אל תחסכי, ארגנטינה: אוויטה על שטר 100 פסו
בבואנוס איירס מציינים היום 60 שנה למות אשת הנשיא חואן פרון, מי שהפכה במותה המוקדם לאגדה והונצחה בהצגות ובסרט בכיכובה של מדונה. הנשיאה פרננדס הציגה שטר חדש: "אחרי 200 שנה יש לנו אשה על שטר, ומי ראויה לכבוד יותר מאווה?"
ארגנטינה מציינת היום (ה') 60 שנה למותה של אווה פרון, או בשמה המוכר יותר - "אוויטה", אולי האשה האהודה בתולדות המדינה ומי שהפכה לדמות מיתולוגית בדברי הימים של ארגנטינה. במלאות שישה עשורים למותה הונפק היום שטר של 100 פסו (כ-22 דולר) הנושא את דיוקנה. היא האשה הראשונה אי פעם שמופיעה על שטר בארגנטינה.
עוד חדשות מהעולם :
- סינים חוקרים לבד: מה מסתירים על אסון בייג'ינג?
- היפניות כבר לא חיות הכי הרבה. מי במקום ה-1?
- בקריביים: ילדה גוססת מלוקימיה כי הפלה אסורה
- אולימפיאדה: הג'ודוקא מסעודיה לא תעלה ברעלה
נשיאת ארגנטינה הנוכחית, כריסטינה קירשנר פרננדס, אמרה היום כי בתחילת תודפס סדרה של שטרות-אוויטה להנצחה, אולם בהמשך היא רוצה שכל השטרות ששוויים 100 פסו יישאו את דיוקנה של אוויטה. "אחרי 200 שנה, זו הפעם הראשונה שאשה תופיע על שטר, ואם צריך לכבד את המין הנשי, מי טובה יותר לשם כך מאשר אווה?", אמרה לפי ה"דיילי טלגרף" הבריטי.
60 שנה אחרי מותה, אוויטה היא עדיין דמות מעוררת הערצה עבור מיליונים, שנסיקתה המסחררת מעוני קשה לצמרת השלטון ומאבקה העיקש למען העניים מרתקים אותם. מותה של אוויטה ב-26 ביולי 1952 בגיל 33 היכה את ארגנטינה בהלם, אף שבשכונות היוקרה של בואנוס איירס היו מי שבירכו על הגעת סופה של "האשה הזו", שאותה מעולם לא כינו בשמה. גם כיום נוטה הנשיאה המכהנת כריסטינה פרננדס לצטט לעתים קרובות את אוויטה, ותמונתה מוצגת בלשכתה.
אווה מריה דוארטה איבארגורן נולדה ב-1919, ובגיל שנה זנח אביה אותה ואת אמה והותיר אותן חסרות כול. בגיל 15 היגרה מהעיר חונין לבואנוס איירס כדי להפוך לכוכבת קולנוע, ושם התפרנסה תחילה בדוחק מתפקידי משנה בסרטי מלודרמה נחותים ובאופרות סבון רדיופוניות. בהמשך החלה לפלס דרכה לתפקידים בולטים יותר באמצעות שורה של מאהבים מקושרים ובעלי עוצמה.
מדונה עושה אוויטה: "אל נא תבכי, ארגנטינה"
ב-1944 פגשה אוויטה באקראי את הקולונל חואן פרון, שר העבודה והרווחה בממשלתה הצבאית של ארגנטינה, והפכה לפילגשו. היא נישאה לו ב-1945, זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות. חואן פרון הקפיד על כך שמעמדות הפועלים יהיו לצדו ודאג לשפר את תנאי עבודתם ושכרם, צעדים שהגבירו את הפופולריות שלו. אוויטה הגישה באותה תקופה תוכנית רדיו שבועית, שבה נשאה נאומים מלאי פתוס בזכות מדיניותו של פרון וקראה למעמדות הפועלים להביע בו תמיכה והזדהות.
במותה הפכה להצגה
ב-1945, לאחר שנשיא ארגנטינה נאלץ להדיח את פרון ולכלוא אותו, ארגנה אוויטה מסע הפגנה לשחרור בעלה. פרון אכן שוחרר תוך זמן קצר והרכיב ממשלה שבה כיהנו תומכיו בלבד. אוויטה הפכה שותפה פעילה לפרון וטיפלה בענייני רווחה ועבודה ובטיפוח ההזדהות העממית עמה ועם בעלה. היא עסקה בפעולות למען "אחיה" "חסרי החולצה" (דסאקמיסדוס) - כינוי לפועלים קשיי יום, נטלה בפועל את סמכויות משרדי הבריאות והעבודה ואף הקימה קרן לסיוע סוציאלי. הציבור נהג לפנות אליה בבקשות שונות, ואוויטה הרעיפה טובות הנאה כראות עיניה ושיקול דעתה.
אוויטה הייה למעשה חלוצה למען מעמד האשה בארגנטינה, והחלת זכות הבחירה לנשים ב-1947 נזקפה ברובה לפעילותה. בהמשך ניסתה לבסס את מעמדה הפוליטי ולרוץ לכהונת סגנית הנשיא לפרון בבחירות 1951, אך נכנעה להתנגדותו של הצבא. במסעה לאירופה ב-1948, שם נועדה עם ראשי מדינות, התפרסמה דמותה וזוהתה עם ארגנטינה ברחבי תבל, למגינת לבן של בנות החברה הגבוהה בארגנטינה.
האליטה הארגנטינאית דחתה את אוויטה בשאט נפש, וראתה בה מנהיגה וולגרית שאינה מוסיפה כבוד למדינה. אנשי האליטה תיארו אותה כפרוצה, ואת פעולותיה למען "חסרי החולצה" כפולחן אישיות שנועד להאדיר את דמותה בלבד. אוויטה
מצדה נהגה לסנוט באנשי הממסד האוליגרכי ולכנותם "אנטי-ארגנטינאים". בזכות פעילותו המיטיבה עם העם ופעולות אוויטה נסלחו לנשיא פרון פעולותיו הקשות לדיכוי מתנגדיו.
אוויטה מתה מסרטן השחלות בגיל 33 בלבד, בשנת 1952. מותה עורר בארגנטינה גל אבל חסר תקדים, ובאירועי האבל נמחצו למוות 8 מתאבלים ויותר מ-2,000 נזקקו לטיפול רפואי. במותה צברה אוויטה סממנים מיתיים. היא הונצחה בין השאר במחזמר "אוויטה" שהועלה בברודווי, בסרט טלוויזיה בגילומה של השחקנית פיי דנאווי ובסרט קולנוע בבימויו של אלן פארקר ובכיכובה של מדונה.
לפנייה לכתב/ת 
