לתת יותר לנכי צה"ל

מקרה נוסף של הצתה עצמית הפנה שוב זרקור על הטיפול באוכלוסיות החלשות בחברה, והפעם מדובר בנכי צה"ל. יממה אחרי שעקיבא מפיעי הצית את עצמו בתחנת אוטובוס ביהוד, התכנסה ועדת העבודה והרווחה לדיון במצבם של נכי צה"ל נוכח הטענות הקשות מצד הארגון שמייצג אותם. יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, האשים: "המדינה מפקירה אנשים שהקריבו את גופם".

זה כשלושה חודשים מפגינים מדי יום נכי צה"ל מול הקריה. בקושי היה לכך הד בתקשורת. בהפגנה שערכו בשבוע שעבר נשרפו צמיגים, עשרות מהם אף פרצו באקט חריג את הכניסה לקריה מדרך בגין, וטיפסו על הגדרות במקום. לפני כמה שבועות חסמו את נתיבי איילון, כשהם לובשים חולצות עליהן נכתב "סליחה שנפצענו".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

השופטת שנכשלה במבחן ניסו שחם / שלי טימן

למה דווקא רומני / שאול רוזנפלד

חשוב לדעת: משרד הביטחון, באמצעות אגף השיקום, מתעמר קשות בנכי צה"ל ולא מהיום. דרכו של הנכה מרגע פציעתו קשה וזרועה במוקשים, תרתי משמע, לא רק בשל הפציעה עמה הוא מתמודד יום יום, אלא משום שהוא נאלץ להתמודד לבדו באופן סזיפי מול משרד הביטחון. אני נזכר בסרט מרגש ששודר לא מכבר בערוץ 1 על רס"ל (מיל') אורי לרנר, שחילץ תחת אש והציל את חייהם של שבעה פצועים בקרב במרג'-עיון, חזר להלם הקרב הקשה שממנו הוא סובל, ולמאבק היומיומי והמתסכל שלו בוועדה הרפואית של משרד הביטחון, שקבעה לו אחוזי נכות זמניים וקלים מדי.

"זרקו אותי לכלבים" סיפר לרנר, שקיבל באותה מלחמה את אות המופת "אני סובל מדי יום מסיוטים, לא יכול לתפקד כמו שתפקדתי קודם ומתמודד עם קשיים כלכליים משמעותיים בגלל המצב הפוסט טראומתי שלי. משרד הביטחון מתייחס אליי כאילו שאני בא להוציא ממנו כסף במרמה, אינו מוכן להכיר בנכות החמורה שלי וחוסך עליי כמה אלפי שקלים. כנראה שהייתי צריך לצאת למלחמה עם עורך דין צמוד ולהחתים את צה"ל על שטר ערבות לפני היציאה לקרב".

רק על מנת לסבר את האוזן - הקשיים של נכי צה"ל באים לידי ביטוי כבר משלב הגשת התביעה, שהטיפול בה נגרר ונמשך לעתים שנה ואף יותר - עד שנקבעת נכותו בוועדה הרפואית, שיהוי ממושך לכל הדעות הפוגע משמעותית ביכולתו להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים ככל האפשר. חדשות לבקרים נכנסות לתוקף החלטות ותקנות, המכרסמות שוב ושוב בזכויותיהם המוקנות להן מתוקף החוק. אותו חוק היסטורי, "חוק הנכים", שחוקק בשנת 1959, איננו מעודכן בעליל ורחוק מלהתאים לנתוני הכלכלה המשתנים כל כך בישראל, בעידן הגלובלי וכאשר הזעקה לצדק חברתי הפכה לסוגיה אמיתית.

הנכים, מה לעשות, הנכים אינם מקורבים לגורמים פוליטיים בעלי השפעה, אינם כוח אלקטורלי והם נעדרי לובי בעל משקל. במקום לחבק את הנכים לחיקו ולפעול לשיקומם, מותיר אותם משרד הביטחון בשדה הקרב של הביורוקרטיה, זרוע "מוקשים" בגזרות חדשות שמאיימות ליטול ממנו כל אפשרות לשיקום. מדובר הרי באנשים שנפגעו במסגרת מילוי תפקידם למען המדינה. והמדינה, לעומת זאת, אינה רואה אותם כראשונים בין שווים לקבל את הסעד שהיה ניתן להם על פי כל דין אחר, אילו היו נפגעים כאזרחים.

הכותב הוא נכה צה"ל, דובר אוניברסיטת בן-גוריון וחבר מליאת מועצת העיתונות

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il