ברשות מודים: הכלכלה לא מספיק חזקה למדינה
כלכלן בכיר ברשות מגיב לדו"ח הבנק העולמי, שביקר את הכלכלה הפלסטינית: "המשבר נוצר כי ישראל שולטת במעברים ומונעת מהפלסטינים להשקיע בשטחי C, אבל גם בשל הסתמכותה של הרשות על כספי הסיוע"
הכלכלה הפלסטינית לא צפויה להתאושש השנה, והאשמה לכך לא מופנית רק לעבר ישראל, אם כי יש לה חלק מרכזי בכך - זו התגובה הפלסטינית לדו"ח הבנק העולמי שפורסם אמש (יום ד'), שקבע: הכלכלה הפלסטינית אינה יציבה משום שהיא מסתמכת יותר מדי על סיוע זר והיא "אינה חזקה מספיק כדי לתמוך במדינה".
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
"פלסטינים ואנשי ג'יהאד נמלטו מסוריה לעזה"
טרוריסט "עונה" ועתר; השב"כ הפיק לקחים
ד"ר מוחמד שתייה, חבר הוועד המרכזי של פתח וכלכלן בכיר, הסכים למסקנות הדו"ח וקבע כי הן ריאליות. לדבריו, ברשות הפלסטינית ניכרת ירידה בצמיחה ובביצועים הכלכליים, ובמקביל קיימת עלייה בשיעורי האבטלה והעוני. הוא ציין כי הרשות הפלסטינית אינה יכולה ליצור הזדמנויות חדשות, וכי גם הסקטור הפרטי אינו מייצר השקעות חדשות. "דו"ח הבנק העולמי הפעם הינו מציאותי באבחנתו את הכלכלה הפלסטינית. כל הסימנים מראים שלא נחזה השנה בהתאוששות של הכלכלה הפלסטינית, משום שהכלכלה נמצאת במשבר עמוק לא רק כתוצאה ממהלכים של השנה הנוכחית או הקודמת".
בבנק העולמי קבעו כי צמיחה יציבה תיווצר רק תוך מתן דגש על מסחר, אינטגרציה ויצירת מגזר פרטי דינמי. מחברי הדו"ח האשימו את ההגבלות שמטילה ישראל, שמונעות בין היתר מהכלכלה הפלסטינית להתפתח. גם שתייה, שנחשב לדמות מקורבת מאוד לנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, הסביר כי ישראל היא אחת האחראיות המרכזיות למשבר, אך לא רק היא. "המשבר נוצר כתוצאה מכך שישראל שולטת במעברים ומונעת מהפלסטינים לבצע השקעות בשטחי C, אבל הוא נוצר גם בשל הסתמכותה של הרשות הפלסטינית על כספי הסיוע".
הוא ציין כי היעדר פרויקטים גדולים בסקטור הפרטי מונע את צמיחת הכלכלה, והזכיר כי "המעסיקות היחידות הגדולות הן הרשות הפלסטינית וסוכנות אונר"א, שמסתמכות שתיהן על כספי סיוע". שתייה העריך כי שיעור הצמיחה של הכלכלה הפלסטינית יהיה נמוך יותר בשנה הנוכחית, מכיוון שהמשבר פגע בכל הסקטורים, כולל בסקטור הממשלתי. לפיכך הרשות מצויה בבעיית נזילות חמורה.
שתייה הוסיף כי שיעור הצמיחה של הכלכלה הפלסטינית היה "בועה" משום שהכלכלה הפלסטינית נתמכת על ידי סיוע חוץ, והשקעותיו של הסקטור הפרטי מוגבלות משום שהבנקים אינם יכולים להעמיד לו הלוואות, בעיקר כאשר הרשות הפלסטינית חייבת להם סכום עתק של מיליארד ו-200 מיליון דולר.
בכך התייחס לקביעתו של הדו"ח, שלפיה הסיוע לפלסטינים הוביל לגידול של 7.7 אחוז בתוצר המקומי הגולמי בין 2007 ל-2011, אבל רק בשירותי הממשלה, בנדל"ן ובמגזרים אחרים שאינם סחירים. מנגד, מהדו"ח עולה כי במגזרי החקלאות והייצור נרשמה צניחה.
שתייה הוסיף כי סימן נוסף למצבה העגום של הרשות הוא שאנשי עסקים פלסטינים החלו להשקיע במדינות ערב במקום בשטחי הרשות. הוא הביע תקווה כי בתקופה הקרובה תירשם הקלה במשבר, בעזרת הסיוע הכספי שהובטח לרשות הפלסטינית מצד מדינות ערב, בהנחה שהכסף אכן יגיע.
Read this article in English