הרפורמות מתנגשות, התיכונים בבעיה
התיכונים השש-שנתיים נולדו כדי לאפשר רצף פדגוגי מכיתה ז' עד י"ב, אבל רפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" הובילו לכך ששתי מסגרות לימודיות ושתי מערכות תגמול ושכר פועלות באותו בית ספר ממש. מנהלי רשתות החינוך נפגשו עם מנכ"לית המשרד: "מצב קטלני לבתי הספר"
הם הוקמו כדי לאפשר רצף פדגוגי מכיתה ז' עד כיתה י"ב, אולם כעת מתריעים ראשי רשתות החינוך ומנהלי בתי ספר כי עידן התיכונים השש-שנתיים עלול להגיע לקצו. בפגישה שקיימו ביום חמישי עם מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, הביעו ראשי הרשתות את דאגתם מהמצב הנוכחי.
בשנה האחרונה מאז כניסתם ההדרגתית של הרפורמה "עוז לתמורה" לתיכונים ו"אופק חדש" לחטיבות הביניים נוצר מצב אבסורדי שאותו בית ספר פועל בשתי מסגרות לימודיות שונות שכוללות הפרדה בתנאי השכר, שעות העבודה ודרגות הקידום. בנוסף, מדובר בשתי מערכות שכר מאוד קשיחות שלא מאפשרות מעבר של מורים מרפורמה אחת לרפורמה אחרת. לקראת שנת הלימודים הקרובה הנושא עלול להחמיר שכן מספר בתי הספר שייקחו חלק ברפורמה יגדל בצורה משמעותית.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
במח"ש מצפים לעוד מתלוננות נגד ניצב ניסו שחם
ישראל מזהירה את הסורים: היערכות בגבול בגולן
האש נגעה בבתים בחיפה, בעלי כנף לא שרדו
המנהלים סבורים כי הפיצול ברפורמה בחטיבות הביניים ("אופק חדש") לרפורמה בתיכונים ("עוז לתמורה") יוצר נתק בבתי הספר. התיכונים השש-שנתיים נועדו ליצור לכידות כאשר כלל בית הספר פועל ולומד לפי אותה תוכנית לימודים ובשיטה זו, בוגרי כיתה ט' נשארים ללמוד באותו בית ספר ולא מיטלטלים למוסד חדש.
"מדובר בסיטואציה קטלנית לבית הספר ויוצרת הפרדה בין התיכונים לחטיבות הביניים", הדגיש זאב דגני מנהל תיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב. "לא מדובר כאן בעניינים מנהליים אלא בנושאים פדגוגיים מובהקים שיש להם השלכות ישירות על הישגי התלמידים. אני לא נכנס לוויכוח איזו רפורמה יותר טובה אבל ברורה לכולם שאי אפשר לנהל בית ספר כששני חדרי המורים עובדים ומלמדים בצורות שונות. לשיטה השש-שנתית יש יתרונות גדולים וזה אסון לחשוב שהמגמה הזו עלולה להביא לפיצול והפרדה של בתי הספר".
העובדה שתלמידים ממשיכים ברצף מכיתה ט' לכיתה י' באותו מוסד מונעת פחדים ובעיות רגשיות. יתרון נוסף הוא שהמורים המנוסים של התיכונים השתלבו גם בלימודי חטיבות הביניים ורכזי המקצועות יכלו לאתר מצוקות פדגוגיות כבר בכיתות הנמוכות ולתת את החיזוקים המתאימים.
"בעיקרון כל רפורמה בפני עצמה היא טובה, אך שילובן יחד גרם לקריעתו של בית הספר לשני חלקים שונים שפועלים במנותק זה מזה", הוסיפה טליה ברקוביץ' מנהלת תיכון אורט אשקלון. "ברוב המקרים המורים שלנו בתיכונים ובחטיבות הביניים הם בעלי כישורים זהים ולא ייתכן שהם יקבלו שכר שונה ויעבדו בצורה שונה. לצערי, התוצאה היא שלא ניתן לקיים ישיבות משותפות ומורים בתיכונים לא רוצים יותר ללמד בחטיבות הביניים מחשש ששכרם ייפגע".
מנכ"ל רשת אורט, צביקה פלג, אמר בפגישה עם מנכ"לית המשרד: "אנחנו רוצים חדר מורים אחיד ומלוכד ובמצב הקיים לא ניתן לקיים מערכת בית-ספרית אחידה. יש מתחים בין חדרי המורים והחשש הוא שאם המגמה תימשך לא תהיה ברירה אלא לפזר את בתי הספר לשתי מערכות חינוכיות שונות".
"במציאות זה לא יעבוד"
ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת אמר: "עמדתי המקצועית היא מאוד ברורה ולפיה הפעלת שתי רפורמות באותו חדר מורים יוצרת בעיה, ולטעמנו במציאות זה לא יעבוד. מנהלים מגיעים אלינו עם סיפורים על מורים משני הצדדים שמתמרמרים על כי הם אינם זוכים בהטבות שיש ברפורמה השנייה ולכן צריכה להיות רפורמה אחת שרלבנטית מכיתה ז' ועד כיתה י"ב".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, ציינה כי השרה
לשעבר יולי תמיר חתמה על הסכם שמכיל את הרפורמה אופק חדש גם בחטיבות הביניים וכעת המדינה מחויבת לעמוד במחויבויות אלו. "בשנה האחרונה עשינו מאמצים רבים לגשר בין ארגון המורים להסתדרות המורים כדי להביא לרפורמה אחידה ומוסכמת בתיכונים, אך הדבר לא צלח", הדגישה שטאובר.
מנכ"לית המשרד הוסיפה כי "הפעלתן של שתי רפורמות שונות באותו בית ספר זה אכן מצב שהוא אינו אופטימלי, שמקשה מאוד על התפישה הפדגוגית אך עם זאת, זה דבר שכן ניתן ליישום ולשם כך אנו נצטרך להתמודד עם בעיות ביורוקרטיות וטכניות ולתת להן את הפתרונות המתאימים על מנת לאפשר ניידות של מורים ולמנוע פגיעה ברצף השש-שנתי".
לפנייה לכתב/ת 
