במוצ"ש הזה לא לומדים תורה, לומדים לכידות

2,598 שנה חלפו מאז נחרב בית המקדש הראשון בידי הבבלים. 656 שנה אחר כך נחרב הבית השני מידי הרומאים. 60 שנה מאוחר יותר נפלה ביתר והסתיים מרד בר כוכבא בחורבן הישוב ביהודה ובתחילתה של גלות בת 1800 שנה. כל אלה אירעו בתשעה באב. ונוספו עליהם בהמשך גירוש יהודי ספרד ובשנים האחרונות - עקירת גוש קטיף.

אז למה תשעה באב, אחד הימים המשמעותיים ביותר בלוח השנה העברי, מחוק כמעט לחלוטין מלוח השנה החילוני?

יש אומרים - איתרע מזלו של ט' באב שאירע בחופשת הקיץ. דורות של תלמידים שלא למדו, יוצרים חברה שאין בה ט' באב. יש טוענים - ט' באב אינו רלוונטי, לאחר תקומת הבית השלישי - מדינת ישראל נותר ט' באב "יום אבל של הדתיים".

הניכור אינו חדש. כבר בשנת 1934 "התפוצץ" מנהיג רוחני, וכתב: "שמעתי כי אחת מהסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה הקיץ באותו לילה שבו מבכה ישראל את חורבנו... אין להעלות על הדעת כי מישהו עשה זאת במתכוון... אולם אי ידיעה זו כשהיא לעצמה, היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של חלק ממדריכיה". מעניין מה היה ברל כצנלסון כותב היום...

אז, בשני מאמרים נוקבים: "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא אכזב", הבהיר ברל: "שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו? היינו נעשים עבדים לזיכרוננו, ואילו הייתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש? דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות!".

דואט. במוקד השיחה השנה יתקיימו דיונים אודות השפעות לשון הרע

הרבה לא למדנו בתחום זה מאז וכיום מסמל ט' באב את הנתק התרבותי בין חלקי העם. אל הבורות חברה שנאת חינם: "בית המקדש הראשון מפני מה חרב? מפני שלושה דברים שהיו בו. עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים... אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ובמצוות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם". ויש אומרים – הניכור לא"י. ויש מוסיפים: מפני שהיו "אוהבים את הממון ושונאים איש את רעהו". מזכיר לכם משהו על מצבנו היום?

במוצ"ש הקרוב, ערב ט' באב, יתקיים ברחבי הארץ ערב "הלילה לא לומדים תורה". מדובר בערב הידברות בין דתיים לחילוניים, מסורת בת 13 שנה, שמתקיימת כל ערב ט' באב במרכזי הערים ברחבי הארץ. בערב יתקיימו פאנלים בין דתיים, חילונים וחרדים, בנושא "נצור לשונך מרע" כשבמוקד השיחה יתקיימו דיונים אודות השפעות לשון הרע בתחום החברתי ועל כיצד, אם בכלל, ניתן ליישב בין זכות הציבור לדעת והדרישה לשקיפות של אנשי ציבור, לבין שיח שאינו עסוק בכריתת ראשים.

ליצור הקשבה ורצון לפתור קונפליקטים בדרכי נעם

מבין המשתתפים בערבי ההידברות הללו ייקחו חלק אישים המצויים בלב לבה של המחלוקת, מה שיוצר מארג ייחודי של אנשים שמוכנים להידברות ושל אנשים המחזיקים במחלוקת ונשארים מחוץ לכותלי ההידברות. המטרה היא ליצור הקשבה ורצון לפתור קונפליקטים בדרכי נעם, באווירה של אחדות ששוררת בו שנה אחר שנה.

האירוע יתקיים במרכזי הערים תל אביב, ירושלים, ראשל"צ, שדרות, כוכב יאיר, נתניה, כפר סבא, רחובות, חולון, קריית שמונה, לוד, חיפה, מודיעין, פתח תקווה, כפר אדומים, רמלה, הרצליה, אפרת, בית שמש. לאור הצלחת האירוע והביקוש הוחלט לקיימו השנה ביישובים נוספים.

בערב בארגון ויוזמת כנס ישראל-שדרות לחברה והמכללה האקדמית ספיר ייקחו חלק גם השנה אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי ציבור אנשי רוח ואמנים רבים ביניהם: שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ, יורם טהר לב, יהושוע סובול, פרופ' ג'ימי ויינבלט, שרה ב"ק, אראל סג"ל, אברי גלעד, עו"ד ציון אמיר, עירית לינור, חנוך דאום, פרופ' ישראל אומן, אריה דרעי, השופט בדימוס מיכאל לינדנשטראוס, הרב ישראל לאו, ח"כ איתן כבל, שאול יהלום, איציק שמולי, רון קופמן, מיקה קרני, אריאל הורוביץ ועוד.

החלטנו להרחיב את ט' באב מיום אבל על חורבן הבית של ה'דתיים' ליום של שיח על משמעותו לבית השלישי המשותף שלנו. במוצאי שבת הקרובה אמנם תורה אסור ללמוד אבל אפשר וצריך ללמוד לכידות חברתית מהי, כיצד מחזקים אותה ואיך מגבשים את זהותנו התרבותית-לאומית.

הכניסה חופשית וכולם מוזמנים, לפרטים לחצו כאן .