מזגן חסכוני: בתוך כמה זמן תחזירו את ההשקעה?
קניית מזגן חסכוני עולה קצת יותר - אבל גם משתלמת יותר, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המבצעים של המדינה. אז במקום להילחץ כל קיץ מחדש ממחסור בחשמל, יש לעודד את האזרחים לעבור להשתמש במוצרים בעלי דירוג אנרגטי גבוה. דעה
הסיבה המרכזית שתחזית ל"בצורת חשמל" שתביא לניתוקים יזומים לא התממשה עדין, היא שהציבור הרחב נענה לקריאה של שלא להפעיל מכשירים זוללי חשמל בשעות העומס. אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, שהיינו שותפים לניהול תקין של משק החשמל. אנחנו יכולים גם לקטר, לכעוס ולחפש אשמים לעובדה שפעם אחר פעם במדינה מתוקנת ומתקדמת אנחנו עומדים לפני משבר ונקראים לדגל.
- יום לפני החום הגדול - שיא הביקוש לחשמל נשבר
- ראש מינהל החשמל: עד סוף העשור נהיה בסדר
- לנדאו: יש משבר, הציבור חייב לחסוך
אבל האתגר האמיתי של מדינת ישראל הוא לעבור ממעגל של ביקושים, המובילים לייצור, לצריכה גוברת ולייצור נוסף - למודל של חיסכון תמידי. בעיקר כשלוקחים בחשבון שרק בכ-5% מהימים בשנה אנחנו "מגרדים" את תקרת הייצור של חברת החשמל. השאלה היא כיצד ממשיכים וחוסכים חשמל בכל יום ולאורך כל השנה - ולא רק כדי להימנע מהפסקת חשמל נקודתית? התשובה דווקא פשוטה: צריכה חכמה של חשמל ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
חוסכים מראש - ולא אחר כך
קיימות לא מעט אפשרויות לניהול יעיל של משק החשמל הביתי, החל ממונה חשמל חכם המאפשר מעקב צמוד על הצריכה, מסוות אותה ויכול אפילו להתריע על צריכה חריגה, ועד למערכות ממוחשבות שמאפשרות כיבוי של דוד החשמל או המזגן מרחוק.
אבל חיסכון מראש, שמשמעו מעבר למוצרי חשמל חסכוניים ויעילים בעלי דירוג אנרגטי גבוה, הוא הפתרון הנכון והזול ביותר. הדירוג האנרטי מצוין על כל מכשיר חשמלי באותיות, מ-A- לדירוג היעיל ביותר, ועד ל-G - הכי פחות יעיל אנרגטית.
את כל זה אפשר לכמת באמצעות הסמל הגדול ביותר של הקיץ: המזגן, שצורך כ- 40-50% מצריכת החשמל של בית ממוצע בשיא הקיץ או החורף. החלפה של מזגן ישן ורכישה של מזגן יעיל יכולה לעשות את השינוי.
החזר השקעה תוך 10 שנים
לשם השוואה, ניקח מזגן עילי בעוצמה של 1 כ"ס ובתפוקת קירור של BTU-H 7000-12000 (ראו טבלה מצורפת). ההבדל בצריכת החשמל בין מזגן עם דירוג אנרגטי A למזגן עם דירוג E, שאינם בעלי טכנולוגית אינוורטר (שמאפשרת לווסת את עבודת המזגן ובהתאם את צריכת האנרגיה), מגיע לכ-12%.
דירוג אנרגטי | צריכת חשמל בקירור (קוט"ש) | צריכת חשמל בחימום (קוט"ש) | טכנולוגית אינוורטר | מחיר (בשקלים)* |
A | 0.68 | 0.7 | כן | 2,800 |
A | 0.75 | 0.76 | לא | 1,500 |
C | 0.81 | 0.85 | לא | 1,900 |
E | 0.85 | 0.9 | לא | 1,500 |
G | 1.12 | 1.17 | לא | 1,900 |
* המחיר הנמוך ביותר המוצע באתר אינטרנט להשוואת מחירים
** מזגן של חברה שונה
הוספה של טכנולוגית האינוונטר, מייעלת את צריכת האנרגיה בכ-20%, חסכון של 0.17 קוט"ש. בהנחה של 8 שעות הפעלה ממוצעת ביום במשך 4 חודשים, קיץ וחורף גם יחד, המשמעות היא חיסכון כולל של 165 קוט"ש לשנה, דבר המוביל לחסכון של כ-100 שקל לשנה.
אם תוסיפו לכך את המבצע של רשות החשמל, שמבטיח הנחה של 10% בחשבון החשמל למי שהפחית 15-20% מהצריכה בחודשים יוני-ספטמבר בהשוואה לאשתקד, זה עוד יותר משתלם: רכישה של מזגן חסכוני בלבד תאפשר לכם לחסוך כ-10% מצריכת החשמל ותקרב אתכם לחיסכון של כ-250 שקל נוספים לארבעת החודשים, בהנחה של חשבון חודשי ממוצע של כ-600 שקל. כלומר - רכישה של מזגן יעיל בדירוג A ועם טכנולוגיית אינוורטר, תתבטא בחיסכון של כ-350 שקל בשנה.
לאחר שחישבנו את הרווח, נבחן את את ההשקעה ומה העלות-תועלת של החלפת המזגן הישן במזגן יעיל: ההפרש בין המחיר של מזגן מדירוג E ללא טכנולוגית האינוונטר למזגן מדירוג A עם טכנולוגיית אינוורטר הוא כ-1,300 שקל. בהנחה שהמזגן ישמש ביעילות לפחות 10 שנים, מדובר בתוספת של 130 שקל לחודש - תוספת שוות ערך לרווח החודשי הישיר שנשיג מהשימוש במזגן יעיל.
אם ניקח בחשבון גם את ההנחה בחשבון החשמל כתוצאה מהפחתה בצריכה, נוכל להרוויח עד כ-280 שקל לשנה ויותר ולהחזיר בזמן זה את העלות הכוללת של המזגן - 2,800 שקל. כל זאת עוד לפני מבצעים יזומים של המדינה להחלפת מזגנים ישנים או הפחתה במס על מזגנים יעילים.
טוב גם לבריאות ולסביבה
בנוסף לחיסכון בצריכת החשמל, קיים כמובן גם חיסכון עקיף בהפחתה בזיהום האוויר ובפליטת גזי חממה, שגם אותם ניתן לכמת לערך כספי.
בחירה במזגן עם דירוג אנרגטי A וטכנולוגיית אינוורטר במקום מזגן עם דרוג אנרגטי E ללא טכנולוגיית אינוורטר, תפחית גם את כמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מהפעלת המזגן ב-20%. מדובר בכ-0.13 טון לשנה, על פי חישוב של פליטת פחמן דו-חמצני אקוויוולנטית של 800 גרם לכל קוט"ש.
העלות של פליטת טון אחד של גזי חממה, שמכמתת את המחיר שיש להשקיע בכדי לתקן את הנזקים שנגרמים מפליטות גזי החממה, מוערכת בכ-100 שקל, כלומר 13 שקל לשנה, זאת מבלי לקחת בחשבון מסי פחמן דו-חמצני שתשלם המדינה בעתיד על פליטות יתר. ולכל אלו יש להוסיף את החיסכון בהוצאות הבריאות עם הפחתת זיהום האוויר ואת העלות הכלכלית של משק חשמל יציב.
ומה עם חברת החשמל, שהרי האינטרס שלה לייצר יותר, למכור יותר ולהרוויח? גם היא כולה לקחת חלק בחגיגה: במקום להשקיע ביחידות ייצור חדשות חברת החשמל יכולה להשקיע דווקא בחיסכון ולסייע לצרכנים בהתקנת מדי חשמל חכמים, בקניית מכשירים יעילים ואפילו באיטום הבית, כאשר היא מתחלקת איתם ברווח שהשיגו מהחיסכון. כלומר במקום לתת הנחה לאחר החיסכון בחשמל, להשקיע את התשלום מראש בחיסכון.
מדינת ישראל צריכה ויכולה לעשות מהלכים פשוטים בכדי לעבור למודל של התייעלות אנרגטית וחיסכון במקום להמשיך ולהקים תחנות כוח. גם כל אחד מאיתנו צריך ויכול לשנות הרגלים ולחסוך בחשמל. אבל אל תחכו שמישהו אחר יעשה בשבילכם את החשבון הפשוט.