייבחנו תוצאותיו והשלכותיו.
"אני נרגשת להביא בפני הכנסת את החוק להגנת הסופרים כיוון שלידתו של החוק החשוב הזה, ארכה שלוש שנים ותהליך הכנתו היה מלווה במאבקים והתנגדויות שעיקרן היה רצון החומר לגבור על הרוח", אמרה השרה לבנת עם פתיחת הדיון לקראת ההצבעה. לבנת הודתה לח"כ ניצן הורוביץ ואמרה: "לזכותו ייאמר כי הוא היה הראשון שראה את המצב לאשורו, דחף והוביל את החוק בראשית הדרך".
חוק הסופרים קובע כי מחירו של ספר לצרכן לא ישתנה במשך 18 חודשים מתאריך הוצאתו לאור. בתקופה זו יקבלו הסופרים תמלוגים בשיעור של שמונה אחוזים עבור 6,000 העותקים הראשונים, ותמלוגים בשיעור עשרה אחוזים עבור כל עותק נוסף. עם זאת, החוק יגביל מבצעי הנחות על ספרים חדשים לתקופות ספיציפיות, ויאסור על חנויות הספרים לתגמל את מוכריהם בעבור ספרים מועדפים.
לבנת הדגישה את חובתה המוסרית של כנסת ישראל להגן על היצירה הספרותית העברית בשם הדורות הבאים ואמרה: "בניגוד לספרים בשפות אחרות העברית, שהיא הלשון העתיקה ביותר, מדוברת ונקראת על ידי כמה מיליונים בודדים בלבד. זו חובתנו המוסרית, התרבותית והערכית לדאוג ולשמור על הכותבים בלשון העברית. מלאכת הסופר היא בעיני כמו מלאכת הקודש. אני מעריצה סופרים, אנשים שבמשיכת קולמוס יכולים לברוא עולמות ולרתק אותנו, הקוראים. יש צורך להסדיר את מעמדם בחקיקה. אני רואה בהעברת החוק חובה וזכות".
מוצר בעל ערך תרבותי
שרת התרבות הדגישה את ההפליה בשטחי המדף ברשתות הספרים, וציינה כי היקף חנויות הספרים הפרטיות הולך ומצטמצם מול מספר החנויות של רשתות הספרים שהולך וגדל. "הסופר והספרות הם מוצר בעל ערך תרבותי מובהק. ספר הוא לא עוד מוצר מדף. ספר זה לא קוטג'", אמרה השרה לבנת, "מוטלת עלינו חובה לשמור על יכולתם של היוצרים ליצור גם אם בהתערבות מסוימת בתנאי השוק החופשי".
לבנת הקדימה תרופה למכה כשפנתה אל מתנגדי החוק ואמרה: "הטענה שמבצעי הרשתות לכאורה מעלות משמעותית את מספר הקוראים, אינה נכונה וזה הוכח בממצאים מחקריים. מטרת החוק להבטיח במקביל שגם הציבור הישראלי יוכל להמשיך וליהנות מהספרות העברית האיכותית, בתנאים של תחרות הוגנת".
ח"כ ניצן הורוביץ, יוזם החוק המקורי שהונח על שולחן הכנסת לפני כשלוש שנים, אמר: "ישראל היא המקום היחיד בעולם שבה יכול להימכר ספר בעברית. זה רק פה, בשוק הקטן שלנו. אם אנחנו, בארץ שלנו, לא נדע להגן על התרבות - וספר הוא בסיס תרבותי חשוב - אנחנו שומטים את הקרקע מתחת לרגלינו. לא ייתכן שסופר שמשקיע שנים של עבודה למעננו, יקבל 70 אגורות לספר שנמכר במבצע ומצליח למכור אלפי עותקים.
"לא ייתכן שעל עבודה של שנים, יקבל הסופר פחות משכר מינימום של חודש. אין בישראל סופרים שמסוגלים להקדיש את עצמם לכתיבה. תחשבו כמה כישרון אנחנו מפספסים ואיזו תרבות נהדרת יורדת לטמיון, בגלל שיוצרים לא יכולים להתפרנס בכבוד. יש בספרים רווח והם נמכרים יפה, אבל מי שעושה את הרווחים אינם היוצרים אלא שתי רשתות שהשתלטו על השוק וסוחטות את הוצאות הספרים".
הורוביץ הפנה אצבע מאשימה לכיוונו של הממונה על ההגבלים העסקיים ואמר: "לו היה עושה את עבודתו, לא היה כל צורך בחוק הזה. הגענו למצב של דואופול, שחיסל את הוצאות הספרים, הביא למחירי רצפה והשאיר את עיקר הרווח בכיסן של רשתות ספרים. קשה לתאר את הדרך הקשה שעבר החוק, ואין ספק שבעקבותיו נגיע לאיזון במצב שוק הספרים שיחזיר גם חלק מהרווחים אל יוצרים שחייבים לראות גמול על עבודתם. זה צדק בסיסי וחיוני לתרבות הישראלית".
ח"כ דב חנין, מיוזמי ההצעה המקורית, ברך את ח"כ ניצן הורוביץ ואמר: "אתה ראוי לברכה מיוחדת כיון שעל החוק הזה עבדת לאורך שלוש השנים האחרונות, ובוודאי שיש לך חלק גדול בקידום המהלך". חנין ברך גם את השרה לבנת על הבאת הצעת החוק בפני הכנסת ואמר: "שוק חסר מעצורים מוביל לאוליגרכיה ולמונופולים וזה בדיוק מה שקרה בשוק הספרים. כמו שאומרת הקריאה של המחאה החברתית: 'השוק חופשי, אנחנו עבדים'. מי שהפכו לעבדים הם הכותבים, סופרים ומשוררים, שעליהם בא החוק להגן".
חנין הדגיש כי לטעמו יש להכניס תיקונים נוספים בהצעת החוק ובכללם הגדלת התמלוגים המובטחים לכותבים, הקמת קרן משמעותית לתמיכה ביוצרים, ומציאת דרך להקל על ציבור קוני הספרים בין היתר בעזרת ביטול מוחלט של המע"מ על ספרים. "אין סיבה להטיל מס ערך מוסף על ספרים שהתועלת שלו אפסית, והנזקים החברתיים והכלכליים שלו עצומים".
ח"כ אריה אלדד, מהמתנגדים לחוק, אמר: "השאלה האמיתית היא בשביל מי קיימים הספרים ובשביל מי כותבים הסופרים? אני לא בא לשרת את הדואופולים של ההוצאות. צריך למצוא דרך להגביל אותם. אני גם לא מתעסק בשאלת השוק החופשי והתחרות. מי שמייצר את ספריו כדי לעשות רווחים, פחות מעניין אותי. אולי כך
יהיו לנו פחות רבי מכר. אני לא מכיר יוצר אמיתי, שיחדל מכתיבה כיוון שהרווח שלו מהתמלוגים נמוך מעשרה אחוזים. סופרים איכותיים ימשיכו לכתוב כיוון שהם לא יכולים להימנע מכתיבה".
ח"כ אלדד ציין כי במפגש שנערך בכנסת לפני מספר שבועות, מחברות ספרי ילדים מובילות בהן גלילה רון פדר, חיה שנהב ודתיה בן דור, הביעו את התנגדותן לחוק. "מדובר בסופרות בעלות שם שספריהן נמכרים היטב והן מתפרנסות ממלאכתן. על פניו, הגיוני היה שיתמכו בחוק. התנגדותן נובעת מהרצון שכמה שיותר ילדים יקראו את הספרים שלהן. הן רוצות שילדים יצאו מהחנות עם ארבעה ספרים ועיניים מוארות, ולא ילדים שנאלצים לוותר על קריאה כי ידם של הוריהם אינה משגת. אותם 'יצרני ספרים' רוצים שיקראו אותם ופחות חשוב להם נתח הרווחים. 90 אחוזים מהסופרים בארץ אינם מתפרנסים מכתיבתם - וכך היה תמיד. זה לא קשור למבצעי הנחות. אני מבין במה אנחנו רוצים להיאבק, אבל החוק הזה שכח בדרך את הקוראים".