למה יקר בישראל? היוגורט כמשל
הנה דוגמא לאופן שבו החלטות ממשלה משפיעות על יוקר המחיה. אלי סהר מוכר יוגורט בריאותי שמיוצר בארה"ב. מכולה של יוגורט קפוא עולה לו 100 אלף שקל, המע"מ, המכס שנועד להגן על המחלבות המקומיות, מיסי הנמל והאגרות השונות עולים לו 270 אלף שקל. את העלויות אתם משלמים, גביע אחרי גביע
עד כמה תורמים המכסים המגנים על תוצרת ישראלית ליוקר המחיה בישראל? דוגמה מאלפת לכך ניתן למצוא בסיפורו של אלי סהר, יזם ישראלי שהחליט לפני כמה חודשים להקים רשת סניפים למכירת יוגורט טבעי ובריא המיובא מארה"ב.
הרשת, הנמצאת בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית, מייבאת ממפעל בפורטלנד יוגורט קפוא המיוצר מחלב מלא ואינו מכיל שומן, צבעי מאכל או חומרים מלאכותיים. לדברי סהר, החברה מייבאת את המוצר לארץ לאחר שלא נמצא ספק ישראלי אשר מסוגל לייצרו, בהתאם לערכים הבריאותיים והאנליזות הספציפיות והבלתי מתפשרות של החברה.
אך מבחינת רשויות המס בישראל, מדובר ביוגורט. ועל יוגורט ישנם מכסי מגן שנועדו למנוע תחרות נגד מחלבות הישראליות. מסיבה זו, למרות שהיוגורט הקפוא מיובא מארה"ב, שעימה יש לישראל הסכם סחר חופשי, החברה משלמת מכס בשיעור של 101.2%.
עלויות הייבוא של היוגורט, שלדברי סהר כלל אינו מתחרה בתעשייה המקומית שאינה מייצרת יוגורט מסוגו, אינן מסתיימות במכס הגבוה. מערכת המיסוי המורכבת בישראל הביאה שעל מנת להביא לארץ מכולה של יוגורט קפוא מפורטלנד, יש לשלם סכום כפול ויותר מערך הסחורה והובלתה.
תעודת הייבוא: מכס של 101.2%
מסים של 213 אלף ש' על סחורה של 100 אלף ש'
סהר העביר לידינו חשבונית מס ותעודת יבוא על מכולה של יוגורט קפוא בשווי של 98,608 שקל. המכולה הובאה לישראל מפורטלנד ועלות ההובלה וביטוח הסחורה עד להגעתה לנמל הייתה 56,929 שקל.
כאן החלה מערכת המיסוי לפעול. על פי חוקים בינלאומיים, כל המסים חלים על ערך הסחורה עם הגעתה לנמל. כלומר, היבואן לא משלם לפי ערך הסחורה שכפי שנרכשה מהמפעל בחו"ל בלבד אלא מוסיף לערכה את עלות ההובלה הימית והביטוחים שרכש כדי להבטיח לעצמו פיצויים במקרה שהסחורה לא הגיעה.
לפיכך, ערך הסחורה בשער הנמל היה 150,643 שקל וממנו נגזר המכס שיש לשלם (הערך נמוך בכמה אלפי שקלים משווי הסחורה וההובלה בשל פערים בין שער החליפין שבו השתמשה החברה המובילה לשער החליפין שבו השתמשו רשויות המס).
ישראל אמנם חתומה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, המבטיח יבוא ללא מכס מארה"ב לישראל. אך כמו בכל הסכם, גם להסכמי סחר חופשי יש אותיות קטנות. נציגי המדינות הוסיפו להסכם סעיפים המותירים שיעור מכס משמעותי על מוצרים מסוימים, שהממשלות רצו להגן על ייצורן המקומי מפני תחרות מחו"ל.
אחד הסעיפים הללו, קובע כי המכס על יוגורט, שעומד על שיעור של 119%, יחול בשיעור מופחת גם יבוא מארה"ב. השיעור המופחת הזה הוא 101.2% ובהתאם לו נדרשה החברה לשלם מכס של 152,375 שקל.
אך זה לא נגמר כאן. על סחורה מיובאת יש לשלם מע"מ של 16% (בקרוב 17%). המע"מ לא חל על ערך הסחורה מיובאת, אלא ערך הסחורה בתוספת ערך ההובלה בתוספת המכס ששולם. כלומר, החברה שילמה מע"מ על קניה של 303,018 שקל שמגיע לסכום של 48,483 שקל.
המכס גם גבה מהיבואן אגרת מחשב ואגרת ביטחון בשווי כולל של 73 שקלים. הנמל גבה אגרת מסוף של 9,823 שקלים, אגרת גרף של 411 שקלים ועוד אגרה של רשות הנמלים, בסכום של 1,067 שקלים. בסך הכל שילם היבואן לנמל ולמדינה כ-213 אלף שקל.
לחברה המובילה שילם היבואן, כאמור, 56,929 שקל על ההובלה והביטוחים. החברה הייתה צריכה לטפל בכל הסידורים מול משרד הבריאות ורשויות המכס וגם זה עלה כסף. 380 שקלים לשליחויות, 300 שקלים עמלת טיפול, 150 שקלים על הוצאת דוגמא למשרד הבריאות ולמכס, 250 שקלים על הבדיקה הפיסית של המשלוח ו-180 שקלים למשרד הבריאות על הטיפול בבקשה.
בעבור כל אלה, הגישה החברה המובילה ליבואן חשבון של 58,390 שקל שיחד עם ה-212,233 שגבו המדינה והנמל הגיע לסכום של 270,623 שקל. זאת, להזכירכם, על סחורה עלתה ליבואן 100,000 שקל.
כמה זה עולה לכם?
מהמסמכים עולה כי היבואן משלם על מכולה של 32 טון 155,837 שקל עבור הסחורה, הובלתה לישראל והעברתה במכס. יתרת הסכום, 213,393 שקל – הולכת לקופת המדינה, לקופות הנמלים ולהגנה על התוצרת הישראלית.
שלוש המטרות הללו ראויות לשמן, אך כדאי לדעת מה היקף ההשפעה שלהן על מחירי המוצרים. מנתונים עסקיים שהעביר אלי סהר למערכת ynet, עולה כי ביטול המכס בלבד על המוצר, ללא הוזלה של מיסי הנמל או ביטול האגרות השונות, היה מוזיל את המוצר הסופי ללקוח בלפחות 25%.
בסניפי הרשת נמכרות מנות לפי משקל. 100 גרם נמכרים ב-10 שקלים כאשר על פי הנתונים הם יכולים להימכר ב-7.5 שקלים ואף פחות מזה מבלי לפגוע ברווחיות העסק. כל עוד יבוטל הסעיף שהוכנס להסכם הסחר עם ארה"ב, שקבע מכסי מגן על תעשיית החלב המקומית.
לארה"ב, בניגוד לישראל לארה"ב אין מכסים מגנים על יבוא יוגורט או מוצרי חלב אחרים ומחלבות הישראליות יכולות למכור את תוצרתן בארה"ב במחירים נמוכים ותחרותיים והן אף עושות זאת.
הסיבה לכך, היא שהמשק האמריקני גדול בהרבה ורגיש פחות לסחורות שמגיעות מארץ קטנה כמו ישראל, אך יש לזכור כי למדינה יש אפשרות נוספת אם ברצונה להגן על תוצרת הרפתות. במדינות אירופה, למשל, המדינה מסבסדת את הרפתנים כדי להימנע מהצורך בהטלת מכסי מגן על מוצרי החלב.
חשבוניות המס של אלי סהר מספקות עדות בולטת לעוצמת ההשפעה של החלטות הממשלה על מחיר המוצרים בישראל. מוטב לזכור אותן בכל פעם שקוראים על הסדר עם העובדים בנמלים, על העלאת המע"מ באחוז אחד, על קיצוץ בסובסידיות לחקלאים ועל הפחתת מכסים.
לפנייה לכתב/ת 
צריך לשלם לנמל
צילום: אבישג שאר-ישוב
צריך להגן על הרפתנים
צילום: ירון ברנר
צריך לממן ממשלה
צילום: מרק ישראל סלם
מומלצים
